פרס השלום הבין-לאומי לילדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פרס השלום הבין-לאומי לילדים
International Children's Peace Prize
מיקום הטקס אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בין־לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק KidsRights Foundation עריכת הנתון בוויקינתונים
סכום הזכייה 100 אירו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 2005–הווה (כ־19 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
childrenspeaceprize.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס השלום הבין-לאומי לילדים מוענק מדי שנה לילד אשר תרם תרומה משמעותית לקידום זכויות הילדים ושיפור מצבם של ילדים פגיעים, כגון יתומים, ילדים עובדים וילדים עם HIV/איידס. הפרס הוא יוזמה של "קרן הילדים", ארגון סיוע וסיוע בינלאומי לילדים באמסטרדם, הולנד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס השלום הראשון לשלום ילדים הושק בנובמבר 2005 במהלך פסגת העולם של חתני פרס נובל ברומא, מפגש שנתי של זוכי פרס נובל וארגונים בינלאומיים כגון UNICEF ו-Amnesty International. "אנו מקדמים בברכה את השקת פרס השלום לשלום הילדים במהלך פסגתנו", נאמר בהודעת הסיכום של הפסגה.

מיכאיל גורבצ'וב הציג את פרס 2005, שהוענק לאחר מותו לנקוסי ג'ונסון, נער דרום אפריקאי שהביא תשומת לב בינלאומית לילדים עם איידס וייסד את בית Nkosi's Haven לאימהות ולילדים. הזוכה מקבל 100,000 אירו תרומה לטובת פרויקט צדקה לילדים, כמו גם פסלון אשר נקרא Nkosi לכבודו ג'ונסון.

פרס 2006 הוענק על ידי חתן פרס נובל לשלום פרדריק וילם דה קלרק בטקס בבינהוף, מקום מושבו של הפרלמנט ההולנדי בהאג. פרס 2008 הוצג על ידי דזמונד טוטו.

  • 2005 - Nkosi Johnson, דרום אפריקה
  • 2006 - אום פראקאש גור'אר, הודו
  • 2007 - Thandiwe Chama, זמביה
  • 2008 - מאיירה אוולאר נבס, ברזיל
  • 2009 - Baruani Ndume, טנזניה
  • 2010 - פרנצ'יה סימון, הרפובליקה הדומיניקנית
  • 2011 - מיכאלה 'צ'אלי' מיקרופט, דרום אפריקה
  • 2012 - Kesz Váldez, הפיליפינים
  • 2013 - מלאלה יוספזאי, פקיסטן
  • 2014 - Neha Gupta, ארצות הברית
  • 2015 - אברהם מקאיטה, ליבריה
  • 2016 - Kehkashan Basu, איחוד האמירויות הערביות
  • 2017 - Mohamad Al Jounde, סוריה
  • 2018 - מצעד למען חיינו, ארצות הברית
  • 2019 - גרטה טונברי, שבדיה
  • 2019 - דיווינה מאלום, קמרון
  • 2020 - סאדאת רחמאן, בנגלדש
  • 2021 - ויהאן ונאוו אגרוואל, הודו
  • 2022 - רנה קאוואסקי, יפן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]