פרנק בראמלי
 | |
| לידה |
6 במאי 1857 Sibsey, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוגוסט 1915 (בגיל 58) Chalford, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום לימודים |
|
| הושפע על ידי |
פוסט-אימפרסיוניזם |
  | |
פרנק בראמלי (באנגלית: Frank Bramley; 6 במאי 1857 – 9 באוגוסט 1915) היה צייר ז'אנר פוסט-אימפרסיוניסטי אנגלי מאסכולת ניולין.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראמלי נולד בסיבסי, לצ'ארלס ברמלי מפיסקרטון בלינקולנשייר.[1]
בין השנים 1873–1878 למד בראמלי בבית הספר לאמנות בלינקולן. לאחר מכן למד בין השנים 1879–1882 באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות, שם היה צ'ארלס ורלט המדריך שלו. הוא התגורר בוונציה בין השנים 1882–1884 ואז עבר לניולין, קורנוול.[2]
בראמלי התחתן עם האמנית קתרין גרהאם, בתו של ג'ון גרהאם מהאנגסטיל, ווסטמורלנד, בשנת 1891. בני הזוג התגוררו בקוטג' אורצ'רד, שנקרא באותה תקופה קוטג' בל ויו, בין השנים 1893–1897.[3] בשנת 1895 הם עברו לדרויטוויץ' שבווסט מידלנדס, ובשנת 1900 התיישבו בגראסמר בלייקס דיסטריק.[4]
בראמלי נפטר בצ'לפורד היל, גלוסטרשייר באוגוסט 1915.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחזר לאנגליה מוונציה בשנת 1884 או אחריה, התיישב בראמלי במושבת האמנים של אסכולת ניולין. יחד עם וולטר לנגלי וסטנהופ פורבס הוא נחשב לאחת ה"דמויות המובילות" של אסכולת ניולין.[3]
בניגוד לחברים אחרים שם, בראמלי התמחה בציור חללי פנים בתים ועבד על שילוב של אור טבעי ומלאכותי בציוריו.
במהלך שהותו בניולין, בראמלי העריך את 'טכניקת המכחול המרובע', והשתמש במברשת מרובעת כדי להניח את הצבע על הבד בתבנית פאזל של משיכות מכחול, מה שנתן "תסיסה" מסוימת למשטח הצבע. בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, לוח הצבעים שלו נעשה בהיר יותר וההתייחסות שלו לצבע הייתה רופפת יותר וקלה יותר, באותה העת מגוון הנושאים שלו הצטמצם לדיוקנאות וציורי ז'אנר כפריים.
דוגמה לשימוש של ברמלי בטכניקת המברשת המרובעת הוא ציורו "דומינו!".
הציור "זריחה ללא תקווה" (1888) מוחזק על ידי גלריית טייט, לונדון לאחר שנרכש למען המדינה על ידי צ'נטרי והיא אחת היצירות המפורסמות ביותר על בראמלי. הציור זכה לשבחים באקדמיה המלכותית, ונאמר עליו: "ההבעה הרגשית והסיפור החזק של הציור, יחד עם המשיכה האסתטית וההרמוניה הטונאלית שלו, הופכים את הציור הזה לאחת מיצירות אסכולת ניולין המוערכות ביותר." האישה הצעירה האבלה בציור, היא דוגמנית האמן אפי ריינולדס ג'יימס.[5]
בראמלי היה ממייסדי מועדון האמנות האנגלית החדש, אך עזב את הארגון לאחר שננזף על ידי ווולטר סיקרט.
בשנת 1894 הפך בראמלי לעמית האקדמיה המלכותית (ARA) ובשנת 1911 הפך לחבר מלא (RA). הוא היה גם זוכה מדליית זהב בסלון פריז.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
פרדריק אוגוסט אבל -
לכל אחד יש סיפור -
דומינו -
בדידות -
נוף כפרי -
פרחים -
אשת האמן וכלבה -
הלן צ'אלמרס -
טעם גן עדן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1922). "Bramley, Frank" . Encyclopædia Britannica (12th ed.). London & New York.
- ^ Frank Bramley. (ארכיון)
- ^ 1 2 Frank BRAMLEY | Cornwall Artists Index, cornwallartists.org (באנגלית)
- ^ Caroline Fox; Francis Greenacre; Newlyn Orion Galleries. Artists of the Newlyn School, 1880-1900. Newlyn Orion Galleries; 1979. p. 166.
- ^ Tate, ‘A Hopeless Dawn’, Frank Bramley, 1888, Tate