קבר אהרון (ירדן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'בל הארון (משמאל) כפי שנצפה מהכפר טייבה, מדרום לפטרה

קבר אהרן בירדן הוא אחד האתרים האפשריים לציון מקום קבורתו של אהרן הכהן, אחיו של משה, על פי המסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. יום מותו של אהרן, א' באב, מצוין במפורש בספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"ח.

לפי התורה, ציון מקום קבר אהרן אפשרי בשני מקומות שונים. האחד, בו עוסק ערך זה, הוא המבנה בג'אבל הארון והשני הוא במוסרות. אתרים אפשריים נוספים הם בהר צין או אזור קדש ברנע.

היסטוריה ותיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר אהרן, חדר תת-קרקעי מתחת למסגד

המבנה הנוכחי בג'בל הארון מתוארך לסוף המאה החמש עשרה לספירה, לתקופת שלטונו של הסולטן קלאוון. לוח עם כיתוב בערבית מעל הכניסה מציין שהמקום הקדוש נבנה על ידי מוחמד, בנו של קלאון, סולטן מצרים בפקודת אביו, בשנת 739 של ההג'רה (בערך 1363 לספירה) ושוחזר מאוחר יותר, בסביבות 1495 לספירה.

המאוזוליאום מורכב מחדר וחצר קטנה. כיפה לבנה מכסה את כל החדר הראשי. בתוך אולם התפילה הקטן, מכוסה בבד ירוק, נמצאת אבן המצבה. המקום קדוש לאסלאם מאז שהנבטים ישבו בפטרה.

המבנה נמצא בנקודה הגבוהה ביותר באזור פטרה בגובה 1350 מ'.

חפירות המנזר הביזנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השביל המוביל לציון הקבר עובר ליד שרידי מנזר וכנסייה הנמצאים במישור מתחת לפסגה.

שרידי הכנסייה הביזנטית למרגלות ההר (2008)

את השרידים חקרו בתחילת שנות ה-90' רוברט שיק וגלן פיטרמן,[1] ולאחר מכן, בין השנים 1997 ועד 2002, עסק בכך פרויקט ג'בל הארון הפיני (FJHP) שחפרו במתחם וקבעו שהוא מורכב מכנסייה, קפלה וחצרות קשורות, כולל אפשרות לאכסניית צליינים. ה-FJHP מצא ראיות לכך שהכנסייה הוקדשה לקדוש אהרן.[2]

באתר שני מבנים: הראשון במידות של 13.2 מ' × 22.6 מ' בתוכנית הבזיליקה, והוא מורכב מאולם מרכזי ושני אגפים, שהופרדו בתחילה בשתי שורות בנות 7 עמודים כל אחת שהוחלפו מאוחר יותר בעמודי תמך. המרחק בין העמודים היה כ-2.50 מ'. במבנה היה מחראב פנימי עם שני חדרים צדדיים, גבוה בשתי מדרגות מעל מפלס החדר הראשי. כאשר המקום נהרס, באירוע לא ידוע, הוא נבנה מחדש ובוצעו בו שינויים, כולל הצבת עמודי תמך במקום העמודים.

מצפון לבניין זה, נמצאו חורבותיה של קפלה ביזנטית. ההריסות חשפו מבנה עם אולם כניסה בגודל 6.40 מ' × 16 מ' ובו דלתות פנימיות. הקפלה נבנתה כנראה במאה ה-4 או לאחר מכן.

הכנסייה היא חלק ממנזר בשטח של 75 מ' × 45 מ' ובמקום נמצאו גם שרידי שיש מהמקדש וגם רצפות ופסיפסים שתוארכו מהמאה ה-6 לספירה. הציורים בפסיפס כללו סצנות ציד של בעלי חיים טורפים וצורות גיאומטריות.

התייחסות ממשלת ירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר בג'בל הארון מבקרים גם עולי רגל יהודים וגם מוסלמים.

ממשלת ירדן רואה בקבר אהרן מסגד ואוסרת על תפילה יהודית במקום.

באוגוסט 2019 שיתפה קבוצת תיירים מישראל סרטון שבו הם רוקדים עם ספר תורה באתר. הירדנים החרימו חפצי דת מהקבוצה וסגרו את הפסגה בפני קבוצות זרות שלא אושרו לבקר שם ממשרדי הווקף. בסוף אותה השנה הוסרו המגבלות וכיום אפשרית גישה לקבר ללא הגבלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר אהרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Glenn Peterman and Robert Schick, תאור הסקר הארכיאולוגי שערכו פיטרמן ושיק בשנות ה-90', באתר מחלקת העתיקות של ממלכת ירדן
  2. ^ פרויקט ג'אבל הארון הפיני, ממצאי מחקר ארכיאולוגי בין השנים 1997 ועד 2002, באתר Aaroninvuoren arkeologinen projekti (FJHP), ‏2002