פריץ ארלר
.png) | |
| לידה |
15 בדצמבר 1868 Gmina Ząbkowice Śląskie, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1940 (בגיל 71) מינכן, גרמניה הנאצית |
| מקום לימודים |
אקדמיה ז'וליאן |
| פרסים והוקרה |
אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1928) |
  | |
פריץ ארלר (בגרמנית: Fritz Erler; 15 בדצמבר 1868 – 11 בדצמבר 1940) היה צייר, מעצב גרפי ומעצב נוף גרמני. הוא ידוע בעיקר בזכות כרזות תעמולה שהפיק במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכלה וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בפרנקנשטיין (שלזיה). החל משנת 1886 למד אצל אלברכט בראואר בבית הספר לאמנות בברסלאו. הוא השתתף גם באקדמיה ז'וליאן בפריז. בשנת 1895 עבר למינכן והתגורר מ־1918 בהולצהאוזן. העיצובים הראשונים שלו מתוארכים לשנת 1893: אגרטלים, חלונות זכוכית, כריכות ספרים, מאוחר יותר רהיטים, סטים תיאטרליים ועיטורי פנים. בשנת 1896 היה חבר מייסד בכתב העת הנוער. הוא גם צייר כמה פורטרטים בתחילת המאה ה-20, בעיקר של ריכרד שטראוס וגרהרט האופטמן.[1]
ציוריו וציורי הקיר של פריץ ארלר היו גדולים ודקורטיביים. המוטיבים הושאלו בעיקר מהמיתולוגיה הגרמנית. ארלר היה מיוצג עם רבות מהיצירות המוקדמות הללו באוסף היינריך קירכהוף.
מלחמת העולם הראשונה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחד עם ארתור קמפף היה ארלר אחד הציירים הצבאיים הרשמיים, ציוריו הוזמנו כתעמולת מלחמה.
את כרזת מילווה המלחמה השישי עיטר ציורו (1917), אולי הידועה ביותר של ארלר. הוא הביא להכנסת לפחות 13.1 מיליון מארק יותר מכל קמפיין אחר.
כוחו של הפרסום הנ"ל הושווה לפוסטר האייקוני של ג'יימס מונטגומרי פלאג של הדוד סם, בעוד שהרעיון נובע בסופו של דבר מהכרזה המשפיעה של "לורד קיצ'נר רוצה אותך" 1914.[2] בכרזה נראה ראש של חייל, פניו כהים מבוץ התעלות, מביט מעבר לצופה עם עיניים זורחות כאילו מאור פנימה. דימוי הרואי זה מתאר את האמונה הנרחבת כי לוחמת תעלות תהיה איכשהו חוויה מנקה מוסרית.[3]
בתקופה הנאצית דיוקנאותיו של ארלר של אדולף היטלר, פרנץ פון אפ וילהלם פריק היו בעלי תפוצה רבה.
ארלר נפטר במינכן ב-1940.
ארלר היה חבר כבוד באקדמיה לאמנויות יפות במינכן ובמילאנו, חבר בזצסיון הוינאי ובמינכן, בסלון ד'אוטום בפריז, חבר ב"דויטשר קונסטלרבונד",[4] בדויטשר וורקבונד.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Friedrich Ahlers-Hestermann: Erler, Fritz. In: Neue Deutsche Biographie (NDB). Band 4, Duncker & Humblot, Berlin 1959, ISBN 3-428-00185-0, S. 595 f.
- ^ Clark, Toby. (1997) Art and Propaganda in the Twentieth Century: The Political Image in the Age of Mass Culture. New York: Harry N. Abrams. p. 107
- ^ Bernd Fäthke: Dekorativ und Konservativ, Die Fresken im Muschelsaal des Wiesbadener Kurhauses von Fritz Erler. In: Wiesbaden International. 4/1975, S. 22 ff
- ^ Deutscher Künstlerbund e.V. - Mitglieder seit 1903, web.archive.org, 4 במרץ 2016