קטיה ציטרין-סילברמן
 | |
| ד"ר ציטרין מודדת לוח שיש דקורטיבי במדרסה תנכזיה שבירושלים | |
| לידה | ריו דה ז'ניירו, ברזיל |
|---|---|
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| תאריך עלייה | 1987 |
| מספר צאצאים |
2  |
| תרומות עיקריות | |
| ארכאולוגיה מוסלמית בארץ ישראל וחפירות טבריה | |
  | |
קטיה ציטרין-סילברמן היא ארכאולוגית המתמחה בתקופה המוסלמית. מרצה בכירה במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטרין נולדה בריו דה ז'ניירו בברזיל, ועלתה לישראל ב-1987, לאחר שנת לימודים אחת בלימודי תקשורת באוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו. היא סיימה את התואר הראשון שלה באוניברסיטה העברית ב-1991, עם התמחות בארכאולוגיה אסלאמית. ב-1993 הצטרפה ציטרין לפרויקט סקר סיני של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב[2]. סקר זה היווה את הבסיס לעבודת המסטר שלה באוניברסיטה העברית, שעסק בהתפשטות היישוב בצפון סיני במהלך התקופה האסלאמית. ב-2005 השלימה את תואר הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית, תחת הנחייתם של פרופסור ראובן עמיתי ומרים רוזן-איילון, שעסק בח'אנים של התקופה הממלוכית בסוריה רבתי.
לציטרין שני ילדים, והיא מתגוררת בהוד השרון.
עבודתה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטרין מונתה לנהל את חפירות מרכז טבריה הימי-ביניימית, שבו זיהתה את המסגד הגדול של העיר מהמאה השמינית (התקופה האומיית). עד חפירתה סברו החופרים הקודמים, ובראשם פרופסור יזהר הירשפלד שהיה השוק של העיר הבינזטית. היא מצאה דמיון רב למסגדים אחרים מהתקופה האומיית ובהם המסגד הגדול בדמשק. בניגוד למסגדים אחרים שקמו על כנסיות, מסגד זה פעל ככל הנראה לצד כנסייה. בשנת 2020 מצאה בטבריה שרידים של מסגד קדום יותר, תחת המסגד הגדול של טבריה. תארוכו ככל הנראה מהמחצית השנייה של המאה ה-7 לספירה. מדובר במסגד העתיק ביותר שנחשף בחפירה ארכאולוגית עד כה בעולם.[3]
ציטרין שימשה כמנהלת ביחד עם פרופסור מרים רוזן-איילון בח'רבת אלמיניא מצפון לגינוסר. האתר שימש כארמון אומיי, והפך מאוחר יותר למפעל לייצור סוכר.
ב-2016 הפכה למרצה בכירה במכון לארכאולוגיה[4], ומאוחר יותר הפכה למרצה הראשונה בתחום הארכאולוגיה המוסלמית בתולדות האוניברסיטה העברית בעלת תקן של קבע.
ציטרין מלמדת מספר קורסים במכון לארכאולוגיה ובמחלקה למזרח תיכון באוניברסיטה העברית.
מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Cytryn-Silverman, Katia, The Road Inns (Khāns) of Bilād al-Shām during the Mamluk Period (1260-1516), BAR International Series, Oxford, 2005
- Cytryn-Silverman, Katia, "The Fifth Mīl from Jerusalem: Another Umayyad Milestone from Southern Bilād Al-shām", Bulletin of the School of Oriental and African Studies, vol. 70, no. 3, 2007, pp. 603- 610
- Cytryn-Silverman, Katia," Three Minarets in Ramla", Jerusalem Studies in Arabic and Islam, vol. 35, 2008, pp. 394- 397
- Cytryn-Silverman, Katia, "The Umayyad Mosque of Tiberias", Muqarnas 36, 2009, pp. 37- 71
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניר חסון, תור הזהב ועידן הסוכר של טבריה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2012
- ד"ר קטיה ציטרין-סילברמן, טבריה וסביבתה התקופה האומיית, אתר רשות העתיקות
- רשימת הפרסומים של ד"ר קטיה ציטרין באתר המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ד"ר קטיה ציטרין-סלברמן
- ^ Katia Cytryn-Silverman The Institute of Archaeology
- ^ בטבריה התגלה המסגד הקהילתי העתיק ביותר בעולם, באתר הידען, 2021-01-22
- ^ ברכות לד"ר קטיה ציטרין-סילברמן על עליתה לדרגת מרצה בכיר במכון לארכיאולוגיה, באתר heb.archaeology.huji.ac.il