צ'נלה

צ'נלה (真腊) הייתה ממלכה קמבודית קדומה. היא התחילה את דרכה כמדינת חסות לממלכת פונאן (בסביבות 550 לספירה), אך בשישים שנים הבאות הצליחה לזכות בעצמאות ואף לכבוש את פונאן, לספוג את עמה ולאמץ את תרבותה. אחת הסיבות שהועלו כדי להסביר את הירידה של התרבות הפונאנית היא קריסת האימפריה הרומית שהביאה להידרדרות נתיבי הסחר בין הים התיכון לסין. השיא של ממלכת צ'נלה הושג תחת שלטונו של המלך ישברמן. בשנת 613 הפכה העיר איסאנפורה לבירתה הראשונה של האימפריה החדשה. לאחר מותו של המלך ג'ייאווארמן הראשון בשנת 681 הממלכה התערערה על ידי אי שקט פנימי ובמאה השמינית לספירה היא התפלגה לשתי מדינות^[1], צפונית ודרומית, שנקראו "צ'נלה של האדמה" (צפון) ו"צ'נלה של הים" (דרום). מחוז צ'אמפסאק של מדינת לאוס המודרנית הייתה מרכזה של המדינה הצפונית ושפך נהר המקונג ואזור החוף של וייטנאם המודרנית היה מרכזה של המדינה הדרומית. ב-715 התפלגו מספר מדינות קטנות נוספות מהממלכות הללו, ובכך הוחלש האזור כולו.