פשר חבקוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פשר חבקוק (1QpHab), מערה מס' 1 בקומראן

פשר חבקוק הוא מגילה, אשר התגלתה כמעט בשלמותה בקומראן, במערה מס' 1, אחת מתוך שבע מגילות שהתגלו במקום בשנת 1947. המגילה מפרשת את שני הפרקים הראשונים של ספר חבקוק. המגילה מוצגת במוזיאון ישראל. המגילה מתייחסת למאבקי כוח בין האוכלוסייה הדתית בירושלים ולכוהנים ששירתו בבית המקדש השני. כמו כן מתייחס החיבור לתוצאות הכיבוש הרומאי והשלכותיו על האוכלוסייה. המגילה שופכת אור על חיי קהילת המתיישבים בקומראן, באזור ים המלח.

המגילה מורכבת משלושה עשר טורים, שכל טור הוא בין שבע לעשר שורות. המגילה השתמרה כמעט בשלמותה למעט שורותיה התחתונות שנפגעו מעט. הכתב במגילה הוא עברי מזמנו של הורדוס והכתוב בטור שלוש עשרה מיוחס למחבר נוסף.[1]

פרשנות המקרא על ידי אנשי קומראן שונה מפרשנויות אחרות. פרשני מגילה זו העתיקו ראשית את הכתוב בשלמותו, ולאחר מכן כהקדמה לפירוש נכתב: "פשרו" או "פשר הדבר", כלומר מהו הפירוש המובא לחלק זה. לעיתים קיימת חזרה של הפרשן על כתוב אשר כבר מצוי ואז הוא פותח ואומר "ואשר אמר" . המושג 'פשר' מקובל בספרות מחקר המקרא כשם לחיבורים מסוג זה.[2]

המגילה מוצגת במוזיאון ישראל בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פשר חבקוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלישע קימרון, מגילות מדבר יהודה: החיבורים העבריים - כרך ראשון, ירושלים, יד בן צבי, 2010, 243
  2. ^ יעקב שלום ליכט, כת מדבר יהודה וכתביה, בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בתקופת הבית השני, ירושלים, זלמן שז"ר, תשנ"ו, ע"מ 423