קונוס מאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונוס מאך

קונוס מאך היא תופעה בזרימה דחיסה, בה מטוס (או עצם כלשהו) מגיע למהירות מאך 1 (מהירות הקול) ועובר אותה, מאחר שמהירות המטוס גבוהה ממהירות גלי הקול שנוצרים ניתן לומר שנוצר קונוס תלת ממדי דמיוני אשר מתאר את הגבול בו ניתן לשמוע את גלי הקול.

גל הקול יגיע לאוזניו של הצופה על הקרקע לאחר שהמטוס חלף על מעליו ולאחר שגבולות הקונוס חצו אותו, תופעה זו נקראת בום על קולי.

התופעה התגלתה בשנת 1877 על ידי הפיזיקאי האוסטרי ארנסט מאך.

זווית הקונוס תלויה במהירות של העצם הנע וככל שמהירות גבוהה יותר כך הזווית תהיה חדה יותר כאשר זווית הקונוס היא ו- M מספר מאך, הנוסחה לחישוב זווית היא:

למשל עבור M=1.5 הזווית תהיה 41.8 מעלות ועבור M=2 הזווית תהיה 30 מעלות.

ישנה טעות נפוצה שבה התעבות סביב כלי טיס בצורת חרוט נגרמת עקב גל ההלם, אך למעשה התעבות זו לא קשורה לקונוס מאך אלא לסינגולריות פראנטל-גלאוארט שיכולה להיווצר במהירויות נמוכות ממהירות הקול .

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Aeroclipart.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא תעופה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.