פרנץ באואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ באואר
Franz Bauer
לידה 14 במרץ 1758
ואלטיצה, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בדצמבר 1840 (בגיל 82)
קיו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה St Anne's Church, Kew עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1773–1840 (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה איור בוטני, אמנות חזותית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הרצאת קרוניאן (1822)
עמית החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ אנדראס באוארגרמנית: Franz Bauer‏; 14 במרץ 175811 בדצמבר 1840) היה חוקר ואמן בוטני אוסטרי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בפלדסברג, מוראביה (בצ'כיה), והוא היה בנו של לוקאס באואר (נפטר 1761), צייר החצר של נסיך ליכטנשטיין, ואחיהם של הציירים יוזף אנטון (1756–1830) ופרדיננד באואר (1760 –1826). לאחר מותו של לוקאס באואר, אשתו, תרז המשיכה להעביר לשלושת בניה שיעורים באמנות ובאיור. יוזף החליף את אביו כצייר החצר ובסופו של דבר הפך למנהל הגלריה בווינה.

פרנץ ופרדיננד רכשו את החוויה הראשונה שלהם באיור בוטני עם הגעתו של נורברט בוקיוס, אב המנזר מפלדסברג, בשנת 1763, והפיקו מעל 2000 רישומי צבעי מים של דגימות צמחים בהדרכתו. הם הועסקו אז על ידי הרוזן דיטריכשטיין כציירי פרחים בווינה - פרנץ אייר עבודות של הברון ניקולאוס יוזף פון ז'קין ובנו הברון יוזף פרנץ פון ז'קין בגנים הקיסריים של ארמון שנברון. פרנץ ליווה את האחרון לאחר מכן ללונדון. שם הוצג בפני ז'קין הצעיר סר ג'וזף בנקס, שהכיר ביכולת כישרונו יוצא הדופן והבטיח לו תפקיד כמאייר בוטני ראשון בגנים הבוטניים המלכותיים, קיו ובמוזיאון, בשכר שנתי של 300 ליש"ט.[2]

הוא שהה שם למשך שארית חייו, והפיק שפע של איורים בוטניים ואנטומיים מעולים, הפך לחבר בחברה המלכותית ומונה לצייר בוטני של המלך ג'ורג' השלישי.

ב-1790 התיישב פרנץ באואר בקיו והיה מעורב בציורים מפורטים ורישומים של נתיחות פרחים, לרוב ברמה מיקרוסקופית, והקפיד מאוד על צביעת היד של עותקים ליטוגרפיים של עבודותיו. במהלך תקופה זו הוא הדריך את המלכה שרלוט, הנסיכה אליזבת ויליאם הוקר באומנות האיור, ולעיתים קרובות אירח בביתו חברים ובוטנאים.

הוא נפטר בשנת 1840, ונקבר בכנסיית סנט אן, קיו, ליד תומאס גיינסבורו.

את המורשת שלו אפשר למצוא בפרסומים מפוארים כמו מיון צמחים אקזוטיים (1796–1803), שיתוף הפעולה שלו עם ג'ון לינדלי איורי צמחי סחלבים (1830–1838), והליטוגרפיות העדינות שלו ב"סטרליציא דיפיקטה" (1818).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ באואר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]