פרידה אדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידה אדם
Frieda Adam
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 במאי 1919 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 2013 (בגיל 94) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע needleworker עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (14 בדצמבר 1992) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם פרידה אדם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרידה אדםגרמנית: Frieda Adam;‏ 19182 באוקטובר 2013) הייתה חסידת אומות עולם גרמנייה. הצילה את ארנה פוטרמן ואחיה היהודיים, במהלך מלחמת העולם השנייה.

הפעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1938, פגשה פרידה אדם את היהודיה ארנה פוטרמן (Erna Puterman), בעבודתה כתופרת. שתי הנערות הפכו לחברות קרובות. למרות הצעדים שנקטו הנאצים על מנת להדיר את רגלי היהודים מהחברה הגרמנית, פרידה וארנה שמרו על קשר, גם כאשר פוטרמן נאלצה לעזוב את מקום העבודה בשל יהדותה.[1]

בספטמבר 1942 אמה של פוטרמן נאסרה ונשלחה באחת הרכבות הראשונות לאושוויץ. פוטרמן נותרה לטפל באחיה החרש ולאחר שקיבלה מאמה מכתב בו היא הורתה לה לרדת למחתרת, פנתה אל פרידה לעזרה. פרידה, שבאותו הזמן הייתה נשואה לחייל גרמני ואם לשלושה ילדים קטנים, אסרה עליה להסגיר את עצמה לידי הגסטפו. פרידה הוסיפה והבטיחה לארנה פוטרמן שכל עוד לה ולמשפחתה יהיה אוכל, גם לה ולאחיה לא יחסר, והציעה את ביתה כמסתור לשני האחים.[2]

לאחר זמן מסוים בו ארנה ואחיה הסתתרו בביתה של פרידה, בעלה גילה שהיא מסתירה בביתם יהודים והחל לסחוט אותה, עד שבשנת 1944 הוא דרש ממנה להוציא אותם מהבית. פרידה נאלצה למצוא עבורם מקום מסתור אחר ובעזרת אחותה, פרידה הצליחה להעביר את שני האחים לבית שבעליו היו ידועים בהתנגדותם לנאצים.[3]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנה פוטרמן ואחיה שרדו את המלחמה.

ב-1989 אחיה של פוטרמן מת מהתקף לב.[4]

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בדצמבר 1992 יד ושם הכירו בפרידה אדם כחסידת אומות העולם.[3]

פרידה אדם נפטרה ב-2 באוקטובר 2013 בגיל 95.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ edited by Peter Hayes, How Was It Possible - A Holocaust Reader, ‏7.9.1946
  2. ^ 1 2 FRIEDA ADAM GERMANY
  3. ^ 1 2 פרידה אדם, באתר יד ושם (באנגלית)
  4. ^ מבוסס על חומר המצוי בארכיון יד ושם