פשר חבקוק
פשר חבקוק היא מגילה אשר התגלתה כמעט בשלמותה במערה מס' 1 בקומראן, אחת מתוך שבע מגילות שהתגלו במקום בשנת 1947, ונכון למאה ה-21 מוצגת במוזיאון ישראל. המגילה מפרשת את שני הפרקים הראשונים של ספר חבקוק ומתייחסת למאבקי כוח בין האוכלוסייה הדתית בירושלים ובין הכוהנים ששירתו בבית המקדש השני. כמו כן החיבור מתייחס לתוצאות הכיבוש הרומאי והשלכותיו על האוכלוסייה. המגילה שופכת אור על חיי קהילת המתיישבים בקומראן, באזור ים המלח. המגילה השתמרה כמעט בשלמותה למעט שורותיה התחתונות שנפגעו מעט. זוהי המגילה מבין "ספרות הפשרים" שבמגילות מדבר יהודה שנתשמרה באופן המיטבי ביותר.[1] היא מורכבת משלושה עשר טורים, המכילים שבע עשרה שורות בכל טור. הכתב במגילה הוא עברי מזמנו של הורדוס והכתוב בטור שלוש עשרה מיוחס למחבר נוסף.[2]
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]פשר חבקוק, כמו יתר הפשרים, אינה פרשנות במובנה הרגיל. הפשר היא "פירוש" של התגשמות דברי הנבואה כפי שרואה אותו בעל הפשר. מחברי הפשרים מעתיקים תחילה את דברי הכתובים ומציעים את התגשמות הנבואה במונח: "פשרו" או "פשר הדבר", כלומר, לעניין כך וכך התכוון הנביא. לעיתים קיימת חזרה של הפרשן על כתוב אשר כבר מצוי ואז הוא פותח ואומר "ואשר אמר". המושג "פשר" מקובל בספרות מחקר המקרא כשם לחיבורים מסוג זה.[3]
במגילת פשר חבקוק מוזכרים הכתים למכביר, שם הם מכונים, כנראה בשגגה, בשם "כתיאים". מחבר המגילה ייחס את הכשדים, שעליהם מדבר הנביא חבקוק, לאותם הכיתים. רוב החוקרים מייחסים את אותם "כתים" לאימפריה הרומית.[4] לראייה, תרגום השבעים היווני ותרגום הוולגטה הלטיני לפסוק ”וּבָאוּ בוֹ צִיִּים כִּתִּים, וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ” (דניאל י"א, ל') שבספר דניאל מתרגמים את המילה "כתים" כרומאים. דניאל אף מנבא בספרו נבואות רבות בדיעבד, שלפי ניתוח תוכנן ניתן להבין כי הן עוסקת בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. לפי ניתוח אותה הנבואה, נראה כי דניאל אכן רומז על הרומאים בפסוק זה.[5] בתוך פשר חבקוק נאמר על הכתים כי ”המה זבחים לאותותם, וכלי מלחמתם המה מוראתם”. לדברי חוקר המקרא משה צבי סגל, פירוש זה עשוי לעלות בקנה אחד עם אורחות חייהם של הרומאים: הרומאים אכן הקריבו קורבנות לנוכח דגלי הצבא שלהם, והנשק שלהם סייע להם להטיל אימה על אויביהם. בהמשך המגילה מסופר על ”מושלי הכתיאים, אשר בעצת בית אשמה יעבירו איש מלפני ריעהו, מושליו זה אחר זה יבואו לשחית את הארץ”. סגל מייחס את הביטוי "בית אשמה" המופיע כאן לסנאט הרומי, שמינה מפקדים צבאיים ומושלים לצורך ניהול הפרובינקיות.[6]
