נבחרת אירלנד בכדורגל
 | |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | הבחורים בירוק | ||||||||
| התאחדות | התאחדות הכדורגל של אירלנד | ||||||||
| השתייכות | UEFA | ||||||||
|
דירוג פיפ"א (9 באפריל 2020) |
34  | ||||||||
| - ניקוד פיפ"א | 1,486 | ||||||||
| - דירוג שיא | 6 (נמדד באוגוסט 1993) | ||||||||
| - דירוג שפל | 70 (נמדד ביוני 2014) | ||||||||
| מאמן |
 מיק מקארתי | ||||||||
| קפטן | שיימוס קולמן | ||||||||
| מירב השערים | רובי קין (68) | ||||||||
| מירב ההופעות | רובי קין (146) | ||||||||
| אצטדיון ביתי | אצטדיון אביבה, דבלין | ||||||||
| |||||||||
|
www | |||||||||
| משחקים היסטוריים | |||||||||
| משחק בינלאומי ראשון | |||||||||
אירלנד 1- 0 בולגריה  (קולומב, צרפת; 28 במאי 1924) | |||||||||
| הניצחון הכי גדול | |||||||||
אירלנד 8 - 0 מלטה  (דבלין, אירלנד; 16 בנובמבר 1983) | |||||||||
| ההפסד הכי גדול | |||||||||
 ברזיל 7 - 0 אירלנד (אוברלנדייה, ברזיל; 27 במאי 1982) | |||||||||
| גביע העולם בכדורגל | |||||||||
| הופעות | 3 (הראשונה ב-1990) | ||||||||
| ההישג הטוב | רבע גמר (1990) | ||||||||
| אליפות אירופה בכדורגל | |||||||||
| הופעות | 3 (הראשונה ב-1988) | ||||||||
| ההישג הטוב | שמינית גמר (2016) | ||||||||
נבחרת הרפובליקה של אירלנד בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של הרפובליקה של אירלנד.
הדירוג הנוכחי של נבחרת אירלנד ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-34 בעולם, נכון ל-9 באפריל 2020 - ללא שינוי לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 6 נמדד לראשונה[2] באוגוסט 1993, והדירוג הנמוך ביותר 70 נמדד לראשונה[2] ביוני 2014.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנבחרת האירית ערכה את הופעת הבכורה שלה בטורניר בינלאומי ב-1924, במסגרת אולימפיאדת פריז, במהלכו הצליחה להעפיל למשחקי רבע הגמר. אחד המאפיינים הבולטים בנבחרת אירלנד, בה היא יוצאת דופן בין הנבחרות באירופה, היא התופעה בה כל שחקניה משחקים בליגות מחוץ לארצם, כמעט תמיד בליגה האנגלית. הסיבה לכך היא חולשתה היחסית של הליגה האירית.
בין השנים 1986 ל-2002, תחת הדרכתם של המאמנים ג'ק צ'רלטון ומיק מקארתי הנבחרת נהנתה מן העידן המוצלח ביותר שלה כשהצליחה להעפיל לטורניר יורו 1988, להגיע שנתיים לאחר מכן לרבע הגמר בגביע העולם 1990, ולהתקדם לסיבוב השני בטורנירים על גביע העולם 1994 ו-2002.
השתתפותה של נבחרת אירלנד במשחקי מונדיאל 2002 עמדה בצילה של תקרית חריפה, שהתרחשה ימים מספר לפני הטורניר במהלך מחנה אימונים האחרון טרם המשחקים הרשמיים, בין מאמן הנבחרת מיק מקארתי לבין הקפטן רוי קין. במסגרת מחנה האימונים, שהתקיים באי סייפאן שבאוקיינוס השקט, התעמת קין עם הנהלת הנבחרת והסגל המקצועי, והשמיע באוזנם תלונות קשות על רמת ההכנה של הנבחרת ועל התנאים הירודים של מחנה האימונים. העימות הגיע לשיאו בחילופי מילים קשות וגידופים בין מקארתי לבין רוי קין, לאחריהם החליט המאמן לסלק את הקפטן מן הנבחרת ולשלוח אותו הביתה[3].
במשחק הפלייאוף על ההעפלה למונדיאל 2010 שהתקיים באצטדיון סטאד דה פראנס מול נבחרת צרפת הפסידה נבחרת אירלנד בתוצאה מצטברת 2-1 בעקבות שער שנוי במחלוקת שהבקיע השחקן הצרפתי ויליאם גאלאס בזמן ההארכה, לאחר בישול של תיירי הנרי שנעזר בידו פעמיים לפני שמסר את הכדור. שופט המשחק סירב לפסול את השער אשר בגללו נבחרת אירלנד לא העפילה לטורניר[4]. התאחדות הכדורגל של אירלנד הגישה לפיפ"א ערעור רשמי על התוצאה והציעה לקיים משחק חוזר, אולם הערעור נדחה[5].
