קיאונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיאונהיוונית: χιών - chiōn) הייתה האלה הזוטרית של השלג והקרח במיתולוגיה היוונית. קיאונה הייתה ביתו של בוריאס, רוח הצפון במיתולוגיה היוונית, ושל אורת'יה, נסיכה אתונאית, שאותה בוראוס חטף. קיאונה כמעט אינה נזכרת במיתולגיה היוונית מפני שביוון העתיקה לא ירד שלג רב וברוב מסעות הגיבורים לא היה שלג. קיאונה ידועה בקור רוחה ובמבט המקפיא שלה.

בספרות המודרנית, מופיעה קיאונה כדמות בספרו של ריק ריירדן, הגיבור האבוד. היא מתוארת כנערה יפת תואר ואחת מהדמויות המרושעות אשר שולטת בקרח והובסה על ידי ליאו, חברו הטוב של הגיבור הראשי. וזאת אפילו שליאו התאהב בה בפגישתם הראשונה. גם בספר הרביעי של אותה הסדרה, בית האדס, מתואר שקיאונה ואחיה מגיעים לספינה של שבעת החצויים מהנבואה, ובזכותה של פייפר, בת אפרודיטה, הם הפסידו בקרב, וככל הנראה נהרגו.

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.