הנוסח שבו משתמשת המגילה לאותו התיאור השלילי של הרומאים זהה במידה רבה ללשון שבו משתמש פרק ח' שבספר מקבים א' כדי לתאר אותם, אך במקרה זה לצורך תיאור חיובי, ולא שלילי.[7] לדברי ההיסטוריון דוד פלוסר, בכל מקום שבו מחברו של ספר מקבים א' רואה את מעלותיה של רומא, מחברו של ספר חבקוק רואה בו את מגרעותיה.[8] לדבריה של חוקרת המקרא בלהה ניצן, מגילת פשר חבקוק נועדה להתעמת עם אותו תיאור של הרומאים בספר מקבים א'.[9] עם זאת, פשר חבקוק נוטה להשמיט חלקים המופיעים בפרק ח' שבספר מקבים א', אם לא עלה בידו לעבד אותם כך שיציגו את רומא בצורה ביקורתית.[10]
במהלך המגילה מוזכרת דמות בשם "הכוהן הרשע", שסגל מזהה אותה עם הכוהן הגדול אלכסנדר ינאי. על אותו כוהן רשע מסופר כי ”כאשר משל בישראל רם לבו, ויעזוב את אל, ויבגוד בחוקים בעבור הון, ויגזול, ויקבוץ הון אנשי מס אשר מרדו באל, והון עמים לקח לוסיף עליו”. לדברי סגל, פירוש זה מתייחס לאזורים הרבים שכבש ינאי ובזז את רכושם, וכן למלחמת האזרחים שאירעה בימיו של ינאי.[11] על הכוהן הרשע מסופר במגילה כי הוא גם ”רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו”. חוקרים אחדים מצאו בכך ראייה לרדיפה של השלטונות במהלך אותה מלחמת אזרחים אחרי מורה הצדק, הלא הוא מייסדה של כת מדבר יהודה.[12]
במגילת "פשר חבקוק" לא נרמז ישירות על כיבוש פומפיוס את ארץ ישראל ב-63 לפנה"ס. לפיכך, לדברי סגל, אין להניח כי המגילה נכתבה בתקופה הרומית בארץ ישראל, ולדבריו היא ככל הנראה נכתבה קודם לכן. במקום זאת, סגל סבור כי מטרתה של המגילה היא להתריע מפני האימפריה הרומית ומגמות ההתפשטות שלה.[13] סגל משער, אפוא, כי המגילה נכתבה בסיבות שנת 90 לפנה"ס.[14] לעומתו, ההיסטוריון חנן אשל סבור כי למגילה יש שני רבדים: הרובד המקורי, הקדום יותר, עוסק במאבקו של מורה הצדק בכוהן הרשע, הוא, ככל הנראה, אלכסנדר ינאי, ואילו הרובד השני והמאוחר עוסק במעלליה של רומא. זאת, עקב הזמן שחלף בין תקופת שלטונו של אלכסנדר ינאי בארץ ישראל לתקופת השלטון הרומי.[15] לדברי אשל, אין כל חפיפה בפשר חבקוק בין החלקים העוסקים בכתים לבין החלקים העוסקים בכהן הרשע. בנוסף, אשל סבור כי אף על פי שהכיבוש הרומי בארץ ישראל אינו מוזכר במגילה באופן ישיר, הוא כן מוזכר בעקיפין. במגילה נאמר באופן נבואי לכאורה כי השלל הרב שצברו החשמונאים ייתפס לבסוף על ידי הכיתים, הם הרומאים: ”כוהני ירושלם האחרונים, אשר יקבוצו הון ובצע משלל העמים, ולאחרית הימים ינתן הונם עם שללם ביד חיל הכתיאים”.[16] עם זאת, בלהה ניצן שוללת את טענותיו אלו של אשל בדבר חלוקה של המגילה לשני רבדים. לדבריה, בשני הרבדים המשוערים נעשה שימוש בלשון דומה, כגון "צדיק", "בוגדים" ו"רשע". אף על פי כן, אין היא שוללת את הטענה שהמגילה עסקה בשני נושאים נפרדים.[17] עם זאת, היא בכל זאת סבורה כי טענות אלה עלולות להקשות על חלוקתו הגורפת של הקטע.[18] אשל הגיב לטענותיה של ניצן בכך שלדבריו, פרט לדמיון הלשוני לא קיים עוד דמיון בין שני הרבדים.[19]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בלהה ניצן, מגילת פשר חבקוק: ממגילות מדבר יהודה (1QpHab) / ההדירה וצירפה מבוא ופירוש בלהה ניצן. ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ו 1986.