לאחר עשר שנים בהן לא הצליחה אירלנד להעפיל לטורניר בינלאומי חשוב, רשמה נבחרתה הישג בבית המוקדם של משחקי יורו 2012, תחת שרביטם של המאמן האיטלקי הוותיק ג'ובאני טרפטוני וסגנו מרקו טארדלי, כשסיימה שנייה אחרי רוסיה. בעקבות זאת, התמודדה אירלנד בצמד משחקי פלייאוף מול אסטוניה, בהם הביסה את יריבתה בטאלין 0-4, הסתפקה בתיקו 1-1 באצטדיון אביבה ועלתה לטורניר הגמר. בטורניר עצמו הפגינה אירלנד יכולת חלשה והפסידה בשלושת משחקי הסיבוב הראשון[6].
טרפטוני וטארדלי פוטרו בספטמבר 2013 לאחר שלא הצליחו להעפיל עם הנבחרת למונדיאל 2014. במקומם, מונו מרטין אוניל כמאמן ראשי ורוי קין כעוזרו[7]. השניים הצליחו להוביל את הנבחרת האירית להשתתפות ביורו 2016 לאחר שניצחו בשלב הפלייאוף את בוסניה.
ביורו 2016 אירלנד פתחה את טורניר הגמר בתיקו 1-1 עם שוודיה ולאחר מכן הובסה 3-0 על ידי בלגיה. במשחקה האחרון בשלב הבתים ניצחה אירלנד את איטליה 0-1 והעפילה לשמינית הגמר מהמקום השלישי בבית. זו הייתה הפעם הראשונה בה אירלנד העפילה שלב בטורניר גמר אליפות אירופה. בשלב שמינית הגמר הפסידה אירלנד לצרפת המארחת 2-1 והודחה מהטורניר.
במוקדמות מונדיאל 2018 סיימה אירלנד במקום השני בבית והוגרלה לשחק בפליאוף על העלייה למונדיאל נגד נבחרת דנמרק. במשחק הראשון בקופנהגן הייתה התוצאה 0-0 תוצאה שהביאה הרבה אופטימיות לקראת הגומלין בדבלין אך אירלנד הובסה בגומלין 1-5 אחרי שהובילה 0-1 ובכך כשלה בפעם הרביעית ברציפות בטורניר מוקדמות מונדיאל.
אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוהדי אירלנד מכונים לעיתים בכינוי "הצבא הירוק"[8]. לאורך שנים הם זכו במספר פרסים על התנהגות הוגנת. בשנת 1997 זכו האוהדים בפרס המשחק ההוגן של פיפ"א[9], ובשנת 2012 זכו בפרס מיוחד מטעם אופ"א על התמיכה בנבחרתם ביורו 2012 למרות הפסדיה[10]. האוהדים האירים נוהגים לשיר ביחד את הפזמון החוזר של הבלדה שדות את'נריי, בה מתוארת המציאות הקשה של הרעב האירי הגדול[11][12].
כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
 1930 |
לא נרשמה | - | - | - | - | - | - |
 1934 |
לא העפילה | - | - | - | - | - | - |
 1938 |
- | - | - | - | - | - | |
| 1950 |
- | - | - | - | - | - | |
 1954 |
- | - | - | - | - | - | |
 1958 |
- | - | - | - | - | - | |
 1962 |
- | - | - | - | - | - | |
 1966 |
- | - | - | - | - | - | |
 1970 |
- | - | - | - | - | - | |
 1974 |
- | - | - | - | - | - | |
 1978 |
- | - | - | - | - | - | |
 1982 |
- | - | - | - | - | - | |
| 1986 |
- | - | - | - | - | - | |
 1990 |
רבע גמר | 5 | 0 | 4 | 1 | 2 | 3 |
 1994 |
שמינית גמר | 4 | 1 | 1 | 2 | 2 | 4 |
| 1998 |
לא העפילה | - | - | - | - | - | - |
  2002 |
שמינית גמר | 4 | 1 | 3 | 0 | 6 | 3 |
| 2006 |
לא העפילה | - | - | - | - | - | - |
 2010 |
- | - | - | - | - | - | |
| 2014 |
- | - | - | - | - | - | |
 2018 |
- | - | - | - | - | - | |
| סה"כ | 3/21 | 13 | 2 | 8 | 3 | 10 | 10 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
כל אליפויות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1960 |
לא העפילה | - | - | - | - | - | - |
| 1964 |
- | - | - | - | - | - | |
| 1968 |
- | - | - | - | - | - | |
 1972 |
- | - | - | - | - | - | |
 1976 |
- | - | - | - | - | - | |
| 1980 |
- | - | - | - | - | - | |
| 1984 |
- | - | - | - | - | - | |
| 1988 |
סיבוב ראשון | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 |
| 1992 |
לא העפילה | - | - | - | - | - | - |
| 1996 |
- | - | - | - | - | - | |
 2000 |
- | - | - | - | - | - | |
 2004 |
- | - | - | - | - | - | |
 2008 |
- | - | - | - | - | - | |
  2012 |
סיבוב ראשון | 3 | 0 | 0 | 3 | 1 | 9 |
| 2016 |
שמינית גמר | 4 | 1 | 1 | 2 | 3 | 6 |
| סה"כ | 3/15 | 10 | 2 | 2 | 6 | 6 | 17 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
ליגת האומות של אופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | דרג | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2018-2019
|
ב | שלב הבתים | 4 | 0 | 2 | 2 | 1 | 5 |
| 2020-2021 | ב | |||||||
| סה"כ | 1/1 | 4 | 0 | 2 | 2 | 1 | 5 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן רשימת השחקנים שזומנו ליורו 2016 (ההופעות והשערים מעודכנים ל-6 ביוני 2016):
שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון אולדרידג'
- דייוויד אולירי
- ג'ון אושיי
- דניס ארווין
- ליאם בריידי
- שי גיבן
- דמיאן דאף
- פרנק סטייפלטון
- ניאל קווין
- רובי קין
- רוי קין
- טוני קסקרינו
- מייק טיילור
- ג'וני ג'יילס
שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-16 באוקטובר 2018. כתב מודגש מסמל שחקן פעיל בנבחרת.
