פרידום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנת החלל הבינלאומית
תחנת החלל פרידום כפי שנראתה על פי עיצוב מ-1991
מידע כללי
סוכנות חלל Flag of the United States.svg נאס"א
משימה
לוויין של כדור הארץ
מסלול מסלול לווייני נמוך
נטייה 28.5 מעלות
אפואפסיד 400 ק"מ
פריאפסיד 400 ק"מ
מידע טכני

תחנת החלל פרידוםאנגלית: Space Station Freedom) הייתה פרויקט של נאס"א בשנות השמונים של המאה ה-20, שמטרתו בניית תחנת חלל שתאויש באופן שוטף. למרות שהתוכנית אושרה על ידי הנשיא רונלד רייגן ואף הוכרזה בנאום מצב האומה ב-1984, פרידום מעולם לא נבנתה או הושלמה כפי שתוכנן. לאחר מספר קיצוצים ועיכובים, הפכו חלקיו של הפרויקט לחלק מתחנת החלל הבינלאומית. התחנה הייתה אמורה להיות מאוישת ב-4 אנשי צוות.

ההצעה המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השמונים, עם השלמת בניית מעבורת החלל, הציעה נאס"א להקים תחנת חלל גדולה שתאויש באופן שוטף. המנהל השישי של נאס"א, ג'יימס בגס, כינה אותה בתור "הצעד ההגיוני הבא" בחלל. במובן מסוים זו הייתה אמורה להיות התשובה האמריקאית לתחנת החלל מיר הסובייטית. במקור תוכננה התחנה להיות רב משימתית, שכן היא נועדה להיות תחנה לתיקון לוינים, אתר להרכבת רכבי חלל ומעבדת מחקר ותצפית בתנאים של היעדר כוח משיכה.

רייגן הכריז על התחנה ב-1984 בנאום מצב האומה: "אנחנו יכולים ללכת בעקבות חלומנו להגיע לכוכבים רחוקים, לחיות ולעבוד בחלל למען הישגים כלכליים ומדעיים למטרות שלום".

עיצובים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהחל התכנון הועלו ארבע אפשריות עיקריות לעיצוב התחנה, כמפורט להלן.

מגדל כוח (1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז החלל ג'ונסון יצר דגם זה באפריל 1984, כבסיס לתכנון נוסף. העיצוב שנבחר היה "מגדל כוח", שידרה מרכזית ארוכה שבה נמצאת רוב המסה בכל צד. הסדר זה היה מספק כוחות מספיקים כדי לשמור את התחנה מיושרת כששדרתה מצביעה לכיוון כדור הארץ, תוך הקטנת הצורך בהעלאת התחנה בחזרה לחלל לעתים תכופות. רוב העיצובים מסוג זה היו בעלי מודולים בקצה התחתון וקבוצה של קולטי השמש בקצה העליון. התחנה גם הכילה מפרץ שירות.

שידרה כפולה (1986-1987)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית זאת יישמה למעשה את אותו העיקרון כמו במגדל הכוח, אך היא השתמשה בשתי שידרות, כאשר מרכז הכובד נמצא במרכז. רעיון זה יצר שתי אפשריות - יצירת מגדל כוח כפול, ובניית השידרות הכפולות סביב תחנת חלל הדומה לסקיילאב.

מפרידום לאלפא (1988-1993)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 חתמה נאס"א על הסכם לעשר שנים על פיתוח התחנה. החל משנת 1989 החלו להיווצר קשיים, כאשר עלות פיתוח התחנה הלכה וגדלה, ומנגד ירד התקציב הנתון לנאס"א בשל קיצוצים. למרות זאת חשפה נאס"א ב-1991 את עיצוב התחנה.

על פי התוכנית אמור היה השיגור הראשון במסגרת הפרויקט להתבצע בשנת 1995, אך התמוטטות ברית המועצות העמידה את התוכנית לבניית מיר 2 בסכנה. משום שהיא הייתה כבר בשלבי בנייה הצטרפה ארצות הברית לפרויקט, דבר שיצר את התחנה אלפא, שהפכה לבסוף לתחנת החלל הבינלאומית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]