פרל בניש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרל בניש
אין תמונה חופשית
לידה 1917
קרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מרץ 2017 (בגיל 100 בערך)
עיסוק סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הרוח שגברה על הדרקון, שאוני בלבכן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פֶּרְל בֶּנִיש (Pearl Benisch באנגלית, 1917-מרץ 2017) הייתה סופרת חרדית מניו יורק, ידועה בזכות שני ספריה, "הרוח שגברה על הדרקון" ו"שאוני בלבכן".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרל בניש נולדה בקרקוב למשפחת מנדלקר אביה אריה לייב מנדלקר היה בעל בית חרושת לייצור חוטים מכותנה ואחיה הגדולים למדו בישיבות פולין. התחנכה במוסדות "בית יעקב" והייתה מתלמידותיה של שרה שנירר. בשנות השואה נמלטה משפחתה לסלומניקי שם, בעקבות הלשנה של שכנה, הוסגרה המשפחה לנאצים והוריה, ארבעת אחיה ואחותה נרצחו. בניש ניצלה כי באותו יום עבדה בקרקוב. היא גורשה לפלאשוב שם עבדה במתפרות, לאחר פירוקו של המחנה הועברה לבירקנאו ומשם לאושוויץ, היא מספרת כי מספר פעמים נגזר דינה למוות בסלקציות, באחת הפעמים חברתה רבקה הורביץ סירבה ללכת ימינה למרות שנבחרה לחיות והעדיפה ללכת עמה שמאלה. בהמשך ניצלו על ידי טילי טינדר שכונתה "המלאך הלבן" של אושוויץ וטוני כץ ששירתו כאחיות במחנה והן הבריחו אותן מצריף הנידונים למוות.

לקראת תום המלחמה נשלחה בצעדת מוות לברגן-בלזן. היא שרדה את החיים במחנות והסלקציות למרות היותה מזת רעב ובעלת קומה נמוכה, בזכות תמיכה ושיתוף פעולה עם תשע מחברותיה ששהו עמה בכל המחנות. עשר הבנות הצעירות היו ידועות במחנה בשם ה"צנרשאפט" (בעברית ה"עשיריה") הן היו יחידה מגובשת במחנה, ומלבד דאגה זו לזו, סייעו בעניינים דתיים ואחרים במחנות.[1]

לאחר השואה עברה לניו יורק נישאה והקימה משפחה.

פרל בניש נפטרה בסביבות גיל המאה, במרץ 2017.[2]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאוני בלבכן, הוצאת פלדהיים, 2007: יצא לאור באנגלית בשנת 2003, בשם Carry Me in Your Heart ותורגם בהמשך לעברית. מתאר את היווסדות רשת "בית יעקב" בקרקוב ואת התפתחותה לכל חלקי פולין ובהמשך לשאר אירופה ולאזורים נוספים בעולם. המחברת מספרת על חייה במחיצת מורתה שרה שנירר בעלת החזון, על מורשתה הדתית ועל הגאווה היהודית שהפיחה בתלמידות למול הזרמים האידאולוגיים שסחפו מסביב. בהמשך הספר מתוארת התמודדותן של התלמידות בשואה והשתתפותן הערה במעשי צדקה וחסד וכן התמיכה שלהן האחת ברעותה ובפליטים נוספים.[4] הספר משמש חומר היסטורי רב השראה לתלמידות "בית יעקב", ונכלל בתוכניות הלימודים של הרשת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]