קצבת נכות (ישראל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

קצבת נכות משולמת מדי חודש על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ענף נכות שלו, לנכה תושב ישראל העומד בקריטריונים לקבלת קצבה.

בישראל ישנן עוד שלוש אוכלוסיות הזכאיות לקצבאות נכות, כל אוכלוסייה וכלליה: נכי צה"ל המקבלים קצבה ממשרד הביטחון, נכים שנפגעו בפעולות איבה, המקבלים גמלה לנכה איבה מהמוסד לביטוח לאומי, ונכים שנפגעו בעבודה, המקבלים קצבת נכות מעבודה מהמוסד לביטוח לאומי. להבחנה בין קצבאות אלה לקצבה שבה עוסק ערך זה, היא קרויה לעיתים קצבת נכות כללית.

המוסד לביטוח לאומי החל לשלם קצבת נכות באפריל 1974, כעשרים שנה לאחר שנוסד, בהתאם לתיקון לחוק הביטוח הלאומי.[1] בשנת 2009 שילם המוסד לביטוח לאומי 6.5 מיליארד ש"ח כקצבת נכות.[2]

קצבת הנכות בישראל היא אחת הנמוכות במדינות ה-OECD: בשנת 2007 דורגה ישראל במקום ה-26 מתוך 31 מדינות.[3]

תנאי הזכאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכה זכאי לקצבת נכות אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני הכרזת העצמאות (כלומר לפני 15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל. הזכות לקצבה מתחילה בתום 90 ימים מהמועד שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות.[4] עולה חדש, שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, זכאי אף הוא לקצבת נכות.[5]

לשם קבלת הקצבה על הנכה להוכיח את נכותו בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. במקרה של פגיעה נפשית: להציג מסמכים על ביקורים חודשיים אצל פסיכולוג או פסיכיאטר או תיעוד של התנהגות אלימה (למשל באמצעות תיק משטרתי). במקרה של נכות גופנית: להוכיח נזק בלתי הפיך, כמו חוסר יכולת לזוז, ללכת, לתפקד, ולעבוד בכלל. בנוסף חוסר יכולת לעלות במדרגות הבניין בו חי הנכה, חוסר יכולת להתרחץ, וכן צורך בסיוע תמידי מצד עוזר סיעודי. בדיקה זו חוזרת מדי תקופה, כדי לברר האם יש הטבה או החמרה במצבו, ובהתאם לתוצאות הבדיקה קובעת ועדה האם יחול שינוי בקצבה המוענקת לו. בהתאם לממצאי הוועדה נקבעת לנכה דרגת נכות רפואית. תנאי לזכאות לקצבת נכות הוא דרגת נכות רפואית של 60% לפחות, או דרגת נכות רפואית של 40% לפחות ובליקוי מסוים נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות.

בצעד נוסף נקבעת לנכה דרגת אי-כושר לעבוד, כאשר עקב הנכות אינו מסוגל לעבוד או שיכולתו להשתכר ירדה ב-50% לפחות. דרגת אי-כושר המזכה בקצבה היא באחד מהשיעורים האלה: 60%, 65%, 74% או 100%.

תנאי נוסף הוא שהנכה אינו עובד, או שהכנסתו מעבודה כשכיר או כעצמאי, נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק (הכנסה נמוכה מ-5,804 ש"ח לחודש בינואר 2017).

בהגיע הנכה לגיל פרישה (גיל 62 לנשים, 67 לגברים) מופסקת קצבת הנכות והנכה מקבל קצבת זקנה בלבד.

בשנת 2009 32% ממקבלי קצבת הנכות היו בתחום בריאות הנפש, 25% בתחום מחלות פנימיות, 21% בתחום מחלות נוירולוגיות ולוקמוטוריות (פגיעה ביכולת התנועה), 11% בתחום מוגבלות שכלית התפתחותית ו-7.5% בתחום מוגבלות חושית.[6][2]

גובה הקצבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובה קצבת הנכות נקבע לפי דרגת אי-הכושר שנקבעה לאדם. דרגת אי-כושר בשיעור של 100% מזכה את הנכה בקצבה חודשית מלאה, שגובהה החל מתאריך 01.03.2018 הוא 3,272 ש"ח.[7] בדרגות אי-כושר נמוכות יותר הקצבה היא:

  • דרגה חלקית בשיעור 74% - קצבה חודשית בסך 2,209 ש"ח.
  • דרגה חלקית בשיעור 65% - קצבה חודשית בסך 1,998 ש"ח.
  • דרגה חלקית בשיעור 60% - קצבה חודשית בסך 1,880 ש"ח.

"קצבה חודשית נוספת" (קח"ן), משולמת לנכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר מלאה, ללא תלות באחוזי הנכות הרפואית.

  • סכום התוספת בסך 452 ש"ח התווסף לקצבה המלאה ולא יינתן עוד בנפרד.

