טום הנקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טום הנקס
TomHanksJan2009 (cropped).jpg
טום הנקס, 2009
תאריך לידה 9 ביולי 1956 (בן 60)
מקום לידה קונקורד, קליפורניה
פרסים 2 פרסי אוסקר
4 פרסי גלובוס הזהב
פרס גילדת שחקני המסך
דמות ידועה אנדרו בקט (פילדלפיה)
פורסט גאמפ (פורסט גאמפ)
עיסוקים אחרים מפיק ובמאי קולנוע

תומאס ג'פרי "טום" הנקסאנגלית: Thomas Jeffrey "Tom" Hanks; נולד ב-9 ביולי 1956) הוא שחקן קולנוע אמריקאי, זוכה 2 פרסי אוסקר, 4 פרסי גלובוס הזהב ופרס גילדת שחקני המסך.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום הנקס נולד ב-9 ביולי 1956 וגדל בקונקורד שבקליפורניה, בנם של ג'נט מרילין (לבית פרייג'ר) ואמוס מפורד הנקס. אמו הייתה ממוצא פורטוגזי, בעוד שאביו ממוצא בריטי. הוריו התגרשו כשהיה בן 4.

ניסיונו הראשון במשחק היה רק לאחר לימודיו באוניברסיטה, כאשר הופיע במחזה לא מוכר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקס על סט הצילומים של "פורסט גאמפ"

ב-1980, שיחק בסרטו הראשון, "הוא יודע שאת לבד" ("He Knows You're Alone"), כשהוא בן 24. ב-1984, קיבל את הפריצה הקולנועית ראשונה שלו, כשלוהק לתפקיד הראשי בסרטו של רון הווארד, "ספלאש" לצד דריל האנה, שזכה להצלחה קופתית גדולה.

ב-1982 הופיע בסדרה "ימים מאושרים".

בשנת 1988 שיחק בסרט "ביג" (שגם פרסם אותו מבחינה עולמית), עליו זכה בפרס גלובוס הזהב כ-"שחקן הטוב ביותר סרט קומדיה". ב-1992, שיחק ב-"ליגה משלהן" לצד ג'ינה דיוויס ומדונה. ב-1993 שיחק בקומדיה הרומנטית "נדודי שינה בסיאטל" לצד מג ראיין.

ב-1993, שיחק את תפקידו הדרמטי הראשון, בסרטו של ג'ונתן דמי - "פילדלפיה", שם גילם את אנדרו בקט, הומוסקסואל חולה איידס, אשר יוצא למאבק משפטי נגד מעסיקו שפיטר אותו בשל מחלתו. על תפקיד זה, זכה בפרס האוסקר בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר".

ב-1994, שיחק בתפקיד הכי מזוהה איתו - בסרטו של רוברט זמקיס, "פורסט גאמפ", שבו גילם בחור רפה שכל, העובר בצמתים המרכזיים של ההיסטוריה האמריקאית משנות החמישים ועד שנות התשעים, עליו תפקיד זה, זכה לשבחי המבקרים ובפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט דרמה" ובפרס גילדת שחקני המסך. באותה שנה, הוא גם זכה בפרס האוסקר על "פורסט גאמפ" והפך לאחד השחקנים הבודדים שהצליחו זכות פעמיים ברציפות בפרס האוסקר בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר".

ב-1995, שיחק בסרטו של רון הווארד, "אפולו 13", לצד קווין בייקון וגארי סיניז.

ב-1998 שיחק בסרטו של סטיבן שפילברג, "להציל את טוראי ראיין", עליו היה מועמד לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר". ב-1999, שיחק בסרטו של פרנק דרבונט, "גרין מייל", בתפקיד פול אדג'קומב, סוהר ראשי באגף הנידונים למוות. על תפקיד זה, היה מועמד לפרס סאטורן (בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט מתח").

בשנת 2000 שיחק בסרטו של רוברט זמקיס, "להתחיל מחדש", עליו זכה בפרס גלובוס הזהב כ-"שחקן הטוב ביותר בסרט דרמה" והיה מועמד בפעם השנייה לפרס האוסקר בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר".

ב-2002 שיחק בסרט "תפוס אותי אם תוכל" לצידם של לאונרדו דיקפריו, כריסטופר ווקן, ג'ניפר גרנר ומרטין שין, באותה שנה, שיחק גם בסרטו של סם מנדז, "הדרך לפרדישן" לצד פול ניומן, ג'וד לאו ודניאל קרייג. ב-2004 שיחק בסרטו של סטיבן שפילברג, "טרמינל" לצד קתרין זיטה ג'ונס, סטנלי טוצ'י וזואי סלדנה, שהפך לאחד התפקידים הכי אהובים שלו. באותה שנה, שיחק בסרטם של האחים כהן, "לחסל את הליידי", שנכשל בקופות.

