באוהאוס (להקה)
| באוהאוס בהופעה ב-2006 | |
| מקום הקמה |
נורת'האמפטון |
|---|---|
| מוקד פעילות | נורת'האמפטון, אנגליה |
| תקופת פעילות | 1978–1983, 1998, 2005 – 2008 |
| סוגה | רוק גותי, פוסט-פאנק, רוק אלטרנטיבי |
| חברת תקליטים |
Small Wonder4AD Beggars Banquet |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
פיטר מרפי (מוזיקאי) David J Daniel Ash Kevin Haskins | |
| חברים לשעבר | |
|
פיטר מרפי דניאל אש קווין הסקינס דייוויד ג'יי | |
באוהאוס הוא שמה של להקת רוק אנגלית שהוקמה ב-1978 בנורת'האמפטון, אנגליה. הלהקה הורכבה מפיטר מרפי (סולן), דניאל אש (גיטרה), קווין הסקינס (תופים) ודייוויד ג'יי (גיטרת בס).
הלהקה נקראה במקור "באוהאוס 1919", אך השמיטה את המספר משמה כשנה לאחר שהוקמה. בזכות המראה והצליל האפלים והמדוכדכים של הלהקה, היא נחשבת לרוב לאחת מלהקות הרוק הגותי הראשונות, ולחלוצה בסגנון[1].
באוהאוס הופיעה בקולנוע דן בתל אביב במאי 1983[2], באותה שנה גם התפרקה לראשונה. פיטר מרפי פתח בקריירת סולו, בעוד חברי הלהקה האחרים המשיכו תחת השם Tones on Tail ולאחר מכן Love and Rockets. שני ההרכבים זכו ליותר הצלחה מסחרית בארצות הברית מבאוהאוס, אבל נעלמו מהמצעדים בבריטניה. הלהקה התאחדה לסיבוב הופעות ב-1998 ולאחר מכן התאחדה שוב ב-2005,הוציא לאור אלבום בשם "Go Away White"[3], והודיעה על פירוק ב-2008.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל אש, והאחים דייוויד ג'יי וקווין הסקינס ניגנו ביחד בלהקות שונות מגיל צעיר. אחת מאותן להקות הייתה The Craze, שהופיעה מספר פעמים ברחבי נורת'המפון ב-1978. לאחר פירוקה, אש ניסה לשכנע את חברו מהלימודים פיטר מרפי להצטרף אליו בזכות מראהו החיצוני. מרפי, שעבד במפעל דפוס, הסכים לנסות למרות שמעולם לא כתב מוזיקה או שירה לפני כן. במהלך החזרה הראשונה של הלהקה הוא היה שותף לכתיבת השיר In the Flat Field.
קווין הסקינס הצטרף לשניים כמתופף, אך אש באופן מכוון לא הזמין את דייוויד ג'יי להצטרף ללהקה מהחשש שהוא "ישתלט" עליה כפי שהיה בלהקות הקודמות בהם היו חברים. עם זאת, אחרי מספר שבועות אש הזמין את הסקינס להחליף את הבסיסט כריס ברבר. הסקינס היה אמור לצאת לסיבוב הופעות בבסיסי חיל אוויר אמריקאיים עם להקה אחרת, אבל החליט שיהיה "נכון יותר" להצטרף ללהקה של חבריו. ארבעת חברי הלהקה, שבשלב זה הייתה חסרת שם, הופיעו לראשונה בפאב בוולינגבורו בערב השנה החדשה של 1978.
הלהקה בחרה בשם "באוהאוס 1919" כרפרנס לתנועת האמנות הגרמנית באוהאוס משנות ב-20, בגלל "ההקשרים והמשמעויות הסגנוניות שלה", לפי דייוויד ג'יי. הלהקה בחרה להשתמש גם בפונט בו נעשה שימוש על מבנה מכללת הבאוהאוס בדסאו, גרמניה.
