לדלג לתוכן

קצבת נכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מורחב – קצבת נכות (ישראל)

קצבת נכות היא קצבה המשולמת על ידי מדינה לאנשים עם מוגבלות המונעת מהם לעבוד ולהשתכר ברמה מינימלית. קצבת הנכות כמעט תמיד מותנית בהיעדר הכנסה משמעותית ממקורות אחרים[1].

קצבת נכות משולמת במדינות רבות, בהן ישראל וארצות הברית, ובאירופה: בולגריה, אסטוניה, צרפת, יוון, הונגריה, איסלנד, לטביה, הולנד, פולין וסלובניה[2]. במלטה קיימת תוכנית של גמלת נכות הדומה יותר לקצבת נכות מאשר לתוכנית גמלת נכות[3].

סוגי נכויות המזכים בקצבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת הנכות הנדרשת לקבלת הקצבה משתנה ממדינה למדינה. בבולגריה ההטבות מוגבלות לבעלי פגיעה פיזית, פגיעת ראייה או פגיעה שכלית בעלי לפחות 90% אובדן כושר עבודה. בצרפת, לעומת זאת, נדרשת לפחות 50% נכות קבועה וביוון 67% אחוזי נכות[4].

בארצות הברית בשנת 1961, סבלו 25.7% ממקבלי הקצבה מבעיות לב ושבץ, 16% מבעיות נוירולוגיות, 9.6% מבעיות נפשיות והתפתחותיות, 8.3% מסרטן, 8.3% מבעיות גב ובעיות כאב אחרות, 7.2% ממחלות במערכת הנשימה, 2.5% מסכרת ו-22.4% מבעיות אחרות. בשנת 2011, סבלו 10.6% ממקבלי הקצבה מבעיות לב ושבץ, 8.2% מבעיות נוירולוגיות, 19.2% מבעיות נפשיות והתפתחותיות, 9.2% מסרטן, 33.8% מבעיות גב ובעיות כאב אחרות, 4.1% ממחלות במערכת הנשימה, 3.4% מסכרת, 3.7% מפציעות ו-7.7% מבעיות אחרות[5].

בישראל, בשנת 2009, סבלו 32% ממקבלי קצבת נכות ממחלות נפשיות, 25% ממחלות פנימיות, 21% ממחלות נוירולוגיות ולוקמוטוריות, 11% מפיגור שכלי ו-7.5% מליקויים חושיים[6].

שיעור מקבלי הקצבאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור מקבלי קצבת הנכות משתנה ממדינה למדינה. בשנת 1999 היו ביפן קצת פחות מ-2% מקבלי קצבת נכות או גמלת נכות, בעוד בהולנד היה השיעור מעל 7%. ממוצע ה-OECD עמד על כ-5%[7]. בארצות הברית היה שיעור מקבלי הקצבה בסוף שנות ה-70 כ-2.3%. בעקבות ביקורת ציבורית תוקן החוק בשנת 1980 על מנת להדק את הפיקוח על מבקשי הקצבאות, מרבים נשללה הקצבה ושיעור מקבלי הקצבה ירד באמצע שנות ה-80 אל מתחת ל-2%. צעד זה הביא בשנת 1984 לצעד בכיוון הנגדי, כאשר חוקק ב-1984 חוק הקורא ליחס יותר מקל כלפי מבקשי הקצבה. מאז, עלה שיעור מקבלי הקצבה באופן חד ובשנות ה-2000 עלה מעל ל-3.5%[8][5].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Lisa Waddington, Disability Benefits and Entitlements in European Countries, December 2010, University of Leeds, pages 40-43
  2. ^ Lisa Waddington, Disability Benefits and Entitlements in European Countries, December 2010, University of Leeds, page 42
  3. ^ Lisa Waddington, Disability Benefits and Entitlements in European Countries, December 2010, University of Leeds, page 41
  4. ^ Lisa Waddington, Disability Benefits and Entitlements in European Countries, December 2010, University of Leeds, page 49-50
  5. ^ 1 2 Avik Roy, How Americans Game the $200 Billion-a-Year 'Disability-Industrial Complex', Forbes, April 8, 2013
  6. ^ שלי לוי, ‏תושבות כתנאי לקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 16 במרץ 2010
  7. ^ Employment Outlook 2003, OECD Paris, Chapter 4, page 224
  8. ^ Mark Duggan and Scott Imberman, Why are the disability rolls skyrocketing?