ב-2006, שיחק בסרט "צופן דה וינצ'י" לצד אודרי טוטו, איאן מק'קלן, ז'אן רנו ואלפרד מולינה.

ב-2009, שיחק בסרט "מלאכים ושדים" (סרט ההמשך ל-"צופן דה וינצ'י"), לצד איילת זורר ויואן מקגרגור.

ב-2011, הוא לקח על עצמו, הפקה של סרט שאותו הוא החליט לביים: "לארי קראון" לצד ג'וליה רוברטס, עליו הוא היה גם מפיק בפועל וגם היה התסריטאי שלו. הסרט אינו הצליח בקופות וזכה לביקורות פושרות. ב-2012 שיחק בסרטם של האחים וורשבסקי, "ענן אטלס" לצד האלי ברי.

ב-2013, הוא שיחק ב-2 סרטים; בסרטו של פול גרינגראס, "קפטן פיליפס" לצד ברקהאד עבדי ובסרטו של ג'ון לי הנקוק, "להציל את מיסטר בנקס", שם גילם את דמותו של וולט דיסני.

ב-2015, שיחק בסרטו המדובר של סטיבן שפילברג, "גשר המרגלים" לצד מארק ריילנס. ב-2016, הוא עתיד לשחק בסרטו של רון הווארד, "התופת", החלק השישי בסדרת ספריו של הסופר דן בראון, בסמוך ל-"התופת", עומד לצאת באוגוסט 2016, סרט נוסף שבו הוא עומד לשחק, טייס במטוס שעומד לנחות בים, בסרט "סולי" של קלינט איסטווד.

כמדבב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקס, דיבב ב-5 סרטי אנימציה: ב-1995 נבחר לדבב את השריף וודי בסרט "צעצוע של סיפור" של פיקסאר ודיסני. ב-1999, הוא חזר לדבב את השריף וודי ב-"צעצוע של סיפור 2", ב-2004, הוא דיבב בסרטו של רוברט זמקיס, "רכבת לקוטב" של האחים וורנר, ב-2007, הוא דיבב בסרט "משפחת סימפסון" של פוקס המאה ה-20, ב-2010, הוא חזר בפעם השלישית, לדבב את השריף וודי ב-"צעצוע של סיפור 3". ב-2018, עומד לצאת "צעצוע של סיפור 4", שם הוא ידבב שוב את השריף וודי.

הצלחתו והכנסותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו, שיחק בסרטים: "ביג" ב-1988 ו"טרנר והוץ'" ב-1989 שהניבו לו הצלחה בקופות, אך לא הצלחה בקרב המבקרים.

מאז "פורסט גאמפ", כיכב הנקס בשרשרת של סרטים שוברי קופות, שהפכו אותו לאחד השחקנים הרווחיים בכל הזמנים, בהם "אפולו 13", "גרין מייל" ו"להציל את טוראי ראיין". הוא עסק גם בבימוי ובהפקה, ובין היתר יצר עם הבמאי סטיבן ספילברג את סדרת הדרמה "אחים לנשק", המספרת על פלוגה אמריקאית במלחמת העולם השנייה. הנקס נחשב לשחקן שזכה לככב בסרטים קופתיים שהכניסו מעל 100 מיליון דולר בארצות הברית, יותר מכל שחקן אחר. הוא כיכב ב-15 שוברי קופות (ובהם "אפולו 13", "טרמינל", "צופן דה וינצ'י" ו"מלאכים ושדים"), שהכניסו ביחד 2.43 מיליארד דולר. הנקס כיכב ברצף ב-7 שוברי קופות, עד שהופיע בסרט "לחסל את הליידי", שהיה לסרט הכושל הראשון שכיכב בו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקס התחתן עם סמנתה לואס בשנת 1978 והתגרש ממנה בשנת 1987. בנו הבכור הוא השחקן קולין הנקס (אנ') (יליד 1977). בשנת 1988 נישא לריטה וילסון. באוקטובר 2013 סיפר כי הוא סובל מסוכרת סוג 2 כבר שני עשורים.

מבחינה פוליטית הנקס ידוע בתמיכתו במפלגה הדמוקרטית, ובפרט בזכויות להט"ב וגורמים סביבתיים.[1]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]