פרנק בראדשו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרנק ברדשו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנק בראדשו
לידה 31 במאי 1884
שפילד שבאנגליה
פטירה 1950 בקירוב
טונטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא פרנסיס בראדשו
גובה 1.79 מטרים
עמדה חלוץ שני, בלם קדמי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19041910
1910 - 1911
1911 - 1914
1914 - 1923
שפילד ונסדיי
נורת'המפטון טאון
אברטון
ארסנל
87 (37)

66 (19)
132 (14)
נבחרת לאומית כשחקן
1908 אנגליה 1 (3)
קבוצות כמאמן
1923 - 1924 אברדייר אתלטיק
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרנסיס בראדשו (אנגלית: Francis Bradshaw;‏ 31 במאי 1884 בשפילד - 1950 בקירוב בטאונטון שבסומרסט) היה שחקן ומאמן כדורגל אנגלי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראדשו נולד בשפילד והחל את דרכו בקבוצות של בתי הספר שפילד סקולס ובית הספר של יום ראשון "אוקספורד סטריט", לפני שהצטרף לשפילד ונסדיי כשחקן חובב ב-1904. מאוחר יותר באותה שנה הוא חתם על חוזה המקצוען שלו. ב-1907 הוא היה בהרכב שניצח בגמר גביע ה-FA, לאחר פציעתו של הארי דייוויס. ביוני 1908 הוא הבקיע שלושער בניצחון 11 - 1 על נבחרת אוסטריה בווינה, והייתה זו הופעתו היחידה במדי הנבחרת. הוא החמיץ את המשחק מול נבחרת אירלנד בפברואר שלאחר מכן בעקבות פציעה, ולא זומן יותר לסגל. בכך הוא הפך לשחקן החמישי והאחרון עד כה שמבקיע שלושער בהופעתו היחידה במדי הנבחרת[1].

בקיץ 1910 עבר בראדשו לנורת'המפטון טאון תמורת סכום של 250 לירות שטרלינג, לאחר שהשתתף ב-87 משחקי ליגה והבקיע 37 שערים עבור ונסדיי. בנובמבר 1911 הוא חזר לפוטבול ליג והצטרף לאברטון, היכן שהבקיע 19 שערים ב-66 משחקי ליגה. באוגוסט 1914 הוא עבר לוולוויץ' ארסנל, וערך את הופעת הבכורה שלו במשחק הליגה השנייה מול גלוסופ נורת' אנד ב-1 בספטמבר 1914. הוא שיחק בארסנל במשך עונה אחת, אך לאחר מכן פרצה מלחמת העולם הראשונה. בזמן המלחמה הוא המשיך לשחק עבור ארסנל, והשתתף ב-125 משחקים לא רשמיים.

עם חידוש משחקי הליגה ב-1919 (כאשר המועדון זומן בחזרה לליגה הראשונה) עבר בראדשו מעמדת החלוץ השני לעמדת הבלם הקדמי. הוא המשיך לשחק בארסנל במשך ארבע עונות נוספות, ולבסוף פרש במאי 1923. בנוסף למשחקים בזמן המלחמה הוא השתתף ב-142 משחקי ליגה וגביע עבור ארסנל, והבקיע בהם 14 שערים. באותו חודש שבו פרש הוא החל לעבור כמאמן באברדייר אתלטיק, אך עזב את המועדון הוולשי באפריל 1924 לאחר שהוביל אותו למקום באמצע הטבלה של הליגה השלישית הדרומית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who,‏ Independent UK Sports,‏ 1995 (ISBN 1-899429-03-4)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרהאם בטס, England: Player by player (עמוד 44), Green Umbrella Publishing,‏ 2006 (ISBN 1-905009-63-1)