קולנוע תיאטרון מוזיקה
 | |
| גיליון מ-1988 (צילום דיינדי רוז'אוולדי) | |
| מו"ל |
Lapkiadó Vállalat  |
|---|---|
| עורך ראשי |
אישטוואן פייר |
| תאריכי הופעה |
17 במאי 1957 – 6 באוקטובר 1990 (33 שנים) |
| שפה |
הונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| ISSN | 0015-1416 |
  | |
קולנוע תיאטרון מוזיקה (בהונגרית: Film Színház Muzsika) היה שבועון תרבותי צבעוני בהונגריה שכלל תמונות רבות ויצא לאור מ-1957 עד 1990 (מועד חילופי המשטר בהונגריה). בשנת 1996, הוא הופעל מחדש כירחון תחת השם "קולנוע תיאטרון מוזיקה וטלוויזיה", ולאחר מכן כ"קולנוע תיאטרון מוזיקה תרבות", אבל לא האריך ימים בצורה זו: שניהם חדלו להתקיים לאחר 6–7 גיליונות.
המגזין עדכן את קוראיו בעיקר על אירועי חיי התיאטרון, הקולנוע והמוזיקה ההונגריים, עם דיווחים על שחקנים, הצגות, דיווחים על צילומי הסרטות סרטים, חדשות, ביקורות תיאטרון ומאמרים על תולדות התיאטרון. שנוסף לכך שפע של חומר מצולם.[1] בתחילת הדרך הובאו בעיקר חדשות קולנוע מחו"ל, בהמשך פתחו צוהר גם לחיי המוזיקה והתיאטרון המקומיים, עם יותר ויותר דיווחים מצולמים. בעיתון פורסמו גם שירים וסיפורים קצרים, ובשנה הראשונה (1957) הופיעו בו גם מחזות. היה בשבועון טור ביקורת חזק ומפורסם.[2]
כדי להיות מגזין המוני, הוא היה צריך לתפקד ככתב עת מקצועי של חיי הקולנוע והתיאטרון - ולאחר מכן יותר ויותר של הטלוויזיה - וגם עם ביקורת אמנותית שהייתה צריכה לפנות הן לאנשי המקצוע בתחום והן לציבור, בעיקר בתחום התיאטרון, כי למרות שהיו מגזיני מוזיקה וקולנוע (כגון: מוזיקה הונגרית, מוזיקה, עולם הקולנוע, תרבות הקולנוע ובהתאמה בהונגרית: Magyar Zene, Muzsika, Filmvilág, Filmkultúra), לא היה כתב עת עצמאי לתיאטרון (באופן ספציפי, את האמנות החזותית שירת רק כתב עת אחד נפרד, בשם "אמנות").[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב העת התרבותי הדו-שבועי נועד להחליף את השבועון "תיאטרון וקולנוע" (Színház és Mozi), שפסק להופיע באוקטובר 1956, כדי לספק את דרישת הקהל, שהתעוררה בעקבות החלל שהותיר המגזין שלא הופיע עוד. הגיליון הראשון של כתב העת החדש יצא לאור ב-17 במאי 1957, עם אור אביב על הכריכה: רקדנית צעירה ומקסימה שמתהלכת בחן על הדשא בין עצים ושיחים פורחים.[4] העורך הראשי הראשון שלה היה אישטוואן פייר (במקור פרידמן). מערכת כתב העת פעלה בבניין של בית קפה ניו יורק (לשעבר, אך גם כיום), שהיה ידוע אז גם כבית העיתונות.[2]
הגיליון הראשון הכיל חדשות, תצלומים ודיווחים על תיאטראות, הצגות, סרטים, קונצרטים ומופעי אופרה; שורות נלהבות נכתבו על הצגה "הגברת עם הקמליות" ועל השחקנית שגילמה אותה בהצגת התיאטרון.
גם ספר שנתון פורסם עם כתב העת מ-1971,[5] העורך שלו היה ג'רג' שאש.[2] במשך זמן רב כתב העת הופיע בהדפסה בשני צבעים (גוון דיו צפלופוד שהוא דיו בצבע כהה או זוהר המשתחרר למים על ידי רוב מיני הסילוניות, בדרך כלל כמנגנון מילוט) אחר כך הופיע כתב העת בשחור-לבן. רק ב-1977 הפכה לצבעונית. יותר ממחצית מקוראיו (53%) הגיעו מהשכלה תיכונית וגבוהה.[6] למרות שהיה אחד המגזינים הפופולריים והנקראים ביותר באותה תקופה, שהופץ גם בחו"ל,[7] הוצאתו התבררה כלא כדאית. ההפסד כוסה מהכנסות של פרסומים רווחיים, במיוחד מכתב העת "הימורי ספורט" (Sportfogadás).[8]
ניסיונות הקמה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הסגירה ב-1990 הקימה מערכת העיתון את "הקרן לקולנוע תיאטרון מוזיקה" וניסתה לגייס את הכסף הדרוש להפעלה מחדש של כתב העת באירועים שונים.[9]
תחיית העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1996, העיתון הושק מחדש תחת הכותרת "קולנוע תיאטרון מוזיקה וטלוויזיה" עם רוב צוות העורכים הישן והמשיך את רוחו של כתב העת המקורי. מגזין התמונות הצבעוני בן 56 העמודים יצא לאור מדי חודש, המחיר היה 139 HUF. אולם כתב העת המתחדש יצא בשישה גיליונות בלבד, משום שהיחסים בין העורכים להנהלה הידרדרו במהירות עקב ההפסדים.[10]
מדוריו הקבועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעיתון היו כמה מדורים קבועים, למשל:
- ערבים מוזיקליים
- כרוניקה של סרטים
- מה נשמע... בתיאטרון?
