קוסמוס: מסע לחלל

קוסמוס: מסע לחלל
סוגה	דוקומנטרי; מדע
יוצרים	אן דרויאן
כותבים	אן דרויאן, סטיבן סוטר
בימוי	בראנון בראגה, ביל פופ, אן דרויאן
מנחים	ניל דה-גראס טייסון
שחקנים	ניל דה-גראס טייסון
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
מספר עונות	2
מספר פרקים	13
הפקה
מפיק	סת' מקפרלן
מפיקים בפועל	סת' מקפרלן; אן דרויאן; בראנון בראגה; מיטשל קאנולד
חברת הפקה	ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, Fuzzy Door Productions, Six Point Harness
הפצה	פוקס המאה ה-20 בטלוויזיה, אייטונס, וודו, נטפליקס, דיסני+
אתר צילומים	סנטה פה, ניו מקסיקו, ארצות הברית
מוזיקה	אלן סילבסטרי
אורך פרק	44 דקות
שידור
רשת שידור	Fox; ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק
רשת שידור בישראל	ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק; כאן 11
תקופת שידור מקורית	9 במרץ 2014 – 8 ביוני 2014
קישורים חיצוניים
	אתר רשמי
	דף התוכנית ב-IMDb

קוסמוס: מסע לחלל (באנגלית: Cosmos: A Spacetime Odyssey) היא סדרה דוקומנטרית מדעית. הסדרה היא רימייק המשכי לסדרה המקורית קוסמוס של קרל סייגן משנת 1980, אשר שודרה ברשת PBS האמריקאית, ונחשבה לאבן דרך בדוקומנטריה המדעית. הסדרה פותחה על מנת להחזיר את יסודות המדע לרשתות הטלוויזיה בתדירותם של סדרות וסרטים אחרים העוסקים במדע. את הסדרה החדשה מנחה האסטרופיזיקאי ניל דה-גראס טייסון, ששאב השראה מסייגן בזמן שהסדרה המקורית שודרה ב-1980, בעודו תלמיד בקולג'. בין המפיקים בפועל נמנה סת' מקפרלן, שהשקעתו הכספית הייתה גורם משמעותי בהבאת הסדרה לשידורי הטלוויזיה ואן דרויאן, אלמנתו של סייגן ויוצרת הסדרה המקורית. הסדרה עוקבת באופן רופף אחר פורמט שלושה-עשר הפרקים וגישת ההנחיה שנראו בסדרה המקורית, כולל אלמנטים כמו "ספינת הדמיון" ו"לוח השנה הקוסמי", אך עם מידע עדכני יותר משנות ה-80 יחד עם קטעי אנימציה וגרפיקה ממוחשבים לצד קריינותו של טייסון. הסדרה הופקה בידי בראנון בראגה.

הסדרה עלתה לאוויר ב-9 במרץ 2014, בו זמנית ב-10 רשתות פוקס, ושודרה למחרת בשידור חוזר בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק עם תוכן נוסף. הסדרה משודרת בשידורים חוזרים בעשרות מדינות נוספות בערוצי נשיונל ג'יאוגרפיק המקומיים. עם סיומה של הסדרה ב-8 ביוני 2014 נמכרו מארזי DVD של הסדרה.

ב-13 בינואר 2018 פורסם כי מתוכננת עונה נוספת,^[1] והיא עלתה לשידור ב-8 במרץ 2020 ושודרה בנשיונל ג'יאוגרפיק.

רקע

הסדרה המקורית של קוסמוס בת 13 הפרקים עלתה לראשונה לאוויר בשנת 1980 ברשת PBS האמריקאית והוצגה על ידי קרל סייגן. מאז שידורה נחשבה הסדרה למשמעותית ביותר; דייוויד איזקוף מהניו יורק טיימס תיאר את הסדרה המקורית כ"נקודת מפנה בתוכניות המדע". בסדרה צפו יותר מ-400 מיליון אנשים ברחבי 60 מדינות. היא נשארה הסדרה הנצפית ביותר בערוץ עד הסדרה הדוקומנטרית מלחמת האזרחים בשנת 1990.

בעקבות מותו של סייגן ב-1996, אלמנתו, אן דרויאן, שהייתה היוצרת של קוסמוס המקורי, ביקשה יחד עם סטיבן סוטר וניל דה-גראס טייסון ליצור גרסה חדשה של הסדרה. מטרתם, כמו בסדרה המקורית, הייתה לכוון את הסדרה לקהל הרחב ביותר שניתן, גם אל אלו שלא מתעניינים במדע.

