טובה קוצ'ינסקי

טובה קוצ'ינסקי (גיטל רוחל רובין)
לידה	29 בנובמבר 1907; רמברטוב, פולין
פטירה	11 בינואר 1989 (בגיל 81); ו בשבט תשמ"ט; כפר סבא, ישראל
שם לידה	Gitla Ruchla Rubin
מדינה	פולין
מקום קבורה	בית העלמין נורדאו כפר סבא
תאריך עלייה	מרץ 1934
מקום מגורים	רמברטוב בפולין, תל אביב, תל אשר, כפר סבא
פעילות בולטת	פעילה ציבורית
מפלגה	רשימת הפועלת והאשה הדתית, פ"ד
השקפה דתית	ציונות דתית
בן זוג	יעקב קוצ'ינסקי
צאצאים	4 ילדים, 13 נכדים נינים ובני נינים
פרסים והוקרה	יקירת אמונה, תערוכה קבועה "נשים מאירות" בבית העדות, ניר גלים ישראל תערוכה בוורשה בפולין מועדון "רוח טובה" במכללת אמונה בירושלים

טובה קוצ'ינסקי-רובין (29 בנובמבר 1907 – 11 בינואר 1989) הייתה אשת ציבור ופעילה מרכזית בזרם הציונות הדתית. מקימת הכשרת נשים צעירות דתיות "קיבוץ למטרה" (1933-1934), וממייסדות ארגון הפועלות של הפועל המזרחי (1935). קוצ'ינסקי הייתה מועמדת לכנסת הראשונה (האספה המכוננת) ברשימת הפועלת והאישה הדתית (1949). המשיכה בפעילות ציבורית בתנועה כל חייה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובה קוצ'ינסקי לבית רובין נולדה ב-29 בנובמבר 1907 בעיירה רמברטוב ליד ורשה בפולין. בת שנייה להוריה שמואל רובין הכהן וטילה לבית סטארושוויצקי. בבית הציוני למדה עברית ממורה פרטי, וכשבגרה נשלחה לגימנסיה יהודית למסחר "לנדאו" בוורשה. בגיל 17 הצטרפה לעסק המשפחתי של אספקת מזון וציוד לבסיס הצבא הפולני בעיירה^[1]. עם פתיחת סניף בנק של הג'וינט^[2] בעיירה, עבדה בו כפקידה, ובכך עזרה ליהודי העיירה בקבלת אשראי לעסקיהם ובתכתובות בירוקרטיות עם השלטונות הפולנים.

פעילות ציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא הצטרפה לשומר הדתי (שהיה אחת מהתנועות הציוניות בעיירה) והדריכה בתנועה. היא נבחרה לייצג את התנועה בוועידה של המזרחי ב-1933 בווילוצ'קה בפולין והייתה מהנשים הבודדות שהשתתפו בוועידה. היא התקוממה נגד מקומן הזניח של הנשים בתנועת המזרחי. החזון של תנועת ברוריה^[3] לפיתוח אישה דתית פעלתנית ויוזמת המודעת ליכולותיה, התאים לאישיותה ולהשקפת עולמה, ועל כן הצטרפה ב-1933 לסניף ברוריה שהוקם בעיירה^[4].

קיבוץ למטרה^[5]^[6][עריכת קוד מקור | עריכה]

כציונית דתית שאפה להגשים את חלום העליה לארץ ישראל, אולם היה עליה להתגבר על מכשולים רבים. המנדט הבריטי בתקופת הספר הלבן הנפיק מספר מצומצם של סרטיפיקטים שחולקו לפי מפתח מפלגתי. תנועת המזרחי החליטה להעניק את הסרטיפיקטים שברשותה בעיקר לגברים תוך הנחה שהם יתאימו לעבודה החקלאית בארץ, נשים יכלו לעלות לארץ בנישואין פיקטיביים. אביה של טובה שהיה כהן, התנגד לפתרון זה וראה בו נישואין לכל דבר, שביטולם יהפוך אותה לגרושה האסורה לכהן. טובה טענה שכדי להמשיך את הציונות הדתית חייבים גם נשים דתיות שיוכלו לבנות בתים דתיים ציוניים ולכן צריך לתת סרטיפיקטים גם לנשים דתיות. כדי לזכות בסרטיפיקטים לנשים בתנועת המזרחי היא יזמה את הקמת קיבוץ למטרה, קיבוץ תופרות, שישמש כהכשרה עירונית לקראת עליה לארץ. הקיבוץ פעל כהכשרה אך לא הוכר על ידי המשרד הארץ ישראלי שהכיר אך ורק בהכשרות חקלאיות. כדי להשיג הכרה היא יזמה מסיבת עיתונאים שהשתתפו בה עיתונאים ציוניים מהעיתונים היהודיים המובילים בוורשה: "היינט" ו"דער מאמענט". האירוע פורסם בעיתונות^[7] והן קיבלו סרטיפיקטים לחברות הקיבוץ ולחברות נוספות בתנועה.

