קפקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ קפקא, 1923

קפקאי - מתייחס למצבים, נושאים או חוויות המזכירים את יצירותיו של הסופר הצ'כי פרנץ קפקא, במיוחד הרומנים שלו המשפט, הטירה ויצירות אחרות. לעיתים קרובות המונח מתגייס לתחושה של אימה קיומית, חוסר תקווה, אבסורד, והטבע המבוך של הבירוקרטיה המודרנית.

מקור והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתיו של קפקא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ קפקא (1883-1924) היה סופר בוהמי דובר גרמנית, שהוכר כאחת הדמויות המשפיעות ביותר על ספרות המאה ה-20. קפקא כתב בגרמנית והתמודד עם נושאים של ניכור, חרדה קיומית, אשמה ואבסורד הקיום האנושי.

הנרטיבים שלו מתארים לעיתים קרובות גיבורים במצבים מבלבלים, המתמודדים עם מכשולים בלתי עבירים ובירוקרטיה בלתי חדירה. בין יצירותיו הנודעות ביותר ניתן למצוא רומנים כמו "המשפט" (Der Prozess), שבו אדם נעצר באופן בלתי מוסבר ועליו לנווט במערכת משפט חסרת היגיון, ו"הטירה" (Das Schloss), שמתאר את הניסיון הבלתי פוסק של האדם, להשיג גישה לטירה מסתורית ובלתי נגישה, תוך כדי שהוא מתמודד עם תחושת ניכור ומכשולים בירוקרטיים.

יצירות אלה, שלעיתים נותרו בלתי גמורות ומתפרסמות לאחר המוות, הן מרכיבים מרכזיים בהופעתו של המונח "קפקאי".

התפתחות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הזמן, כשהשפעתו של קפקא התפשטה ויצירותיו תורגמו לשפות רבות, "קפקאי" החל להיות מוכר לא רק בחוגים ספרותיים אלא גם בדיונים תרבותיים רחבים יותר.

הוא תפס את המהות של מצבים שבהם אנשים מצאו עצמם מרותקים במערכות לא הגיוניות, מדכאות או דה-הומניזיות, בדומה לגיבורים בסיפורי קפקא. במחצית השנייה של המאה ה-20, המונח חלחל לשפת היומיום, כשהוא משמש לתיאור סיוטים ביורוקרטיים בעולם האמיתי או כל תרחיש המעורר תחושות של אבסורד סוריאליסטי וחוסר תקווה. נוכחותם של הנושאים של קפקא בעולם המודרני הבטיחה ש"קפקאי" הפך לתיאור נוקב של החוויה האנושית מול מערכות בלתי מובנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]