Bela Lugosi's Dead והעבודה ב-4AD
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשישה שבועות לאחר שהוקמה, באוהאוס נכנסה לאולפני בק בוולינגסבורו כדי להקליט דמו. הלהקה הקליטה חמישה שירים – אחד מהם, Bela Lugosi's Dead הנמשך מעל 9 דקות, יצא כסינגל הבכורה של הלהקה באוגוסט 1979 דרך חברת תקליטים עצמאית בשם Small Wonder תחת השם באוהאוס (בלי המספר 1919). הסינגל זכה לביקורות חיוביות ושהה במצעד העצמאי בבריטניה במשך שנתיים. השיר נוגן רבות בתחנת הרדיו Radio 1 של ה-BBC ובתוכנית של השדרן ג'ון פיל, אליה הוזמנה הלהקה כדי להקליט אותו מחדש ב-3 בינואר 1980.
הלהקה הוציאה שלושה סינגלים נוספים, Dark Entries, Terror Couple Kill Colonel ו-Telegram Sam השייך במקור להרכב הגלאם רוק טי. רקס, ולאחר מכן שחררה את אלבום הבכורה In the Flat Field ב-1980 דרך הלייבל 4AD.
המגזין NME תיאר את האלבום כ"רומנטיקה גותית פוסט-דקדנטית". למרות שזכה לביקורות שליליות, האלבום הגיע לראש מצעד המצעד האינדי והשתחל גם למקום ה-73 במצעד הפופ הבריטי.
Beggars Banquet והפירוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההצלחה הגוברת של באוהאוס לא התאימה למשאבים המוגבלים של 4AD, על כן הלהקה עברה ללייבל-האב Beggars Banquet[4]. הלהקה הוציאה את אלבומה השני, Mask, באוקטובר 1981 ושילבה בו יותר קלידים וכלי נגינה אחרים על מנת להוסיף גיוון להקלטה. באופן לא קונבנציונלי, הלהקה צילמה קליפ לשיר הנושא של האלבום ככלי לפרסום הלהקה עצמה ולא לשיר ספציפי מתוך האלבום.
הסינגל הבא ששחררה הלהקה היה השיר Spirit, אשר האמינו שייכנס ל-30 הגדולים במצעד. הסינגל הגיע למקום ה-42 בלבד, ובעקבות האכזבה החליטה הלהקה להקליט אותו מחדש ולהוציא אותו שוב עם אלבומה השלישי, The Sky's Gone Out[5], ב-1982. באותה שנה הוציאה באוהאוס את הלהיט הגדול ביותר שלה, קאבר לשיר זיגי סטארדרסט של דייוויד בואי שהוקלט ב-BBC. השיר הגיע למקום ה-15 במצעד הבריטי וזיכה את הלהקה בהופעה בתוכנית הטלוויזיה טופ אוף דה פופס. בזכות הצלחת הסינגל, האלבום החדש של הלהקה זכה להצלחה גדולה והגיע למקום הרביעי במצעדים.
באותה שנה הופיעה הלהקה בסרט האימה הרעב וביצעה את השיר Bela Lugosi's Dead במהלך כתוביות הפתיחה. השוט האחרון בסצנה התמקד במרפי, שבאותה תקופה דגמן בפרסומת פופולרית לחברת האלקטרוניקה מקסל, וגרר תרעומת בקרב חברי הלהקה האחרים.
לפני הקלטת האלבום הרביעי, Burning From the Inside ב-1983, פיטר מרפי חלה בדלקת ריאות אשר מנעה ממנו לתרום לאלבום באופן מלא. דניאל אש ודייוויד ג'יי לקחו את המושכות, הובילו את ההקלטות ואף הקליטו את השירה בחלק מהשירים. הסינגל הראשי מתוך האלבום, She's in Parties, הגיע למקום ה-26 במצעד וזיכה את באוהאוס בהופעה השלישית והאחרונה שלהם בטופ אוף דה פופס. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בינלאומי לקידום האלבום, עם הופעות ברחבי אירופה והמזרח הרחוק. בלילה לפני שהלהקה הייתה אמורה להופיע בהאמרסמית' פאלאס בלונדון חבריה החליטו להתפרק.
