קטי המכוערת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קטי המכוערת
Не роди́сь краси́вой
מבוסס על אני בטי המכוערת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרת סבון עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצרים פרננדו גאיטאן
בימוי Alexander Nazarov עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים נלי אובארובה[1]
גריגורי אנטיפנקו
ארץ מקור רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 200 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיק אלכסנדר רודניאנסקי, אלכסנדר אקופוב עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אמדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה Sony Pictures Television עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה יוליה סאביצ'בה
שידור
רשת שידור CTC עריכת הנתון בוויקינתונים
רשת שידור בישראל ערוץ 9
תקופת שידור מקורית 5 בספטמבר 20057 ביולי 2006
קישורים חיצוניים
ruskino.ru/mov/4559
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קטי המכוערת[2]רוסית: Не роди́сь краси́вой; מילולית: "לא נולדה יפה") היא סדרת טלוויזיה רוסית קומית-מלודרמטית בהפקת חברת AMEDIA, ששודרה מ-5 בספטמבר 2005 עד 7 ביולי 2006 בערוץ טלוויזיה STS. זהו עיבוד רוסי לטלנובלה הקולומביאנית "אני בטי המכוערת"[3]. הסדרה זכתה להצלחה ברוסיה[4] והיא העלתה משמעותית את הרייטינג של הערוץ[5]. שודרה גם בישראל בערוץ 9.

בין השחקנים ששיחקו בסדרה היו נלי אובארובה וגריגורי אנטיפנקו בתפקידים הראשיים ואירינה מורביובה, ולדימיר יאגליץ' וולרי זולוטוחין ואחרים בתפקידי משנה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטי, או קטיה — היא בחורה חכמה ומשכילה, אבל לא ניחנה במראה חיצוני מושך. עובדה זו מונעת ממנה למצוא עבודה טובה. אך הגורל מביא אותה לעבוד כמזכירה בחברה לייצור בגדים אופנתיים בשם "Zimaletto". כאן המראה שלה, כמו גם נאמנותה לבוס שלה, אנדריי ז'דאנוב, מעוררים תרעומת רבה בקרב העובדים האחרים בחברה. בפרט, כלתו של אנדריי, קירה שלא מוצאת חן בעיניה העובדה שקטי מחפה על בגידותיו של ז'דאנוב ומונעת מחברתה של קירה, ויקה, מלעבוד כמזכירתו של אנדריי. עם זאת, קטי מתאהב באנדריי ולמענו מוכנה לסבול הכל. היא מקווה שמושא אהבתה יום אחד יחזיר לה חיבה.

העניינים בחברה אינם מתקדמים יפה והמצב הכלכלי בכי רע. אנדריי משכנע את קטיה להסתיר את העובדה הזאת. מאוחר יותר אצל סגן נשיא החברה, רומן מלינובסקי מתעוררים ספקות באשר למידת נאמנותה של קטי, מלינובסקי מתערב עם אנדריי לשחק בקטי ולנהל עמה רומן אהבה. אנדריי נאלץ להסכים, אבל בהדרגה הוא מתאהב בה בכנות. אך, הסוד, במוקדם או במאוחר, נחשף.

לאחר שהיא מגלה שאהבתו של אנדריי — אינה אלא משחק, קטי חושפת את מידת ההונאה שלו בפני חברי הדירקטוריון ומתפטרת. יוליאנה, עובדת לשעבר בחברת "Zimaletto" שמעריכה אנשים מקצועיים, לוקחת את קטי לעבוד אצלה בסוכנות יחסי ציבור. יוליאנה יחד עם עוד חברים חדשים עוזרים לקטי לשנות את המראה החיצוני שלה לטובה. כעת היא כבר לא ביישנית ומכוערת כבעבר. אז פונה אליה פתאום אחד המייסדים של "Zimaletto", אביו של אנדריי: מתברר כי כתוצאה מהמזימות של הבן שלו, קטי היא למעשה הבעלים של החברה. הוא מציע לה לקחת את תפקיד הנשיאה, מאחר שמועמדים אחרים לתפקיד הזה נכשלו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נלי אובארובה – יקטרינה "קטיה" פושקריובה
  • גריגורי אנטיפנקו – אנדריי ז'דאנוב
  • אירינה מורביובה – ילנה פושארבה
  • ארטיום סמאקין – ניקולאי זורקים
  • פיוטר קראסילוב – רומן מלינובסקי
  • אולגה לומונוסובה – קירה וורוביובה
  • מיכאיל ז'יגאלוב – ואלרי פושאקריוב
  • יוליה טקשינה – ויקה
  • איליה ליובימוב – אלכסנדר וורופאייב
  • אנה דימובה – אמורה בויו
  • נטליה ריזיץ' – סבטה
  • אירנה קובארזינה – טניה
  • אירינה סירוטינסקאיה – אלכסנדרה קריבנצובה
  • מריה משקובה – מאשה, מזכירת הלובי בחברה
  • ויקטור דוברונראבוב – פיוטר
  • ויקטור יגורוב– מילקו ווקאנוביץ'
  • סרגיי בולוטאייב – סרגיי פוטאפקין
  • ולדימיר יאגליץ'
  • ואלרי זולוטוחין

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום חזית הבניין של חברת "Zimaletto" צולם בחזית מרכז העסקים "מגדל 2000", שבמוסקבה-סיטי[6]. צילומי הפנים נערכו באולפני חברת "AMEDIA"[7].

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה שימש השיר של יוליה סאביצ'בה "אם בתוך הלב חיה האהבה" (Если в сердце живёт любовь, ששימשה כשיר הנושא מפרקים 76 עד 85) והפך במהירות ללהיט ולראש מצעדי השירים בתחנות רדיו ברוסיה.

מפרק 169 השיר "רואה אותך" (Вижу тебя) של ילנה ויסוצ'איה שימש כשיר הנושא.

בפרק 200 והאחרון השיר "אם בתוך הלב חיה האהבה" שוב שימש כשיר הנושא, הפעם בגרסה שבוצעה על ידי שחקני הסדרה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 — פרס "TEFI" בקטגוריה מפיק הטוב ביותר[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]