קומה טכנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בגורד שחקים בן 60 קומות שנבנה בשנגחאי ניתן להבחין במסבכים מפלדה הצבועה בלבן המרמזים על מיקומן של הקומות הטכניות שבו

קומה טכניתאנגלית: Mechanical floor) היא קומה בבניין רב-קומות המיועדת למערכות בניין מכניות ואלקטרוניות המשרתות אותו. בישראל, קומה טכנית הוא המושג הנפוץ והשגור בפי רוב אנשי המקצוע ברם,[דרושה הבהרה] יכולה להיקרא גם קומת שירות, קומה מכנית וקומה רב תכליתית. קומות אלו קיימות הבניינים הגבוהים המודרניים ובפרט בגורדי השחקים הגבוהים בעולם ומתוכננות לפי כל ההיבטים המבניים, המכניים והאסתטיים.

בעוד שחלק מן המבנים הינם בעלי חדרי מכונות, לרוב בקומת המרתף, בניינים גבוהים דורשים קומות ייעודיות ברחבי הבניין למטרה זו. מאחר שקומות אלו "מבזבות" משטח המבנה אותו ניתן להשכיר, מהנדסים מנסים למזער את מספרן ככל שניתן בשלב התכנון. ככלל אצבע, בגורד שחקים דרושה קומה טכנית על כל 10 קומות אולם, מספר זה יכול לגדול באופן רב ותלוי בבניין המתוכנן.

קומות טכניות נמנות בדרך כלל במספר הקומות בבניין (כנדרש לפי תקנים מסוימים) אך הנגישות אליהן נעשית אך ורק דרך מעליות שירות.

במדינות רבות בעולם ממקמים קומה טכנית בקומה ה-13 בבניין כדי להימנע מבעיות שכירות באותה הקומה עקב אמונות טפלות (Triskaidekaphobia) הקשורות במספר 13.

חוק התכנון והבנייה בישראל מגדיר גובה מינימלי לקומה טכנית של 1.80 מטרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קומה טכנית בוויקישיתוף