צבים כל הדרך למטה
 |
ערך ללא מקורות | |
| ערך ללא מקורות | |
"צבים כל הדרך למטה" הוא ביטוי המייצג פרדוקס של נסיגה אינסופית. מקור הביטוי באנקדוטה המתייחסת למודל של כדור הארץ השטוח שבו מה שמחזיק את הארץ מליפול, הוא צב העולם עליו הארץ הייתה מונחת. אמונה זו מזמנת את השאלה הבלתי נמנעת - על מה עומד צב העולם? על כך ניתנה התשובה הפרדוקסלית "יש צבים כל הדרך למטה".
לפי האנקדוטה, הביטוי נאמר על ידי אישה זקנה בהרצאה על מדע, כאשר המרצה אמר שהארץ היא כדור. הזקנה הגיבה שהארץ היא שטוחה ונישאת על גבי צב (כהרמז למיתוס ההינדי בו הארץ נישאת על גבי ארבעה פילים שעומדים על גבי צב ענק, אם כי במיתוס יש גם נחש והצב מרחף בחלל). כאשר היא נשאלה על גבי מה עומד צב העולם, היא ענתה שהוא עומד על גבי צב נוסף וכאשר נשאלה על גבי מה צב זה עומד היא ענתה "זה צבים כל הדרך למטה", ביטוי שמתאר מגדל אינסופי של צבים שעומדים אחד על גבי השני. נוסח זה של האנקדוטה הוא הידוע ביותר אך ככל הנראה לא התרחש במציאות.
אי לכך נטבע הביטוי בסלנג פופולרי כסמל לאבסורד. בפילוסופיה, הביטוי מבטא נסיגה אינסופית בקוסמולוגיה המוצגת על ידי פרדוקס "הזז ללא הזזה" (הזה שזז בלי שיזיזו אותו).
ביטוי זה ממחיש את תפיסת האנאווסטהא בפילוסופיה ההודית, ומתייחס לפגם הנסיגה האינסופי בכל ויכוח פילוסופי. בניגוד למרבית האמונה המערבית, זו לא אמונה מאוד פופולרית. למעשה זה עיקרון מקובל בפילוסופיה ההודית, המשמש בדרך כלל כדי לדחות טענות התומכות בקיום "אלוהים בורא עולם" או קיום "הזז ללא הזזה".
הביטוי נפוץ, לפחות מאז תחילת המאה ה-20. מטאפורה דומה המתארת את הנסיגה האינסופית ומעגלי הסיבה ותוצאה לאותה הבעיה היא "פרדוקס הביצה והתרנגולת".