הופעת הפרידה של הלהקה נערכה ב-5 ביולי 1983 בהמרסמית' פאלאס. חברי הצוות של המופע המליצו למעריצים האדוקים שלא להחמיץ את ההופעה מבלי לגלות להם שהיא עומדת להיות האחרונה. אחרי הדרן ארוך שכלל כמה מהשירים המוקדמים, דייוויד ג'יי עזב את הבמה עם המילים "rest in peace" – נוחו על משכבכם בשלום. האלבום Burning from the Inside יצא שבוע לאחר מכן, זכה לביקורות חיוביות לרוב והגיע למקום ה-13 במצעדים. באוהאוס הוציאה את הסינגל Sanity Assassin בכמות מוגבלת כמתנת פרידה לחברי מועדון המעריצים של הלהקה.
ב-1989 יצא לאור אלבום אוסף כפול, שהכיל הקלטות מחמישה סשנים, שערכה הלהקה בשנים 1983-1980 עבור תוכניות הרדיו של ג'ון פיל ב-BBC[6].
לאחר פירוק הלהקה פיטר מרפי המשיך בקריירת סולו מצליחה, הוציא לאור 12 אלבומי אולפן והופיע בישראל פעמים רבות[7][8].
איחודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוהאוס התאחדו לסיבוב הופעות ב-1998, בו ביצעו שיר חדש בשם The Dog's Vapour שנכלל בפסקול הסרט Heavy Metal 2000. אלבום הופעה בשם Gotham שהוקלט במהלך הסיבוב יצא כשנה לאחר מכן וכלל הקלטת אולפן של השיר Severance השייך במקור ל-דד קן דאנס.
באוהאוס התאחדו בשנית ב-2005 והופיעו בפסטיבל קוצ'לה בקליפורניה, ארצות הברית. ההופעה נפתחה בירידתו של פיטר מרפי לבמה קשור עם רגליו מעל ראשו בעודו שר את Bela Lugosi's Dead. לאחר מכן המשיכה הלהקה בסיבוב הופעות בצפון אמריקה, מקסיקו ואירופה, וחבריה ציינו כי הם רוצים להקליט חומרים חדשים בעקבותיו.
אלבום האולפן הראשון של באוהאוס מ-1983 יצא לאור ב-2008 תחת השם Go Away White ולא זכה לסיבוב הופעות לקידומו בעקבות החלטת הלהקה להתפרק פעם נוספת[9]. המתופף קווין הסקינס אמר בראיון, כי "היחסים בינינו היו ממש בסדר, אבל משהו קרה". כתוצאה מכך, "חלקנו הרגשנו שאנחנו לא רוצים להמשיך לעבוד כקבוצה". בראיון אחר, אמר הבסיסט דייוויד ג'יי על הפירוק, כי "יש לך מבחנה, ואתה שופך לתוכה כימיקל אחד, וכימיקל אחר, ומשהו קורה. זה מתחיל לתסוס. אתה מכניס כימיקל נוסף, והתסיסה מתגברת. אתה מוסיף כימיקל רביעי, והתסיסה מתחילה להיות אלימה עד שזה מתפוצץ. זו התשובה שלי". פיטר מרפי טען בראיון אחר, כי הוא היה "מרוצה מהחיבור ברמה הרגשית. היה טוב לעבוד ביחד ולשים את העבר מאחורינו וזה היה מאוד חיובי. התוצאה הייתה מהירה, אז זה היה מרגש ומאד מהנה", אבל בסוף "האופי הרעוע הופיע ואני חושב שהיה נכון לסיים את זה".
