קורס (ניווט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלים המיועדים לסימון על מפה ימית או אווירית.

קורס של כלי שיט או מטוס הוא כיוון המצפן שבו אמור להיעשות ההיגוי לפי הניווט הנדרש כדי להגיע ליעד.

קורס, נתיב וכיוון תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתיב שספינה עוברת מעל פני הקרקע נקרא "מסלול קרקע", או "קורס שנעשה טוב". עבור מטוס זה פשוט ה"קורס" שלו. הנתיב המיועד הוא "קורס". עבור ספינות ומטוסים, הקורסים הם בדרך כלל קטעי מעגל גדול בין נקודות ציון. הנווט קובע את כיוון המצפן מהמיקום הנוכחי של כלי השיט אל נקודת הציון הבאה.

מכיוון שזרמי מים או השפעת הרוח עלולים לגרום לכלי שיט להיסחף ממסלולו, נווט קובע את קורס ההיגוי שמפצה על הסחיפה. הגאי או הטייס מכוונים את כלי השיט על כיוון התואם את קורס ההיגוי. אם הסחף נחזה נכון, אזי הנתיב של כלי השיט יתאים למסלול המתוכנן לנקודת הציון הבאה. כיווני הקורס מצוינים במעלות מצפון אמיתי או מגנטי. בתעופה, צפון מבוטא בדרך כלל כ-360°.[1]

כיוון החרטום ונתיב האנייה (A to B)
1 – צפון אמיתי.
2 – כיוון החרטום שהוא כיוון התנועה.
3 – הצפון המגנטי שונה מהצפון האמיתי בווריאציה המגנטית.
4 – צפון המצפן שונה מהצפון האמיתי בגלל הווריאציה (6) והדויאציה - השפעה המגנטית של האנייה עצמה(5).
5 – הדויאציה - השפעה המגנטית של גוף האנייה עצמה.
6 – הווריאציה המגנטית נגרמת משדה המגנטי של כדור הארץ.
7 – כיוון המצפן ללא תיקונים עקב הווריאציה ודויאציה.
8 – כיוון מגנטי מתוקן עקב השפעת הדויאציה אך ללא תיקון הווריאציה.
9, 10 – השפעות זרמי הים ורוחות מהצד הגורמות לנתיב כלי השיט לסטות מכיוון החרטום.

בעבר השתמשו נווטים בכיוונים מילוליים, במקום מעלות מצפן. למשל – "צפון-מזרח" במקום 45° עד אמצע המאה ה-20 כאשר השימוש במעלות הפך נפוץ.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michael Nolan (2010). Fundamentals of Air Traffic Control. Cengage Learning. p. 201. ISBN 978-1-4354-8272-2. לדוגמה, לקורס לכיוון צפון יהיה כיוון מגנטי של 360°.
  2. ^ Rousmaniere, John; Smith, Mark (1999). ספר הימאות של אנאפוליס: מהדורה שלישית: מעודכן לחלוטין, מורחב ומעודכן. Simon and Schuster. p. 234. ISBN 9780684854205.