| דירוג | שחקן | שנים בנבחרת | הופעות | שערים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | רובי קין | 1998– 2016 | 146 | 68 |
| 2 | שי גיבן | 1996 - 2016 | 134 | 0 |
| 3 | ג'ון אושיי | 2001 - 2018 | 118 | 3 |
| 4 | קווין קילביין | 1997 - 2011 | 110 | 8 |
| 5 | סטיב סטאונטון | 1988 - 2002 | 102 | 7 |
| 6 | דמיאן דאף | 1998 - 2012 | 100 | 8 |
| 7 | איידן מקגידי | 2004 - | 93 | 5 |
| 8 | ניאל קווין | 1986- 2002 | 91 | 21 |
| 9 | טוני קסקרינו | 1985 - 2000 | 88 | 19 |
| 10 | גלן וילאן | 2008 - 2018 | 85 | 2 |
מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-23 במרץ 2018. כתב מודגש מסמל שחקן פעיל בנבחרת.
| דירוג | שחקן | שנים בנבחרת | שערים | ממוצע למשחק |
|---|---|---|---|---|
| 1 | רובי קין | 1998– 2016 | 68 | 0.47 |
| 2 | ניאל קווין | 1986- 2002 | 21 | 0.23 |
| 3 | פרנק סטייפלטון | 1976 - 1990 | 20 | 0.28 |
| 4 | דון גיבנס | 2002–2009 | 19 | 0.34 |
| טוני קסקרינו | 1985 - 2000 | 19 | 0.22 | |
| ג'ון אולדרידג' | 1986 - 1997 | 19 | 0.28 | |
| 7 | שיין לונג | 2007 - | 17 | 0.21 |
| 8 | קווין דוייל | 2006– 2017 | 14 | 0.22 |
| ג'ונתן וולטרס | 2010– | 14 | 0.26 | |
| נואל קנטוול | 1953 - 1967 | 14 | 0.39 | |
| 10 | ג'רי דאלי | 1973 - 1986 | 13 | 0.27 |
| ג'ימי דאן | 1930 - 1939 | 13 | 0.87 |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אירלנד | ||
-
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נבחרת אירלנד בכדורגל- האתר הרשמי של התאחדות הכדורגל של אירלנד
- נבחרת אירלנד באתר פיפ"א
פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״ בנושא "בעיטה לחיבורים" באתר "כאן"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
- ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
- ^ אתר BBC קין נגד מקארתי:מי אמר מה למי ומתי, 28.5.2002
- ^ חדשות ערוץ 2, תיירי הנרי מציג: "יד האלוהים" גרסת 2009, 19.11.2009
- ^ הודעת פיפ"א בעניין בקשת ההתאחדות של אירלנד, 20.11.2009
- ^ אתר RTEאנדריוז: לא היינו מספיק טובים, 19.6.2012
- ^ אתר התאחדות הכדורגל של אירלנד הודעה על מינוי צוות ניהול חדש של הנבחרת הבוגרת, 05.11.2013
- ^ אתר אינדיפנדנט,הצבא הירוק עוזב את יורו 2012 בראש מורם, 19.06.2012 army-bows-out-of-euro-2012-with-heads-held-high-3143999.html]
- ^ אתר פיפ"א, אוהדי אירלנד זכו בפרס ההגינות, 01.12.1997
- ^ אתר The Score [ http://thescore.thejournal.ie/uefa-ireland-fans-award-505198-Jun2012/ אוהדי אירלנד יקבלו פרס מיוחד מאופ"א], 30.06.2012
- ^ אתר RT אוהדי אירלנד הוכרזו כטובים ביותר ביורו 2012, 30.6.2012
- ^ אתר Yahoo [ http://news.yahoo.com/irish-fans-save-euro-2012-rendition-fields-athenry-152400231--sow.html Irish Fans Save Euro 2012 with Rendition of "The Fields of Athenry"], 15.6.2012
| נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א) | |
|---|---|
|