פעילות חברתית בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובה עלתה לארץ ישראל במרץ 1934 עם בנות קיבוץ למטרה על סיפון האוניה "פולוניה" שיצאה מנמל קונסטנצה ברומניה. הקיבוץ המשיך להתקיים בתל אביב כקואופרטיב תופרות^[8]^[5]. מכיוון שהקיבוץ הוכיח לשלטונות המנדט שהוא מקיים את עצמו כלכלית^[9], בנות הקיבוץ הורשו להביא את בני משפחותיהן ארצה ובכך הצילו רבים לפני השואה.

בינואר 1935 הקימה יחד עם טובה סנהדראי ומרים אליאש וחברות נוספות את ארגון הפועלות של הפועל המזרחי^[10]. הארגון דאג לכשרות, לעלית נשים וקליטתן, לתעסוקת נשים וחינוך דתי מהגיל הרך ועד בגרות ופיתוח רווחה ופנימיות דתיות לילדים^[11]. במסגרת זו הקימה ב-1941 את הגן הדתי הראשון של ארגון הפועלות של הפועל המזרחי/נשות תורה ועבודה בכפר סבא.

לקראת הבחירות לאספה המכוננת ב-1949 התאחדו כל המפלגות הדתיות לחזית דתית מאוחדת, ובשל דרישת נציגי אגודת ישראל נקבע שרשימתם לא תכלול נשים. לאור זאת כמה ממנהיגות הפועל המזרחי התמרדו והקימו מפלגת נשים דתית. טובה הייתה מועמדת^[12] ברשימת הפועלת והאישה הדתית אך הרשימה קיבלה 0.7 אחוזים מהקולות שכמעט הספיקו למושב. מהלך זה משפיע עד היום על ההתארגנות הפוליטית של הציונות הדתית, שלא הולכת לבחירות ברשימה אחת עם החרדים ומשלבת נשים כמועמדות לכנסת^[13].

ב-1959 התאחדו ארגון הפועלות של הפועל המזרחי עם ארגון אומן בשם "תנועת האישה הדתית לאומית"^[14] ששינתה את שמה ב-1977 ל"אמונה"^[15]. ב-1986 טובה קוצ'ינסקי קיבלה את התואר יקירת אמונה למייסדות התנועה^[16].

נפטרה ב-ו' בשבט תשמ"ט, 11 בינואר 1989 ונקברה בבית העלמין נורדאו בכפר סבא.

הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקירת אמונה^[16].
תערוכת קבע "נשים מאירות" בבית העדות בניר גלים^[17].
מועדון "רוח טובה" במכללת אמונה בירושלים נקרא על שמה.
תערוכה במוזאון פראגה בורשה "נשות הגדה המזרחית" המציג 9 נשים מעוררות השראה^[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישור לסרט "והגדת לבנך" ביוטיוב על טובה קוצ'ינסקי ומשפחתה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שמעון קאנץ, ספר זיכרון לקהילות רמברטוב אקוניב - מילוסנה, 1974, עמ' 19, 29. (בעברית ויידיש)
^ רמברטוב REMBERTOW | מרכז מורשת יהדות פולין, באתר web.archive.org, ‏2016-08-01
^ אליחי יוסף, המזרחי ותנועת תורה ועבודה בפולין 1928–1939, ירושלים: הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשס"א, עמ' 167
^ שמעון קאנץ, ספר זיכרון לקהילות רמברטוב אקוניב - מילוסנה, 1974, עמ' 276
^ ¹ ² אליעזר דון יחיה ומאמר של יוסי אבנרי, "כשהפנטזיה מתגשמת" פרק בתולדות החלוצה הדתית בפולין בין שתי מלחמות העולם, בין מסורת לחידוש, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן רמת גן, תשס"ה, עמ' 147 - 175. (בעברית)
^ [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hns/1934/07/30/01/ ⁨ווען א פאנטאזיע ווערט פערווירקליכט ובתרגום לעברית: כשהפנטזיה מתגשמת, מעשה ב-8 בנות שנסעו לארץ ישראל תודות להפקת הצגת תאטרון היינטיגע נייעס, 30 יולי 1934 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית] (עמ' 3), באתר www.nli.org.il, ‏30.7.1934 (ביידיש)
^ עיתון היינט, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hyt/1933/11/07/01/article/27 ⁨28 נייהטמארינס אין בלויע קליידלעך פרעסע אויספלוג אין פרויען הכשרה - קבוץ פון החלוץ המזרחי - אין רעמבערטאוו. בתרגום לעברית: 28 מלחיות בשמלות כחולות, מסיבת עיתונאים בהכשרת נשים - קבוץ של החלוץ המזרחי ברמברטוב (בפולין) 28 ⁩ | ⁨היינט⁩ | 7 נובמבר 1933 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il, ‏7 בנובמבר 1933 (ביידיש)
^ [https://www.nli.org.il/he/newspapers/djs/1934/06/28/01/article/32 ⁨אויף אונזער ארץ ישראל פראנט. בתרגום לעברית: בחזית הארץ ישראלית שלנו (קבוץ למטרה מוזכר בתוך הסקירה על הנעשה בארץ בציונות הדתית ב-1934)], באתר www.nli.org.il, ‏28 ביוני 1934 (ביידיש)
^ דבר, 5 ביולי 1934 "הפועל המזרחי בתל אביב אישר בממשלה קואופרטיב תופרות"
^ לילך רוזנברג פרידמן, מהפכניות בעל כורחן נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת הישוב, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2005, עמ' 63
^ ⁨אסיפת נשים "תירה ועבודה" בכפו סבא' ⁩ - ⁨⁨הצפה⁩ 20 אוגוסט 1940⁩ - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
^ הרשימה של האשה והפועלת הדתית - רשימת מועמדות | | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ לילך רוזנברג - פרידמן, רשימת הנשים הדתיות בבבחירות הראשונות לכנסת: כישלון או הישג, עיונים 32, 2019
^ כתבה בעיתון הצפה התאחדות תנועות הנשים הדתיות, ‏19.10.1959
^ ⁨_אמונה-"תנועה עולמית חדשה " של נשים דתיות לאומיות ⁩ - ⁨⁨דבר⁩ 13 פברואר 1977⁩ - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
^ ¹ ² ⁨כתבה בעיתונות על חלוקת אות יקירות אמונה בפעם הראשונה, באתר www.nli.org.il, ‏22 בדצמבר 1986
^ פעילות בנות מצוה - מוזיאון בית העדות, באתר beit-haedut.org.il
^ תערוכה במוזאון בורשה, ‏2024

