קיבוץ למטרה

סמל קיבוץ למטרה של ברוריה ברמברטוב

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קיבוץ למטרה הוא קיבוץ הכשרה לעלייה לארץ ישראל של בנות דתיות, שהוקם ב-1933 על ידי חברות תנועת ברוריה בעיירה רמברטוב הסמוכה לוורשה. הפעילות המקצועית של חברות הקיבוץ הייתה תפירה וההכשרה הרוחנית הייתה השתלמות בנושאים יהודיים ועבריים.

היסטוריה

8 החברות שיסדו את קיבוץ למטרה ברמברטוב בפתח מבנה הקיבוץ (על החלון כתוב למטרה)

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קיבוץ למטרה הוקם ב-1933 בעיירה רמברטוב כ-15 ק"מ מזרחית לוורשה. הקיבוץ הוקם על ידי חלוצות מתנועת ברוריה בפולין, תושבות רמברטוב בהובלתה של גיטל רוחל רובין (לימים טובה קוצ'ינסקי), אשר הייתה המדריכה שלהן בתנועה. בעת הקמת הקיבוץ היא הייתה בת 26 והן היו בגילאי 18–20. לרובין היה ניסיון וידע בניהול עסקי וכספי וקשר עם הרשויות מאחר שלמדה בגימנסיה מסחרית, עבדה עם אביה בעסקי המשפחה והייתה פקידה בבנק של הג'וינט. התעסוקה העיקרית של בנות הקיבוץ הייתה תפירת שמלות לנשות העיירה היהודיות ולנשות הקצינים הפולנים שהתגוררו בבית הספר לקצינים בעיירה. הקיבוץ של ברוריה הוקם במסגרת החלוץ הדתי תחת הנהגת תנועת תורה ועבודה. תמכו בו הרב נייעפלד והרב יהודה לייב פישמן מימון ממקימי המזרחי וחותמי מגילת העצמאות שביקר בקיבוץ.

המשרד הארצישראלי סירב להכיר בפעילות בקיבוץ כהכשרה המזכה בסרטיפיקט עלייה לארץ. כדי להשיג הכרה, יזמו בנות הקיבוץ כתיבת מחזה בשם "החוצה מן הגולה", המספר על שאיפתן לעלות ארצה. הן הופיעו עם המחזה במועדונים ציוניים ועוררו את דעת הקהל כך שתתמוך בהן. גולת הכותרת הייתה מסיבת עיתונאים בקיבוץ, שאורגנה על ידי מנהיגת הקיבוץ. הוזמנו נציגי העיתונים היהודיים המובילים בוורשה ונציגי המשרד הארץ ישראלי מהמפלגות השונות. המשתתפים התרשמו מאוד וכל חברות הקיבוץ קיבלו סרטיפיקטים. אירוע זה זכה לסיקור עיתונאי ובעיתון ביידיש "היינטיקע נייעס" שהופיע בפולין ב-30 ביולי 1934, עת התפרסמה כתבה בשם "כשהפנטזיה מתגשמת".

חברות קיבוץ למטרה עלו לארץ ישראל במרץ 1934 (בשנה זו, פחות משליש מחלוצי ההכשרות בפולין שדרשו לעלות קיבלו אשרות עלייה מממשלת המנדט הבריטי). הקיבוץ בארץ המשיך להתקיים כשנתיים בתל אביב במתכונת של קואופרטיב התופרות של ארגון הפועלות של הפועל המזרחי. הפעילות שלהן כקבוצה עירונית, אפשרה חיים מסודרים והן הפכו לאבן שואבת בקרב החלוצים הדתיים בתל אביב. כשהתברר הצורך של הפועלים הדתיים העירוניים במטבח כשר, מנהיגתן טובה רובין יחד עם חברות ארגון הפועלות של הפועל המזרחי יזמו הקמת מטבח כשר לפועלים. בזכות יכולתן להתפרנס הן ענו על הקריטריונים של ממשלת המנדט להעלאת בני משפחה לארץ ישראל, ואכן מחצית מחברות הקבוצה הביאו את בני משפחתן לארץ ישראל. הצורך בקליטת המשפחות הביא לפירוק הקיבוץ ב-1936.

במקביל, המשיכה להתקיים פעילות של קבוצות הכשרה לבנות בפולין עם בנות אחרות.

ההכשרה

יומן קיבוץ למטרה ברמברטוב / קיבוץ התופרות

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

חברות קיבוץ למטרה ברמברטוב

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הקיבוץ התנהל על פי תוכנית הכשרה קבועה ומסודרת. מהבוקר ועד לשעה 20:00 הן עבדו ובערב הן למדו עברית, פילוסופיה יהודית, היסטוריה של עם ישראל, דינים, תנ"ך ועיתונות כדי להתמצא בענייני העולם. בשבת הן עסקו בלימודי קודש. הקיבוץ היווה מרכז לפעילות תנועת ברוריה ברמברטוב, ונערכו בו פעולות תרבות בהן השתתפו נשות התנועה ותומכותיה.

הנצחת קיבוץ למטרה

• פרק בתוך ספר הזיכרון של קהילת רמברטוב.
• קבוצות מבוגרים של הציונות הדתית, כולל קבוצות של "הקיבוץ הדתי" המגיעות לפולין, מבקרות ברמברטוב במהלך הסיור.
• בבית העדות במושב ניר גלים, קבוצות נוער ובתי ספר במסגרת מסעות משואה לתקומה מגיעות לבית העדות בניר גלים שם מסופר סיפור הקיבוץ.
• בנות מצווה ואמותיהן או קבוצות של נערות מגיעות לפעילות "נשים מאירות" ומקבלות השראה מנשים יהודיות כולל טובה רובין.
• באתר פולני מופיעות תמונות מהעיירה רמברטוב בה הוקם הקיבוץ.
• במוזאון בוורשה מכינים את החומרים על הקיבוץ לקראת הצגתם במוזיאון (מאי 2022).
• פריטים בארכיון של המכון לחקר הציונות הדתית, אוניברסיטת בר-אילן, א.צ.ד.
• פריטים בארכיון "בית העדות" להנחלת זיכרון השואה, במושב ניר גלים.

לקריאה נוספת (על קבוצות הכשרה של חלוצות ופועלות דתיות בין שתי מלחמות העולם בארץ ישראל)

לילך רוזנברג, משקי הפועלות הדתיות בארץ ישראל בשנםי 1925–1939, קתדרה 90, טבת תשנ"ט, עמ' 87-114