קנטוריון

ערך זה עוסק בקנטוריון, דרגה בצבא הרומאי. אם התכוונתם לצנטוריון, טנק בריטי, ראו צנטוריון.

קנטוריון (מלטינית: centurio, מהמילה הלטינית centum שמשמעותה מאה) או שר-מאה הייתה דרגה צבאית בצבא הרומאי.

בתחילה הייתה הקנטוריון דרגה במערך המאניפולוס, שהורכב מקבוצה הומוגנית של חיילים רגליים, בת שישים או מאה ועשרים חיילים, שעליהם היו מופקדים שני שרי מאה – אחד שימש כמפקד היחידה, והאחר כסגנו.

לאחר הרפורמות של גאיוס מריוס פיקד שר המאה על הקנטוריה, יחידה שהורכבה משמונים חיילים. שש קנטוריות הרכיבו קוהורטה, וכל לגיון הורכב בתורו מעשר קוהורטות. בקוהורטה הראשונה של הלגיון היו רק חמישה שרי מאה, כך שבכל לגיון היו 59 שרי מאה בסך הכול.

בדרך כלל היו הקנטוריונים חיילים שקודמו משורות הלגיונרים הפשוטים על ידי הטריבונים הצבאיים. פרימוס פילוס (מילולית: הכידון הראשון) נחשב לדרגה הגבוהה ביותר שקנטוריון יכול להגיע אליה. הקנטוריונים הוצבו בקוהורטות לפי בכירותם: שרי המאה הבכירים ביותר היו חלק מן הקוהורטה הראשונה, והזוטרים ביותר – מהקוהורטה העשירית. כאשר קנטוריון קודם, הוא הועבר לקוהורטה הבכירה הבאה.

בתחומי אחריותו של הקנטוריון היו ענייני השגרה של החיילים: לאמן אותם לקרב, לוודא שהם שומרים על הציוד שלהם במצב תקין ועל התנהגות ממושמעת. לקנטוריון הייתה סמכות שיפוט על חייליו במקרים של עברות פעוטות והוא יכול היה להטיל עונשים גופניים. ההיסטוריון צבי יעבץ מתאר את תפקיד הקנטוריון כרב-סמל מקצועי.

השירות כקנטוריון נתן לחייל אפשרות לניידות חברתית והזדמנות לשפר את מצבו באזרחות. עם השחרור הפך הקנטוריון לשעבר למגיסטראט בכיר במוניקיפיות ועלה בסולם החברתי לדרגת פרש. אחדים מהקנטוריונים אף הפכו לחברי הסנאט.