- דיווחים נבחרים
- מסכה ועט
- תשבץ
עורכים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אישטוואן פייר במקור פרידמן(1957–1958)
- לאיוש לנקאי במקור ויינוורם (1958–1962)
- אוטו האמורי (1962–1983)
- איוואן שאנדור במקור שטרן (1983–1984)
- זולטאן איסלאי (1984–1990)
פרס גברת דרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרן המוזיקה של תיאטרון הקולנוע הקימה את פרס גברת דרי בשנת 1994. הקרן העניקה פרס לארבע שחקניות וזמרת אופרה אחת, והחמש יכלו לבחור זוכה גבר. בשנה הראשונה זה היה הבדרן גזה הופי.[11] מהלך הפרס שונה מאוחר יותר, ב-1999, למשל, רק שני אנשים קיבלו את הפרס. לפי הרישומים, 58 אמניות קיבלו אותו מאז הקמתו.[12]
סדרת הספרים "קולנוע תיאטרון מוזיקה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם המגזין לשעבר הוא שמו של סדרת הספרים בהוצאת סוכנות הידיעות ההונגרית, המנציחה את ענקי עולם האמנות ההונגרי. העורכת שלו הייתה אווה קלטי. הכרך הראשון יצא לאור ב-2007.[13]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולנוע תיאטרון מוזיקה, Magyar színházművészeti lexikon. עורך ראשי. גיורגי סקלי. בודפשט: אקדמית. 1994 (קולנוע תיאטרון מוזיקה, לקסיקון אמנויות התיאטרון ההונגרי. עורך ראשי. גיורגי סקלי. בודפשט: אקדמית. 1994)
- Szigethy Gábor (2005). "1956 – Konszolidáció". kortarsonline.hu. אורכב מ-המקור ב-2016-09-11. (גאבור סיגטי: קונסולידציה)
- טמאש פנר: לא טוב להשתקשק במי רחצה קרים
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Szakáts Károly (1959). A magyar színikritika tíz éve (Fővárosi lapok) (PDF). Budapest: Országos Színháztörténeti Múzeum Színháztudományi Intézet. נבדק ב-2016-01-12. (קארוי סקאץ'. עשר שנים של ביקורת במה הונגרית (Fővárosi lapok). בודפשט: המוזיאון הלאומי לתולדות התיאטרון, המכון לחקר התיאטרון (1959).)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Egy életen át ember". Irodalmi Bableves (irodalmibableves.hu). נבדק ב-2016-01-12.(הקישור אינו פעיל, 2018-11)
- ^ 1 2 3 Szilágyi Aladár (2015-04-29). "Vészes folyamatokat sejtek a világban". Erdélyi Riport (erdelyiriport.hu). נבדק ב-2016-01-12.
- ^ Takács Róbert (2014-01-18). "A Kritika és az értelmiségi sajtó a Kádár korszakban".
- ^ Szigethy Gábor (2005). "1956 – Konszolidáció". kortarsonline.hu. אורכב מ-המקור ב-2016-09-11. נבדק ב-2016-01-12.
- ^ "Tiger 205 karca". moly.hu. 2012-01-03.
- ^ Angelusz Róbert (1980). "A tájékozódás és a véleményformálás esélyei". Jel-Kép: 22–42.
- ^ Tóth Ágnes (1979-02-21). "Másfél milliárd példány egy év alatt". נפסבה. 107 (43): 3. נבדק ב-2016-01-12.
- ^ Vicsek Ferenc (1985). "Üzlet-e az újság?". Jel-Kép: 67–72. נבדק ב-2016-01-12.
- ^ Sas György (1991-07-02). "Színészarnevál – egy lapért". Népszava. 119 (153): 6. נבדק ב-2016-01-12.
- ^ "Azt hiszem, nem vagyok háttérember". Népszava. 124 (185): 12. 1996-08-08. נבדק ב-2016-01-11.
- ^ "Segélykiáltás". Népszava. 123 (228): 12. 1995-09-28. נבדק ב-2016-01-12.
- ^ "Helycserés lapjárás, kis magyar görbe tükör". Népszava. 124 (188): 12. 1996-08-12. נבדק ב-2016-01-11.
- ^ "Film, Színház, Muzsika Darvas Iván emlékére". Népszava. 134 (218): 6. 2007-09-18. נבדק ב-2016-01-11.
- ^ "Törőcsik Mari könyvben és galériában". ZETAPress. 2009-09-29. נבדק ב-2016-01-12.
- ^ "Kállai – a szeretet művésze". Népszava. 136 (286): 10. 2009-12-07. נבדק ב-2016-01-11.
- ^ Vince Mátyás (2010-01-04). "Nyitott archívumok – az MTI az interneten elérhetővé tette régi híreinek nagy részét". ZETAPress. אורכב מ-המקור ב-2016-08-18. נבדק ב-2016-01-12.