- אוריאל רפפורט, תולדות ישראל בתקופת הבית השני, ירושלים: עמיחי, 1982, עמ' 134-131
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יותם שטיינברג, פשר חבקוק - גרסת קומראן (פרופ' נועם מזרחי), בפודקאסט "עושים תנך" (אורך הפרק: 34:22) - מגילות ים המלח – המיזם הדיגיטלי - מוזיאון ישראל
- מידע על פשר חבקוק בקטלוג הספרייה הלאומית
- שלמה פיוטרקובסקי, מיהו "מורה הצדק" ולאיזו כת השתייך המחבר: תעלומת מגילת "פשר חבקוק", בעיתון מקור ראשון, 20 באוגוסט 2023
- חנן אשל, שני הרבדים ההיסטוריים המתועדים במגילת פשר חבקוק, ציון, כרך ע"א ה'תשס"ו, חוברת ב', עמ' 152-143, באתר JSTOR
- חנן אשל, עוד לפשרו של פשר חבקוק, ציון, כרך ע"ב ה'תשס"ז, חוברת א', עמ' 96-94, באתר JSTOR
- ליאורה גולדמן, עיון נוסף במשמעות הפשר בעיני יוצריו ובהגדרות הפשר במחקר קומראן, מגילות, כרך ט"ו ה'תש"פ-ה'תשפ"א, חוברת א'/ב', עמ' 146-123, באתר JSTOR
- נועם מזרחי, שיכרון שהוא רוויון: לביאורו של פשר חבקוק יא 8–16, מגילות, כרך י"ד ה'תשע"ח-ה'תשע"ט, חוברת א'/ב', עמ' 118-105, באתר JSTOR
- בלהה ניצן, האומנם שני רבדים בפשר חבקוק?, ציון, כרך ע"ב ה'תשס"ז, חוברת א', עמ' 93-91, באתר JSTOR
- משה צבי סגל, לתולדות כת היחד, תרביץ, כרך כ"ב ה'תשי"א, חוברת ג'/ד', עמ' 152-136, באתר JSTOR
- דוד פלוסר, מלכות רומא בעיני בית חשמונאי ובראי האסיים, ציון, גיליון מ"ח ה'תשמ"ג, חוברת ב', עמ' 176-149, באתר JSTOR
- מנחם צבי קדרי, מגילת פשר חבקוק, ציון, כרך נ"ה ה'תשנ"א, חוברת א'/ב', עמ' 187-183, באתר JSTOR
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אשל (2006), עמ' 1
- ↑ אלישע קימרון, מגילות מדבר יהודה: החיבורים העבריים - כרך ראשון, ירושלים: יד בן צבי, 2010, עמ' 243
- ↑ יעקב שלום ליכט, כת מדבר יהודה וכתביה, בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בתקופת הבית השני, ירושלים, זלמן שזר, תשנ"ו, עמ' 423
- ↑ יצחק בער, "פשר חבקוק" ותקופתו, ציון, כרך ל"ד ה'תשכ"ט, חוברת א'/ב', עמ' 2, באתר JSTOR
- ↑ סגל, עמ' 3
רפפורט, עמ' 134 - ↑ סגל, עמ' 4
- ↑ פלוסר, עמ' 13
- ↑ פלוסר, עמ' 16
- ↑ ניצן, עמ' 3
- ↑ פלוסר, עמ' 14
- ↑ סגל, עמ' 6
- ↑ רפפורט, עמ' 133
- ↑ סגל, עמ' 5
- ↑ סגל, עמ' 9
- ↑ אשל (2006), עמ' 8
- ↑ אשל (2006), עמ' 9
- ↑ אשל (2007), עמ' 4
- ↑ ניצן, עמ' 2
- ↑ אשל (2007), עמ' 5
