לדלג לתוכן

פילוסופיה הודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פילוסופיה הודית היא שם כולל למסורות פילוסופיות שצמחו בעת העתיקה בתת-היבשת ההודית, ושמהן התפתחו הדתות שמקורן בהודו, ביניהן בודהיזם, הינדואיזם וג'ייניזם.

הפילוסופיה ההודית מחולקת לשש אסכולות פילוסופיות מרכזיות, המכונות דרשנות (רבים של דרשה): מיממסה, ודאנטה, סאנקהיה, יוגה, ואיששיקה וניאיה.

האסכולות האלו החלו לצמוח באלף הראשון לפנה״ס, והותירו אחריהן דיונים פילוסופיים מקיפים על אונטולוגיה (מטאפיזיקה, ברהמן-אטמן-שונייטא-אנאטה), אמצעי הכרה אמינים (אפיסטמולוגיה, פראמנה), תורת הערך (אקסיולוגיה, אתיקה ואסתטיקה) ותחומים נוספים. כל שש האסכולות המרכזיות מקבלות את סמכות כתבי הוודות, אך הן חלוקות בעמדותיהן הפילוסופיות השונות.

סאנְקְהְיַה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנקהיה היא העתיקה ביותר מבין המערכות הפילוסופיות האורתודוקסיות בהינדואיזם. סאנקהיה טוענת כי כל דבר במציאות מורכב מפורושה (עצמי או נשמה) ופארקרטי (חומר, אנרגיה, גורם יוצר).

פארקרטי הוא בעל שלוש תכונות: יציבות (סאטווה), פעילות (ראג'אס), ועמימות (טאמאס), הידועות כשלושת הגונות, או האיכויות. בגלל היחסים בין הנשמה לבין איכויות אלה, חוסר-איזון באיכויות גורם לעולם להתפתח. כאשר מבינים שהנשמה והאיכויות שונות זו מזו מתרחש שחרור.

סאנקהיה היא פילוסופיה דואליסטית, אבל יש הבדלים בינה לבין סוגים אחרים של דואליזם. במערב, דואליזם הוא בין השכל והגוף, ואילו בסאנקהיה הוא בין העצמי והחומר. המושג של עצמי דומה במידה מסוימת למושג המערבי של שכל. הסאנקהיה לא הייתה קשורה לדת במקורה, אך יחד עם היוגה היא התפתחה לכיוון זה.

מושג הזמן במחשבה ההודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופיה ההודית מתייחסת למושגי הזמן באופן רחב יותר מאשר האופן בו הם נתפסים בחברה המערבית:

  • יחידת הזמן הקטנה ביותר היא הזמן שלוקח לגל תודעה לחלוף (בהאוואנגה) מדובר על חלקיק שנייה.
  • יחידת הזמן הבאה היא מחזור נשימה ונשיפה.
  • יחידות הזמן של שנייה, דקה, שעה, יממה, שבוע, חודש ושנה משמשות בהודו בצורה דומה לדרך בה הן משמשות בשאר העולם.
  • גלגל החיים הוא לידה עד מוות ולידה מחדש, אורכו אינו קבוע.
  • היוגה (yuga) משמשת במובן עידן, כלומר תקופה של אלפי שנים הנשלטת על ידי אל אחד.
  • מאהאיוגה (יוגה גדולה) היא ארבעה עידנים, (ארבע יוגות).
  • מאנוואנטארה היא תקופה של שבעים ושתיים מאהאיוגות, בסוף כל מאנוואנטארה העולם נשטף במבול.
  • קאלפה היא פרק זמן של ארבע עשרה מאנוואנטארות, מוערכת בארבעה מיליארד שנים. בסוף הקאלפה העולם חוזר למצב תוהו ובוהו.
  • פראלאיה פרק זמן של ארבע עשרה מאנוואנטארות נוספות בו העולם נשאר במצב תוהו ובוהו.
  • קאלפה אחת ופראלאיה אחת הן יום ולילה אחד של האל הבורא ברהמה.
  • גם לבראהמה יש מחזור חיים, בגיל מאה שנות בראהמה הוא מת, יש המתנה של מאה שנות בראהמה ואז הוא נולד מחדש.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פילוסופיה הודית בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.