ציפור הנפש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ציפור הנפש הוא ביטוי עברי שמשמעותו: עצם או עניין חשוב ביותר, היקר מאד ללבו של אדם.

מקור אפשרי לביטוי זה הוא שינוי קל של המושג "צפר נפשו" המופיע בתלמוד הבבלי, שהוא כינוי לקנה הנשימה או לגרוגרת, שהוא מקום רגיש, שפגיעה בו היא פגיעה קשה. כך נאמר, למשל: "יודעין כמה הכהו ועל מה הכהו אם על שוקו או צפר נפשו"[1]. ביטוי דומה מופיע גם בתוספתא למסכת סנהדרין בשני נוסחים: "במה הרגו? בסייף הרגו? במקל הרגו? על שוקיו הכהו או על צפר נפשו הכהו?",[2] או "ויודעין הדיינין שעל שוקו הכהו ועל ציפר נפשו הכהו".[3]

בעברית הישראלית לא נעשה שימוש במשמעות המקורית של המושג, אלא רק במשמעותו המושאלת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ', עמוד ב'
  2. ^ תוספתא, מסכת סנהדרין, פרק ט, הלכה א
  3. ^ תוספתא, מסכת סנהדרין, פרק יב, הלכה ב
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.