פיתוח

סת' מקפרלן פגש את דרויאן דרך טייסון בשנת 2008 בפתיחת אירוע מדע בלוס אנג'לס מטעם האקדמיה הלאומית למדעים, אירוע שנועד לחבר בין תסריטאים ובמאים הוליוודים למדענים. שנה מאוחר יותר, בארוחה בניו יורק עם טייסון, מקפרלן למד מהאינטרס שלהם ליצור מחדש את קוסמוס. כילד, מקפרלן הושפע מקוסמוס והאמין שקוסמוס שימשה כ"גשר לפער בין הקהילה האקדמית לציבור הכללי". מקפרלן אמר לטייסון, "אני נמצא בנקודה בקריירה שלי שבה יש לי הכנסה פנויה ואני ארצה להוציא אותה על משהו כדאי". באשר לחוסר המאמצים לטיסות בחלל בעשורים האחרונים אמר מקפרלן "זה הוא חלק מתרבות העייפות שלנו". מקפרלן, שבבעלותו מספר סדרות ברשת Fox, הפגיש את דרויאן עם ראשי Fox, פיטר רייס וקווין ריילי. מקפרלן הודה שהוא "האיש הפחות חיוני במשוואה הזו" והמאמץ הוא הפרידה מהעבודה שעשה בעבר ואמר "זו טריטוריה מאוד נוחה עבורי אישית". הוא ודרויאן הפכו לחברים קרובים, דרויאן ציינה שהיא מאמינה שסייגן ומקפרלן יכלו להיות "נשמות תאומות" עם כישרונותיהם.

בראיון ברדיו, טייסון שוחח על מטרתם לתפוס את "רוח הקוסמוס המקורי", שאותה הוא מתאר כ"נושאים מרוממים שקראו לאנשים לפעולה". בריאיון לתוכנית רדיו נוספת, טייסון העניק את הקרדיט של הצלחת הסדרה המקורית להתפשטות תוכניות המדע, "המשימה עבור הדור הבא של קוסמוס היא קצת שונה מכיוון שאני לא צריך ללמד מדע בסגנון ספרי לימוד. בקוסמוס המקורי יש הרבה מדע בסגנון ספרי לימוד, אבל זה לא מה שזכור. רוב האנשים שזוכרים את הסדרה המקורית, זוכרים בעיקר את המאמץ להציג את המדע בדרך שתהיה בעלת משמעות ותוכל להשפיע על התנהלותנו כאזרחי מדינה וכאזרחי העולם - בעיקר כאזרחי העולם". טייסון ציין ש"התוכנית החדשה תכיל נושאים חדשים וגרסאות מעודכנות של הנושאים מהסדרה המקורית, אך בעיקר, תשרת את הצרכים של האוכלוסייה כיום". "אנו רוצים ליצור תוכנית שלא תהיה המשך למקורית, אלא עם נושאים מהזמן הזה, כך שתהיה מופנית לאלו שהם הקהל המתהווה של המאה ה-21". טייסון מחשיב את העובדה שתוכניות עם אוריינטציה מדעית כמו המפץ הגדול, CSI וכוח משיכה מצליחות לאחרונה מכיוון ש"מדע הפך למיינסטרים".

בעוד ריאיון לפני הקרנת הבכורה של הסדרה, אישר טייסון שכמו בסדרה המקורית, יופיעו אלמנטים כמו "ספינת הדמיון" ו"לוח השנה הקוסמי" עם אפקטים מיוחדים, כמו כן גם אלמנטים חדשים. קטעי האנימציה שנעשו בסדרה נוצרו על ידי קבוצת אנימטורים שלוהקה על ידי סת' מקפרלן. קארה ואלאו פיתחה והפיקה את קטעי האנימציה, שנערכו בסטודיו "Six Point Harness" בלוס אנג'לס, קליפורניה. הסאונד של "ספינת הדמיון" ועריכת הסאונד בכלל, נעשו על ידי ריק סטיל, שאמר על הסדרה: "קוסמוס הייתה, עד כה, הסדרה המאתגרת ביותר בקריירה שלי". לדבריו של מקפרלן, הספינה העדכנית עוצבה לכך שתהיה "נצחית ומאוד פשוטה".

