קיטי קארלייל הארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיטי קארלייל הארט
Kitty Carlisle Hart
לידה 3 בספטמבר 1910
ניו אורלינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 2007 (בגיל 96)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרנקליף עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג מוס הארט (10 באוגוסט 194620 בדצמבר 1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ההצטיינות באמנות החזותית (1993)
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • המדליה הלאומית לאומנויות
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.kittycarlisle.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קיטי קארלייל הארטאנגלית: Kitty Carlisle Hart; ‏3 בספטמבר 1910 - 17 באפריל 2007) הייתה זמרת שחקנית, רקדנית אמריקאית-יהודייה. בשנת 1991 זכתה במדליה הלאומית לאומנויות[1] מהנשיא ג'ורג' בוש. ושמונה שנים אחר כך נכנסה להיכל התהילה של התיאטרון האמריקאי. היא יודעה בזכות הופעתה כפאנליסטית בסדרת הטלוויזיה "לספר את האמת". הארט נפטרה במנהטן בגיל 97.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם קתרין קון (Catherine Conn) בניו אורלינס, לואיזיאנה שבארצות הברית למשפחה ממוצא גרמני-יהודי. אביה היה רופא גינקולוג. לאחר מות אביה, אמה מכרה את הבית ולקחה את הארט לניו יורק ואירופה. הן נסעו לאירופה כדי להתנתק ממוצאן היהודי ובמטרה לחתן אותה עם בן למשפחת אצולה אירופאית, אך לאחר שהתוכנית נכשלה, קיטי ואמה נשארו באירופה וקיטי החלה ללמוד במוסדות לחינוך גבוה בלונדון פריז רומא ושווייץ[2]. היא בחרה לעסוק במשחק לאחר שהתקבלה ללימודים באקדמית רויאל לונדון לדרמה ואומנות, היא נסעה לפריז כדי לעסוק בתיאטרון. 

ב-10 באוגוסט 1946 נישאה למוס הארט וחיה עמו עד ליום מותו ב-20 בדצמבר 1961, לזוג שני ילדים. 

בשנת 1991 קיבלה את המדליה הלאומית לאמנויות של ארצות הברית מידי הנשיא ג'ורג' בוש האב. כשמונה שנים לאחר מכן זכתה קיטי בכבוד הגדול ביותר של אמן בארצות הברית ונכנסה להיכל התהילה של התיאטרון האמריקאי

בשנת 1976 שימשה תוך כדי קריירת המשחק כיושבת ראש מועצת ניו יורק לאומנות עד שנת 1996. 

קיטי הלכה לעולמה ב-17 באפריל 2007 בעקבות אי ספיקת לב מוגברת שנגרמה מהתקפים ממושכים של דלקת ריאות היא נקברה ליד בעלה מוס הארט בניו יורק.

קריירה [עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1932 לאחר שסיימה את לימודיה האקדמיים, היא חזרה יחד עם אמה לניו יורק ושם החלה בקריירת המשחק שלה והופיעה במחזות זמר בברודוויי[2] כגון קרמן, סולט לייק סיטי וללכת עם מוזיקה (באנגלית: walk with the music). 

כשנתיים לאחר מכן בשנת 1934 החלה להופיע בסרטים כאשר סרטה הראשון היה "רצח בהבל הבלים" (באנגלית: Murder at the vanities). כשנה לאחר מכן השתתפה בשלושה סרטים, "לילה באופרה" שצולם יחד עם האחים מארקס,  "היא לא אוהבת אותי" (באנגלית: she love me not) ו"הנה הלב שלי" (באנגלית: here is my hart). הופעתה הקולנועית האחרונה הייתה בסרט "תפוס אותי אם תוכל" (באנגלית: catch me if you can) של סטיבן שפילברג בהשתתפות לאונרדו דיקפריו וטום הנקס. בסרט הזה קיטי שיחקה בהופעת קמע כלומר היא שיחקה בסרט בתפקיד עצמה כדמות שולית שלא קשורה לעלילה.

טלוויזיה [עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1956 החלה קיטי את הקריירה הטלוויזיונית שלה בסדרה לספר את האמת (באנגלית to tell the truth) והיא שימשה כפאנליסטית עד שנת 1978 וחזרה לשנה אחת בשנת 1980 ולעוד שנתיים משנת 1990 עד 1991.  

כאשר החלה כפאנליסטית ב"לספר את האמת" (באנגלית: to tell the truth) שימשה גם כפאנליסטית בתוכנית המשחק של רשת הטלוויזיה NBC "מי אמר את זה" (באנגלית: who said that)

אופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיטי קארלייל הארט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ National Medal of Arts by Name | NEA, www.arts.gov (ארכיון)
  2. ^ 1 2 Berger, Marilyn (2007-04-18). "Kitty Carlisle Hart, Actress and Arts Advocate, Dies at 96". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-11-20.