קוונישי H8K

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קוונישי H8K
Kawanishi H8K2 (Emily) flying boat.jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ימי
ארץ ייצור יפןיפן האימפריה היפנית
יצרן קוונישי
טיסת בכורה ינואר 1941
תקופת שירות פברואר 19421945
צוות 10
יחידות שיוצרו 167
משתמש ראשי הצי הקיסרי היפני
ממדים
אורך 28.15 מטרים (מפרט לפי H8K2)
גובה 9.15 מטרים
מוטת כנפיים 38 מטרים
משקל ריק 18,380 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 465 קמ"ש
סייג רום 8,760 מטרים
חימוש
תותחים 5 תותחים בקוטר 20 מ"מ
5 מקלעים בקוטר 7.7 מ"מ
פצצות פצצות במשקל של עד טון;
או 2 טורפדו
הנעה
4 מנועים כוכביים בעלי הספק של 1,850 כוחות סוס כ"א

קוונישי H8Kיפנית: 二式飛行艇, "סירה מעופפת מטיפוס 2"; כינוי בעלות הברית למטוס היה אמילי (Emily)) היה מטוס ימי ארבע-מנועי אשר שירת בצי הקיסרי היפני במהלך מלחמת העולם השנייה, בעיקר בתפקידי סיור, אך גם להפצצה ולתובלה אווירית.

תכנון ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938 הזמין הצי הקיסרי היפני מטוס סיור ימי בעל טווח טיסה ארוך. לאחר מספר דגמים ניסיוניים, רכש הצי לבסוף את ה-H8K1, שזכה לשם ספינה מעופפת של הצי מטיפוס 2, מודל 11, והזמין 14 פרטים שלו.

דגם ה-H8K2 הופיע זמן קצר לאחר מכן, והתאפיין בחימוש כבד שהסב נזק לכלי שיט של בעלות הברית, היה בעל מנוע חזק יותר, מיגון טוב יותר, ותכולת דלק גדולה יותר. למעשה התעלה הדגם החדש על קודמו בכל פן, וממנו יוצרו 112 יחידות.

היסטוריה מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוונישי H8K נכנס לשירות בראשית 1942, וב-4 במרץ נעשה בהם שימוש בפעם הראשונה. הצי היפני המשולב החליט לשלוח שתי ספינות מעופפות קוונישי H8K למשימת סיור מעל הוואי, במטרה לאסוף מודיעין ולשבש את פעילות התיקונים לאחר ההתקפה על פרל הארבור. למרות טווח הטיסה הארוך של ה-H8K, על מנת שישובו לבסיסם באיי מרשל בשלום היה על המטוסים לתדלק פעם אחת במהלך המסע. התוכנית היפנית קראה למפגש תדלוק בין הספינות המעופפות לצוללות בפרנץ' פריגייט, אטול מבודד כ-500 מילים ימיים צפונית-מערבית להוואי. מפגש התדלוק התנהל כשורה, אך בשל תנאי מזג אוויר קשים וראות מוגבלת, לא גרמו הספינות המעופפות לנזק משמעותי.

בהמשך המלחמה עשו היפנים שימוש נרחב ב-H8K למטרות סיור, הפצצה, ותובלה אווירית.

ארבעה מטוסי H8K שרדו עד סוף המלחמה, ואחד מהם נלקח שלל בידי ארצות הברית אך הוחזר לטוקיו ב-1979. שרידיהם של שני מטוסים נוספים נחים בעומק רדוד יחסית מול חופי סאיפאן ובלגונת טרוק, ומשמשים אתרי צלילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוונישי H8K בוויקישיתוף