סגנון מוזיקלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוהאוס שילבו מספר השפעות, ביניהן פאנק, גלאם רוק, קראוט רוק, ואפילו Fאנק ודאב כדי ליצור צליל עגמומי שמשך מאזינים רבים שהתפכחו מז'אנר הניו ווייב שצמח לאחר מותו של הפאנק. הצליל והסגנון הקודר של הלהקה קיבל לבסוף את השם רוק גותי, שהמרכיבים הבולטים שלו הם קולו העמוק של פיטר מרפי, צליל הגיטרה המשונן של דניאל אש, ונגינת הבס של דייוויד ג'יי שהושפעה מסגנון הדאב[10].
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1980 - In the Flat Field
- 1981 - Mask
- 1982 - The Sky's Gone Out
- 1983 - Burning from the Inside
- 2008 - Go Away White
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של באוהאוס
באוהאוס, ברשת החברתית פייסבוק
באוהאוס, ברשת החברתית X (טוויטר)
באוהאוס, ברשת החברתית אינסטגרם
באוהאוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
באוהאוס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
באוהאוס, באתר ספוטיפיי
באוהאוס, באתר Last.fm (באנגלית)
באוהאוס, באתר AllMusic (באנגלית)
באוהאוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
באוהאוס, באתר דיזר
באוהאוס, באתר Discogs (באנגלית)
באוהאוס, באתר Songkick (באנגלית)- באוהאוס, באתר Genius
- באוהאוס, באתר SecondHandSongs
באוהאוס, באתר בנדקמפ
באוהאוס, באתר בילבורד (באנגלית)
באוהאוס, באתר טיידל (באנגלית)
- שגיא בניטה, העיר, תל אביב, בלעדי: ראיון עם פיטר מרפי לקראת ההופעה בישראל, באתר הארץ, 26 ביולי 2010
- לירון סיני, פיטר מרפי: "חברי באוהאוס היו שליליים ואנוכיים", באתר ynet, 18 ביוני 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מיכאל רורברגר, באוהאוס היא היום אחת מן הלהקות הבולטות כגל החדש הכבד של הרוק הבריטי., העיר, 6 במאי 1983
- ↑ יוסי חרסונסקי, רוק תיאטרלי, מעריב, 23 במאי 1983
מיכאל רורברגר, מופע רוק - דמון - ״באוהאוס״ בהופעה חיה. פיטר מורפי — שירה; קווין האסקינס - תופים; דייב ג׳יי — באס; דניאל אש — גיטרה. הופעה בקולנוע דן, יום שני 16.5.83, העיר, 20 במאי 1983 - ↑ סוכנויות הידיעות, אלבום חדש ללהקת "באוהאוס", באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
- ↑ אבי פיטשון, איך לא לבייש את הלייבל האגדי 4AD, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2014
- ↑ גל אפלרויט, עכבר העיר, גל נוסטלגי: האלבומים הגדולים של 1982, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2012
- ↑ יורם בר, לזכור ולשכוח - באוהאוס, "רקוד את כאב הלב, הסשנים של הבי.בי.סי."; בגרס־בנקווט, יבוא (בית־התקליט), כל העיר, 28 ביולי 1989
- ↑ אהד פישוף, הופעות - פיטר מרפי; 1.2. קולנוע אלנבי, כל העיר, 9 בפברואר 1990
מיכאל רורברגר, פוסט־גותי - פיטר מרפי: "אהבה־היסטריה", העיר, 12 באוגוסט 1988 - ↑ בן שלו, פיטר מרפי: הקול נותר כשהיה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009
עינב שיף, העיר תל אביב, פיטר מרפי: שובו של האביר האפל, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
בן שלו, פיטר מרפי בישראל: בא לעבוד ולא לדפוק פוזות, באתר הארץ, 28 ביולי 2010
אבי פיטשון, קולו הערפדי, היפהפה של פיטר מרפי, באתר הארץ, 24 ביוני 2013
אבי פיטשון, איך התפרקתי בהופעה של פיטר מרפי, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2016 - ↑ Betty Clarke, Bauhaus, Go Away White, The Guardian, 29 Feb 2008
- ↑ Alexis Petridis, Bauhaus invent goth, The Guardian, 14 Jun 2011