קברט וולטייר
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 | |
| שם במה |
The Pressure Company  |
|---|---|
| מקום הקמה |
שפילד |
| תקופת הפעילות |
מ-1973 |
| סוגה | אינדסטריאל |
| חברת תקליטים | וירג'ן רקרודס, מיוט |
| שיתופי פעולה בולטים | מיניסטרי |
|
brainwashed | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
Richard H. Kirk | |
  | |
קברט וולטייר הייתה להקת אינדסטריאל וטכנו משפילד, הקרויה על שם קברט וולטר שהוקם בציריך בידי האמן והמשורר הדאדאיסט הוגו באל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלהקה נוסדה בשנת 1973 בשפילד על ידי סטיבן מלינדר, ריצ'רד ה. קירק וכריס ווטסון והייתה בעיקר פרויקט ליצירת צלילים ניסיוניים ולא לכתיבת שירים. בהופעתם הראשונה נתקלו חברי הלהקה בקהל עוין שדחה את הצלילים האלקטרוניים שלהם וציפה לרוקנרול. המוזיקאים אף הותקפו ועצמותיו של סטיבן מלינדר נשברו.
קבלתם בציבור השתפרה רק עם הופעת הפאנק במחצית השנייה של שנות השבעים לאחר שהחותמו בחברת התקליטים Rough Trade Records.
בשנת 1978, זכו האלבומים הראשונים שלהם להצלחה במכירות. לאחר סיבובי הופעות מוצלחים באירופה, אמריקה ויפן, החליט כריס ווטסון לעזוב את הלהקה ב-1983. באותה שנה השתתפה הלהקה בפסקול הסרט ג'וני יסנו מאת פיטר קארי. במקביל, השתנה הסגנון המוזיקלי שלהם לכיוון מסחרי יותר. עם האלבום The Crackdown, שיצא בחברת וירג'ן רקורדס, הם השיגו את מיקומם הגבוה ביותר במצעד הבריטי, מספר 31. באלבומים ובסינגלים כמו I Want You ו-Don't Argue.
הלהקה עירבה השפעות מטכנו, אינדסטריאל, סינתפופ ועוד. בשנת 1988 הקליטה הקבוצה את האלבום Groovy, Laid-Back and Nasty בשיקגו עם מרשל ג'פרסון. תחת השם Acid Horse, עבדו חברי הלהקה יחד עם הלהקה האמריקאית מיניסטרי. בשנת 1989[1]. בשנת 1994 קברט וולטייר התפרקה לראשונה.
לאחר שקירק החיה את ההרכב ללא שני עמיתיו המקוריים, הופיעו שיתופי פעולה עם קורה ו"טיבולי "בשנים 2009 ו-2010. עם זאת, קירק שלל במפורש איחוד עם ההרכב המקורי בשנת 2011. ב-2020 יצא אלבום חדש של קברט וולטייר, Shadow of Fear, ב-Mute Records, אך ריצ'רד ה. קירק בלבד היה זה שיצר אותו בפועל. בספטמבר 2021 הלך ריצ'רד ה. קירק לעולמו.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי להקות כמו דפש מוד, סקיני פאפי, ניו אורדר, Front Line Assembly, Front 242 ובאוהאוס כינו את קברט וולטייר כהשפעה מוזיקלית חשובה.[2] הקבוצה נחשבת גם מודל לחיקוי חשוב בסצנת הטכנו הבריטית.[3] לדברי אל יורגנסן, קברט וולטייר הייתה גם אחד הכוחות המניעים מאחורי התפתחות מוזיקת ה האוס בצפון אמריקה מסוף שנות השמונים ואילך[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קברט וולטייר
קברט וולטייר, ברשת החברתית פייסבוק
קברט וולטייר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קברט וולטייר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קברט וולטייר, באתר אייטונס (באנגלית)
קברט וולטייר, באתר ספוטיפיי
קברט וולטייר, באתר Last.fm (באנגלית)
קברט וולטייר, באתר AllMusic (באנגלית)
קברט וולטייר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קברט וולטייר, באתר דיזר
קברט וולטייר, באתר Discogs (באנגלית)
קברט וולטייר, באתר Songkick (באנגלית)- קברט וולטייר, באתר SecondHandSongs
קברט וולטייר, באתר בנדקמפ
קברט וולטייר, באתר בילבורד (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אסיד האוס באתר Discogs
- ^ אלן קרוס, סקיני פאפי: ההיסטוריה הסודית.
"לאחר שגילו את טרור החבטות והרעשים ברמה התעשייתית של להקות בריטיות כמו סחוס רוטט וקברט וולטייר, ואת מצב הרוח של באוהאוס, Joy Division, New Order מוקדם ו-Depeche Mode, יצאו קי ואוגר ליצירת מותג משלהם של התקפה אלקטרונית."
הרפר קולינס (2012). ISBN 9781927002124. - ^ The new wave of British industrial techno … and you can dance to it
הגרדיאן - ^ It's Not Easy Being Ministry In: Option Januar 19960