משולמות גם תוספות עבור בן/בת זוג שהכנסתו נמוכה (עד 5,646 ש"ח לחודש בשנת 2018) ושני הילדים הראשונים עד גיל 18 (עד גיל 24 אם הם משרתים בצה"ל או בשירות לאומי).[7]

המקבל קצבת נכות ואין לו הכנסה אחרת מחויב בדמי ביטוח בריאות בסך 103 ש"ח מתוך קצבת הנכות. אם זו הכנסתו היחידה, הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי. אם יש לו הכנסה אחרת, אזי אם דרגת אי-הכושר שנקבעה לו היא לפחות 75%, הוא זוכה להקלה בתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסתו הנוספת מעבודה: כעצמאי הוא משלם דמי ביטוח רק לענף נפגעי עבודה, וכשכיר הוא אינו משלם דמי ביטוח לאומי (אך מעסיקו משלם דמי ביטוח לענף נפגעי עבודה ולענף זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד).[8]

חוק לרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק לרון

"חוק לרון" הוא תיקון משנת 2009 לחוק הביטוח הלאומי,[9] אשר צמצם את הפגיעה בקצבת הנכות של מקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד, ובכך עודד נכים להשתלב בשוק העבודה. מקור הכינוי בשמו של יושב ראש הוועדה שהמליצה על תיקון זה, השופט אפרים לרון. החוק מוכר גם בכינוי החוק לשילוב נכים בעבודה.

עד לתיקון זה, נכה שיצא לעבוד ומשכורתו עלתה על 2,500 ש"ח עלול היה לאבד את זכותו לקצבת נכות. התיקון בא לפתור בעיה זו ולהפחית את קצבת הנכות בצורה הדרגתית יותר.[10]

על פי תיקון זה, אדם עם מוגבלות שהשתלב בשוק העבודה ימשיך לקבל קצבת נכות כללית באופן שבו ההכנסה מהשכר והקצבה תהיה תמיד גבוהה יותר מההכנסה מהקצבה לבדה.

החוק נחקק בעקבות המלצות ועדת לרון, אשר קמה אחרי הפגנות הנכים הגדולות בסוף שנות ה-90 במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 שיזם מטה מאבק הנכים. הפגנות אלה הביאו את סוגיית הקצבאות לקדמת המאבק. הקמת מטה המאבק של הנכים בעקבות שביתת הנכים של 1999 והובלתו את השביתה של 2001–2002 ביטאו שינוי בדרכי הפעולה כמו גם באופן ארגון המאבק. במאבק זה אנשים עם מוגבלויות עצמם הם שעמדו בחזית על פי העקרון ״שום דבר עלינו בלעדינו״. שיטות המאבק שנקטו לא היו משפטיות מקצועיות, אלא התאפיינו במאבקי רחוב סוערים ובפעילות שטח תובענית.[11]

המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר מינימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום

המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום מתנהל על ידי ארגוני נכים בישראל, נכון ל-2017. מאבק הנכים מתנהל בעיקר על ידי חסימות כבישים, אחרי שעברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של חבר הכנסת אילן גילאון להשוואת הקצבה לשכר המינימום.[12] שכר המינימום בישראל בנובמבר 2017 היה 5,000 ש"ח, ובדצמבר 2017 עלה ל-5,300 ש"ח לחודש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם גולדברג ורות הורן, עוקדן הביטחון הסוציאלי, הוצאת סדן, פרק ט: ביטוח נכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 13), התשל"ג-1973, באתר הכנסת
  2. ^ 2.0 2.1 תושבות כתנאי לקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 16 במרץ 2010
  3. ^ שלי לוי, ‏קצבת נכות כללית בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 בנובמבר 2010
  4. ^ סעיף 196 לחוק הביטוח הלאומי
  5. ^ סעיף 197 לחוק הביטוח הלאומי
  6. ^ תמונת מצב - מקבלי קצבאות נכות בשנת 2008, המוסד לביטוח לאומי
  7. ^ 7.0 7.1 נכות כללית - מהם סכומי קצבת נכות?, באתר המוסד לביטוח לאומי
  8. ^ זכויות והטבות נוספות – פטור מתשלום דמי ביטוח, באתר המוסד לביטוח לאומי
  9. ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח-2008, ס"ח 2169 מ-21 ביולי 2008
  10. ^ ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של השר הרצוג ליישום דו"ח ועדת לרון לעידוד יציאת נכים לעבודה. השר הרצוג: "זוהי החלטה היסטורית הפותחת פתח לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בתעסוקה ובחברה", באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים, 8 ביולי 2007
  11. ^ שגית מור, לקראת רדיקליזציה של קצבת נכות כללית: דילמות של מאבק לשינוי חברתי, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב והוצאת נבו, 2008
  12. ^ מורן אזולאי, מהומה בקואליציה בעקבות הפסד בהצבעה בכנסת, באתר ynet, 7 בדצמבר 2016