קיק אם ג'ני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיק אם ג'ני
Kick 'Em Jenny
מיפוי קיק אם ג'ני באמצעות סונאר מכיוון צפון מזרח, 1996
מיפוי קיק אם ג'ני באמצעות סונאר מכיוון צפון מזרח, 1996
מיפוי קיק אם ג'ני באמצעות סונאר מכיוון צפון מזרח, 1996
מידע כללי
סוג הר הר געש תת-ימי פעיל
גובה 1,300 מטרים מעל קרקעית הים, 180 מטרים מתחת לפני הים[1]
מדינה גרנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הים הקריבי צפונית לגרנדה
מספר הר געש 360160[1]
התפרצות אחרונה דצמבר 2001
קואורדינטות 12°18′N 61°38′W / 12.3°N 61.64°W / 12.3; -61.64
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קיק אם ג'ניאנגלית: Kick 'Em Jenny – מילולית "בעטי בהם ג'ני") הוא הר געש תת-ימי פעיל צפונית לאי גרנדה שבים הקריבי.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הגעש לא היה מוכר לפני 1939, אם כי השם קיק אם ג'ני הופיע כבר קודם לכן במפות קדומות כשמו של אי קטן סמוך המכונה כיום "סלע יהלום" (Diamond Rock) או איון יהלום (Île Diamante או Diamond Islet), או כשם מצר הים בין גרנדה לאי רונד. אין כיום ידיעה מה מקור השם, אך נראה כי הוא קשור לעובדה שהמים באזור זה סוערים לעיתים. ייתכן שזה עיוות של הביטוי הצרפתי "קאי קו ז'ן" (cay que gene – השׂרטון הגועש) או שייתכן שהכוונה לאתון הקרויה באנגלית jenny הנוהגת לפעמים לבעוט.[2]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיק אם ג'ני הוא תוצר טיפוסי של אזור הפחתה. הקרום האוקייני של הלוח הדרום-אמריקאי, שסלעיו נוצרו מתור היורה ועד תור הקרטיקון, שוקע בקצב של 2 ס"מ בשנה מתחת ללוח הקריבי.[3] געשיות שמקורה בהיווצרות מאגמה מתחת לאזור ההפחתה יצרה את הקשת הגעשית של האנטילים הקטנים, שרשרת מתפתלת של איים געשיים שאורכה כ-850 קילומטרים, בין פוארטו ריקו לוונצואלה.[4][5] בקשת האיים קיימים הרי געש נוספים הידועים בפעילותם הגעשית: פלה במרטיניק, לה סופרייר בגוואדלופ, סופרייר הילס (Soufrière Hills) במונטסראט ולה סופרייר בסנט וינסנט. קיק אם ג'ני הוא הר הגעש הפעיל הדרומי ביותר בקשת האיים, והר הגעש התת-מימי היחיד בה.[6]

קיק אם ג'ני הוא הר געש תת-מימי פעיל, הר מצולה השוכן כ-8 קילומטרים צפונית לאי גרנדה, וכ-8 קילומטרים מערבית לאי רונד שבשרשרת האיים הגרנדינים באנטילים הקטנים שבים הקריבי. ההר מתנשא לגובה 1,300 מטרים מעל לקרקעית הים על המדרון הפנימי התלול של רכס האיים האנטילים. קוטר בסיסו כ-5 קילומטרים. קוטר לוע הר הגעש 350 מטרים ושוליו נמצאים בין 180 מטרים ל-190 מטרים מתחת לפני המים, וגובה זה לא השתנה משנת 1962. במקומות אחדים נטען כאילו גובה ההר הולך וגדל וכי ב-1962 נמדד גובהו מתחת לפני המים בכ-235 מטרים, וב-1982 נמדד גובהו כ-150 מטרים מתחת לפני הים, ולכן ההר צפוי לעלות במאה ה-21 מעל פני המים,[7] אבל נתונים אלו מתייחסים לכיפת לבה זמנית שצמחה בתוך הלוע והתמוטטה בין 1988 ל-1990.[8]

בשל סכנת ההתפרצות הוכרז אזור בקוטר 3 קילומטרים מעל ההר כאזור האסור בשיט.

היסטוריה של התפרצויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרישום ההיסטורי הראשון של פעילות הר הגעש הוא מ-1939,[9] אף שההר התפרץ פעמים רבות קודם למועד זה. ב-13–24 ביולי 1939 התרחשה התפרצות געשית ששילחה עמוד התפרצות של קיטור ושברי סלעים שפרץ מעל לפני המים לגובה של 275 מטרים, וחוללה סדרה של צונאמי שהגיעו לגובה שני מטרים כאשר הגיעו לחופי גרנדה והאיים הגרנדינים הדרומיים הסמוכים. צונאמי קטן הגיע גם לחוף המערבי של ברבדוס בצורת גל ים מפתיע ששטף את כביש החוף.

הר הגעש התפרץ לפחות בשנים עשר מקרים נוספים בין 1939 ל-2001 (ההתפרצות האחרונה הייתה ב-4 בדצמבר 2001), והוא לכן הר הגעש הפעיל ביותר כיום בקשת הגעשית של האנטילים הקטנים, אם כי אף אחת מההתפרצויות לא הייתה גדולה כמו ההתפרצות של 1939, ומרבית ההתפרצויות זוהו רק הודות לרישום בסייסמוגרפים. עם זאת, את ההתפרצויות הגדולות יותר ניתן היה לשמוע מתחת למים או על החוף בסמוך להר הגעש כרעם עמוק.[1]

סקר באמצעות צוללת רובוטית ב-2003 זיהה לוע שבו פומרלות פעילות הפולטות בועות גזים חמים וקרים. בסקר זה נקבע כי פסגת ההר בגובה 180 מטרים מתחת לפני המים. נאספו דוגמיות של בזלת אוליבינית. מבנה בצורת קשת שהתמוטט על המדרון המערבי הוא ככל הנראה המקור למפולת סלעים תת-מימית המשתרעת למרחק 15 קילומטרים מערבה במורד הרכס כלפי אגן גרנדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]