קבוצת השיקום והתמיכה היפנית בעיראק
 | |
| חיילים יפנים בעיראק | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 יפן |
| שיוך |
 צבא יפן |
| סוג | גדוד |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 2004–2008 (כ־4 שנים) |
| מלחמות | מלחמת עיראק |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 600 |
| פיקוד | |
| יחידת אם | ארמיית הצפון |
קבוצת השיקום והתמיכה היפנית בעיראק (ביפנית: 自衛隊イラク復興支援群) היה כוח מיוחד של צבא יפן, אשר נשלח לעיראק ככוח שמירת שלום.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2003 נענה ראש ממשלת יפן ג'וניצ'ירו קואיזומי לבקשת ארצות הברית לשלוח כוח צבאי לעיראק. הייתה זו הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, בה כוח יפני הוצב מחוץ לגבולות יפן. דעת הקהל היפנית נחלקה קשות בסוגיה זו. רבים טענו שפריסת הכוחות בעיראק נוגדת את סעיף 9 לחוקת יפן, אשר אוסר על הצבא היפני להשתתף במלחמה. הנימוק של ממשלת קואיזומי היה שחיל המשלוח לעיראק לא ישתתף בפעילות מלחמתית אלא בכוח שמירת שלום. ב-29 בנובמבר, בעוד החיילים היפנים מתכוננים לצאת לדרך, נרצחו ביריות ליד תיכרית שני דיפלומטים יפנים. ב-9 בדצמבר הצליח קואיזומי להעביר את "חוק הסיוע ההומניטרי ושיקום עיראק" בדיאט היפני.
הכוחות היפנים נפרסו בעיר סמוואה בצמוד לכוחות של צבא הולנד. על היפנים נאסר להתערב בלחימה אלא לצורך הגנה עצמית, ולפיכך הם שימשו בעיקר ככוח עזר הומניטרי. את ההגנה הצבאית על העיר סיפקו כוחות של צבא אוסטרליה. המחנה היפני הותקף כמה פעמים בפצצות מרגמה, אולם לא נגרם לו כל נזק. תחקירים שנעשו מאוחר יותר גילו כי בניגוד לעמדתה הרשמית של ממשלת יפן, חיילים יפנים כן הוצבו בעמדות הגנה קדמיות.
בתחילת אפריל 2004, שלושה יפנים - עיתונאי ושני עובדי סיוע - נחטפו בידי טרוריסטים. החוטפים איימו לשרוף את בני הערובה בחיים אם יפן לא תסיג את חייליה מעיראק. ב-15 באפריל החטופים שוחררו, ככל הנראה לנוכח לחץ מתמשך בתוך יפן להסיג את החיילים. למחרת, שני יפנים נוספים - עובד סיוע ועיתונאי - נחטפו, אולם גם הם שוחררו תוך 24 שעות. ב-20 ביולי פרסם אבו מוסעב א-זרקאווי הצהרה בה איים לבצע פיגועים כנגד מטרות יפניות, אם יפן לא תסיג את חייליה. ב-30 באוקטובר נחטף תרמילאי יפני בשם שוסי קודה בבגדאד. כעבור כמה ימים נמצאה גופתו לאחר שממשלת יפן סירבה ליצור קשר עם החוטפים. ב-9 במאי 2005 נהרג אקיהיקו סאיטו, יועץ אבטחה פרטית יפני שעבד עבור הצבא הבריטי בעיראק. המוות זעזע את החברה היפנית, והגביר את הדרישה להוציא את החיילים מעיראק.
סקר שנערך ביפן בסוף שנת 2005, הראה כי 69% מאזרחי יפן רוצים בהחזרת החיילים. למרות זאת, ב-8 בדצמבר החליטה ממשלת קואיזומי על חידוש המנדט הצבאי בעיראק בשנה. ב-25 ביוני 2006 הבטיח קואיזומי להסיג את הכוחות מעיראק במהירות. הנסיגה נעשתה בצורה הדרגתית, וב-18 ביולי עזב החייל היפני האחרון את עיראק. המחנה היפני הועבר לשליטת הבריגדה ה-2 של צבא עיראק. הכוחות היפניים לא חזרו למולדת, אלא נשארו בכוויית. ממשלת יפן המשיכה לספק תמיכה לוגיסטית לכוחות הרב-לאומיים בעיראק באמצעות רכבת אווירית מכוויית.
ב-17 באפריל 2008 פסק בית המשפט העליון של יפן כי שיגור החיילים מחוץ לגבולות המולדת אינו חוקי. עקב כך, החלה יפן לפנות את כוחותיה מכוויית. אחרון החיילים היפנים חזר למולדת ב-18 בדצמבר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על המבצע בעיראק באתר משרד ההגנה היפני