קחטאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה של חצי האי ערב, 600 לספירה

שבט קַחְטָאן (בערבית: قحطان או القحطاني; באנגלית: Qahtān או Kahtān) הוא קונפדרציה שבטית ערבית, שמקורה בתימן ודרום חצי האי ערב, המורכבת משלושה שבטים עיקריים. הוא נחשב, לצד השבט עדנאן (عدنان), שמקורו במרכז, צפון ומערב חצי האי ערב, לקבוצה שממנה יצאו שאר השבטים הערביים.[1][2] כיום בני השבט ושבטי המשנה שלו ממוקמים בתימן, בערב הסעודית, בעיראק, בכווית, בקטר ובאיחוד האמירויות. רוב השבטים הקחטאניים מזוהים עם צאצאיו של קחטאן בן הוד, אשר על שמו נקרא השבט.

השבט המורחב קחטאן מתחלק לשלושה שבטים מרכזיים: סנהאן (Sanhan سنحان), ג'ונב (Junb جنب) ורופיידה (Rufaida رفيدة). כל שבט מרכזי מחולק לתת-שבטים רבים, וכל תת-שבט מחולק למשפחות שונות:

  • שבט סנהאן:
    • אל-חבב
    • אל-ג'אהדר
    • אל-סארי
    • אל-אומאר
  • שבט ג'ונב:
    • בני חג'ר (אל-חג'רי)
    • שריף
    • בני בשאר
    • אל-זוביידי
    • עוביידה (אל-אוביידי)
  • רופיידה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ De Lacy O'Leary, Arabia Before Muhammad, ‏1927
  2. ^ Qaḥṭān - Arabian Legendary Figure, באתר Encyclopedia Britannica, ‏נלקח ב-24 בנובמבר 2019