קומה טכנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בגורד שחקים בן 60 קומות שנבנה בשאנגחאי ניתן להבחין במסבכים מפלדה הצבועה בלבן המעידים על מיקום הקומות הטכניות שבו

קומה טכנית (מכונה גם קומת שירות או חלל טכני. באנגלית: Mechanical floor) היא קומה בבניין רב-קומות המיועדת למערכות בניין מכניות ואלקטרוניות המשרתות אותו. קומות אלו קיימות בבניינים גבוהים מודרניים ובפרט בגורדי השחקים הגבוהים בעולם ומתוכננות לפי כל ההיבטים המבניים, המכניים והאסתטיים.

בעוד שבחלק מן המבנים קיימים חדרי מכונות, לרוב בקומת המרתף, בניינים גבוהים דורשים קומות ייעודיות ברחבי הבניין למטרה זו. מאחר שקומות אלו "מבזבזות" משטח המבנה אותו ניתן להשכיר, מהנדסים מנסים למזער את מספרן ככל שניתן בשלב התכנון. ככלל אצבע, בגורד שחקים דרושה קומה טכנית אחת על כל 10 קומות, אך היחס יכול להיות גדול יותר בתלות בבניין המתוכנן.

קומות טכניות נמנות בדרך כלל במספר הקומות בבניין (כנדרש לפי תקנים מסוימים) אך ניתן לגשת אליהן אך ורק דרך מעליות שירות.

במדינות רבות בעולם ממקמים קומה טכנית בקומה ה-13 בבניין כדי להימנע מבעיות שכירות באותה הקומה עקב אמונות טפלות (Triskaidekaphobia) הקשורות במספר 13.

תקנות התכנון והבנייה בישראל מגדירות גובה מינימלי לקומה טכנית של 2.05 מטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קומה טכנית בוויקישיתוף