שידור

באוגוסט 2011 הוכרז רשמית שהסדרה תגיע לשידור פריים טיים באביב 2014. הסדרה היא תוצר של הפקה משותפת של אולפני קוסמוס של דרויאן, חברת ההפקות 'Fuzzy Door Productions' של מקפרלן וערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק; דרויאן, מקפרלן, מיטשל קאנולד ובראנון בראגה הם המפיקים בפועל.

מנכ"ל Fox, קווין ריילי שיער ששידור הסדרה תהווה סיכון מאחר שהיא שונה מהתוכן המשודר בדרך כלל בערוץ, אך אמר: "אנו מאמינים שלסדרה זו תהיה את אותה השפעה תרבותית מסיבית כמו בסדרה המקורית". פרקי הסדרה שודרו תחילה בעשר רשתות Fox בו-זמנית, ובאותו הערב שודרו בשידור חוזר בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. בשידורי רשת Fox הגיעה הסדרה לממוצע של 5.8 מיליון צופים.

פרקים

מס' פרק	כותרת	תסריט	בימוי	תאריך שידור הבכורה	צופים בארצות הברית (מיליונים)
1	"על שביל החלב"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	בראנון בראגה	9 במרץ 2014	8.5\5.77
2	"מטרות מולקולריות"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	ביל פופ	16 במרץ 2014	4.95
3	"כשהידע השתלט על הפחד"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	בראנון בראגה	23 במרץ 2014	4.25
4	"שמיים זורעי רוחות"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	בראנון בראגה	30 במרץ 2014	3.91
5	"מסתורי האור"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	ביל פופ	6 באפריל 2014	3.98
6	"פירוק לגורמים"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	ביל פופ	13 באפריל 2014	3.49
7	"החדר הנקי"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	בראנון בראגה	20 באפריל 2014	3.74
8	"אחיות השמש"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	בראנון בראגה	27 באפריל 2014	3.66
9	"העולמות האבודים של כדור הארץ"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	בראנון בראגה	4 במאי 2014	4.08
10	"הילד האלקטרוני"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	ביל פופ	11 במאי 2014	3.46
11	"בני אלמוות"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	בראנון בראגה	18 במאי 2014	3.24
12	"עולם יוצא לחופשי"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	בראנון בראגה	1 ביוני 2014	3.52
13	"מבעד לאפלה"	אן דרויאן וסטיבן סוטר	אן דרויאן	8 ביוני 2014	3.09

ביקורת

קוסמוס: מסע לחלל קיבלה ביקורות מאוד חיוביות וקיבלה מאתר הביקורות Metacritic ציון של 83 מתוך 100 בהתבססות על 19 ביקורות. באתר IMDb, ציון הסדרה הוא 9.3 מתוך 10 נכון לפברואר 2019.

הסדרה זכתה בפרס מבקרי הטלוויזיה בקטגוריית "תוכנית המציאות הטובה ביותר", ניל דה-גראס טייסון זכה בפרס "המנחה הטוב ביותר בתוכנית מציאות". הסדרה הייתה מועמדת לפרס בקטגוריית "הישג יוצא מן הכלל בחדשות ומידע" בפרסי ה-TCA, כמו כן הסדרה הייתה מועמדת ל-12 פרסי אמי כולל קטגוריית "דוקומנטרי יוצא מן הכלל". התוכנית זכתה בפרסי אמי עבור "כתיבה יוצאת מן הכלל בתוכנית סיפורת" ו"עריכת סאונד יוצאת מן הכלל בתוכנית סיפורת".

מצד אחר, נמתחה ביקורת על הסדרה מצד מאמינים נוצרים עקב חלק מהדעות המובעות בסדרה. ארגונים נוצריים כעסו שהתאוריות המדעיות המוצגות בתוכנית "מעכו" את סיפור בריאת העולם. בליגה הקתולית בארצות הברית כעסו שהמדע "משמיץ" את הנצרות הקתולית. דובר הליגה הקתולית ציין את התמקדות הסדרה בג'ורדנו ברונו שנרדף על ידי הכנסייה הקתולית עקב טענתו שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, וציין שהסדרה "דילגה על קופרניקוס וגליליי – שני גברים הרבה יותר תוצאתיים שהוכיחו והפיצו את תאוריית המודל ההליוצנטרי".