[1] שמעון קאנץ, ספר זיכרון לקהילות רמברטוב אקוניב - מילוסנה, 1974, עמ' 19, 29. (בעברית ויידיש)

[2] רמברטוב REMBERTOW | מרכז מורשת יהדות פולין, באתר web.archive.org, ‏2016-08-01

[3] אליחי יוסף, המזרחי ותנועת תורה ועבודה בפולין 1928–1939, ירושלים: הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשס"א, עמ' 167

[4] שמעון קאנץ, ספר זיכרון לקהילות רמברטוב אקוניב - מילוסנה, 1974, עמ' 276

[:0-5] ¹ ² אליעזר דון יחיה ומאמר של יוסי אבנרי, "כשהפנטזיה מתגשמת" פרק בתולדות החלוצה הדתית בפולין בין שתי מלחמות העולם, בין מסורת לחידוש, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן רמת גן, תשס"ה, עמ' 147 - 175. (בעברית)

[6] [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hns/1934/07/30/01/ ⁨ווען א פאנטאזיע ווערט פערווירקליכט ובתרגום לעברית: כשהפנטזיה מתגשמת, מעשה ב-8 בנות שנסעו לארץ ישראל תודות להפקת הצגת תאטרון היינטיגע נייעס, 30 יולי 1934 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית] (עמ' 3), באתר www.nli.org.il, ‏30.7.1934 (ביידיש)

[7] עיתון היינט, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hyt/1933/11/07/01/article/27 ⁨28 נייהטמארינס אין בלויע קליידלעך פרעסע אויספלוג אין פרויען הכשרה - קבוץ פון החלוץ המזרחי - אין רעמבערטאוו. בתרגום לעברית: 28 מלחיות בשמלות כחולות, מסיבת עיתונאים בהכשרת נשים - קבוץ של החלוץ המזרחי ברמברטוב (בפולין) 28 ⁩ | ⁨היינט⁩ | 7 נובמבר 1933 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il, ‏7 בנובמבר 1933 (ביידיש)

[8] [https://www.nli.org.il/he/newspapers/djs/1934/06/28/01/article/32 ⁨אויף אונזער ארץ ישראל פראנט. בתרגום לעברית: בחזית הארץ ישראלית שלנו (קבוץ למטרה מוזכר בתוך הסקירה על הנעשה בארץ בציונות הדתית ב-1934)], באתר www.nli.org.il, ‏28 ביוני 1934 (ביידיש)

[9] דבר, 5 ביולי 1934 "הפועל המזרחי בתל אביב אישר בממשלה קואופרטיב תופרות"

[10] לילך רוזנברג פרידמן, מהפכניות בעל כורחן נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת הישוב, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2005, עמ' 63

[11] ⁨אסיפת נשים "תירה ועבודה" בכפו סבא' ⁩ - ⁨⁨הצפה⁩ 20 אוגוסט 1940⁩ - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il

[12] הרשימה של האשה והפועלת הדתית - רשימת מועמדות | | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[13] לילך רוזנברג - פרידמן, רשימת הנשים הדתיות בבבחירות הראשונות לכנסת: כישלון או הישג, עיונים 32, 2019

[14] כתבה בעיתון הצפה התאחדות תנועות הנשים הדתיות, ‏19.10.1959

[15] ⁨_אמונה-"תנועה עולמית חדשה " של נשים דתיות לאומיות ⁩ - ⁨⁨דבר⁩ 13 פברואר 1977⁩ - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il

[:1-16] ¹ ² ⁨כתבה בעיתונות על חלוקת אות יקירות אמונה בפעם הראשונה, באתר www.nli.org.il, ‏22 בדצמבר 1986

[17] פעילות בנות מצוה - מוזיאון בית העדות, באתר beit-haedut.org.il

[18] תערוכה במוזאון בורשה, ‏2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]