קרחת אזורית
| שמות נוספים | אלופציה אראטה |
|---|---|
| תחום |
רפואת עור |
| מיקום אנטומי | ראש, פנים, גבות, ריסים, בית שחי, אברי המין, כל הגוף |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
1069931 |
| MeSH | D000506 |
| MedlinePlus | 001450 |
| OMIM | 104000 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
ED70.2 |
קרחת אזורית[1] (בלעז: אלופציה אראטה, Alopecia areata, ובר״ת: AA) היא מצב רפואי אצל בני אדם ובעלי חיים, המתרחש באופן פתאומי, ובו נגרמות התקרחויות באיברים מסוימים בגוף או בכולו.
למחלה אין תסמינים נוספים, היא אינה גורמת למגבלות רפואיות או גופניות כלשהן והיא לא משפיעה על תוחלת החיים של החולה[2]. לעומת זאת המחלה עלולה לגרום לקשיים רגשיים ונפשיים[3].
אצל בני אדם מופיעה המחלה בשני המינים באופן שווה, והיא שכיחה יותר בגילים צעירים, אך יכולה לקרות גם בגילים יותר מבוגרים.[4] כ-0.15% מהאוכלוסייה, חולים במחלה בכל זמן נתון, וכ-2% מהאוכלוסייה חולים בה מתישהו בחייהם.[5]
סימנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסימנים הראשונים של קרחת אזורית הם איבוד שיער במקומות קטנים בשיער הראש, שלעיתים צורתם הם עיגולים או אובלים, שבסופו של דבר משאירים קרחות מעוגלות.[6] אלופציה הכי נפוצה בקרקפת ובזקן, אך יכולה להתרחש בכל מקום בגוף בעל שיער.[7] אזורים שונים בעור עשויים להפגין נשירת שיער וצמיחה מחודשת בו-זמנית. המחלה בדרך כלל מופיעה אצל ילדים ועוברת אחרי זמן מסוים, אך במקרים מסוימים היא גם עשויה להישאר.
אנשים עשויים להרגיש תחושות פיזיות במקום שבו איבדו את שיערם למשל עקצוץ, גירוד או תחושה של שריפה.[8]
לעיתים קרובות עשויות להופיע "שערות סימן קריאה" (דקיקי שיער חתוכים וקצרים בגודל של 3–4 מ"מ) לאורך המקומות שבהם החלה הקרחת.
כאשר השיער נתלש או מסופר, הוא בדרך כלל לא גדל באופן שווה בקרקפת או במקומות אחרים בשיער, בו הזקיקים מותקפים על ידי המערכת החיסונית.[9]
סימפטום נוסף של קרחת אזורית הוא פגיעה בציפורניים הנקראת טרכיוניכיה (Trachonychia)[10]. הפגיעה בציפורניים יכולה להתבטא בחספוס, בהופעה של שקעים ובליטות (בצורת פסים למשל), ובמקרים החמורים שבירה של הציפורניים. מעורבות של הציפורניים היא אחד הסימנים המעידים על מחלה חמורה[2][11].
סוגי אלופציה אראטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלה מתאפיינת בדרך כלל בהתקרחות מקומית, אשר באופן פתאומי, מתחילה מנקודה אחת, ומתפתחת למספר מוקדים. בהמשך המחלה יכולה לעבור לאיברים נוספים בגוף, או שהמוקדים גדלים ומגיעים למצב של התקרחות גדולה. הסוגים השונים של המחלה מתייחדים זה מזה בהיקף המחלה, ובמיקומה בגוף:
- אלופציה אראטה מונולוקולאריס - התקרחות בנקודה אחת בגוף.
- אלופציה אראטה מולטילוקולאריס - התקרחות במספר נקודות בגוף.
- אלופציה אראטה ברביאה - התקרחות בה נושר אזור הזקן בלבד.
- אלופציה אראטה טוטאליס - התקרחות בה נושר כל שיער הקרקפת.
- אלופציה אראטה אוניברסליס - התקרחות בה נושר השיער באופן משמעותי מכמה איברים בגוף. התקרחות בראש או בזקן ובמקומות כמו גבות, ריסים, בית השחי והמפשעה.
הגורמים למחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרחת אזורית היא מחלה אוטואימונית. היא מתאפיינת בכך שהמערכת החיסונית, תוקפת תאי שיער וזקיקי שיער במקום לתקוף פולשים חיצוניים. תגובה זו גורמת לדלקת בזקיק השערה שגורמת בסופו של דבר לנשירת השערה. אצל הלוקים במחלה, ניתן לזהות תאי T הפולשים לאזור זקיק השיער. הסיבות לשבירת החסינות של השיער על-ידי מערכת החיסון ולהפעלתה כנגד תאי השיער אינן מובנות, והמחקר העלה בעניין השערות מרובות.
קרחת אזורית גורמת להתקרחות לא צלקתית[9]. המשמעות היא שלא נוצרת צלקת בעור שחוסמת את צמיחת השיער, ולכן אם המחלה חולפת או מדוכאת השיער יכול לצמוח מחדש. התקרחות צלקתית אופינית למחלות אחרות כמו זאבת, ילפת שטוחה ועוד.
השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרחת אזורית היא מחלה שאינה משפיעה על האדם באופן פיזי מעבר לנשירת השיער, אם כי היא יכולה לגרום בעקיפין למטרדים שונים עקב המחסור בשיער. היעדר שיער הגבות יכול לגרום למטרד של כניסת זיעה לעיניים כיוון שלשיער הגבות תפקיד חשוב במניעה וצמצום התנקזות זיעה לעיניים. היעדר שיערות הריסים יכול לגרום ליובש בעיניים כיוון שהריסים עוזרים לשמור על לחות העיניים. היעדר שיער הראש יכול לגרום לחוסר נוחות במזג אוויר קר כיוון שכארבעים אחוזים מהחום שהגוף מאבד במזג אוויר קר, נפלטים מהראש. לחלופין, במזג אוויר שמשי, היעדר שיערות הראש מפחית מאוד את ההגנה הטבעית שמעניק השיער מפני קרינת השמש ושיזוף יתר.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום יש מספר דרכים לטיפול במחלה, אם ברפואה הקלאסית (הקונבנציונלית)[12], ואם ברפואה אלטרנטיבית או בתרופות סבתא. גישה טיפולית אחרת היא בתחום של טיפול רגשי ונפשי, למאמינים שמקור המחלה הוא לחץ או קושי נפשי. עם זאת, אין למחלה ריפוי ידוע, ולכן גם אי-טיפול זו אפשרות סבירה. אפשרות נוספת היא שימוש באמצעים קוסמטיים להסוואת הקרחות, אמצעים אלה כוללים תכשירים לעיבוי השיער, פאה נוכרית, גבות מלאכותיות, ריסים מלאכותיים, איפור קבוע וכדומה.
עבור קרחת אזורית במוקדים בודדים, הרפואה הקלאסית מציעה טיפולים מקומיים במשחות או זריקות מקומיות שמבוצעות אצל רופא עור. זריקה מקומית מחדירה תרופה סטרואידית לשכבת האפידרמיס. מחקרים חדשים מצאו כי ניתן לטפל במחלה בתרופות ממשפחת מעכבי JAK[13]. שתי תרופות מסוג זה נמצאות בסל הבריאות בישראל - ריטלציטיניב ו-baricitinib[14]. טיפולים אלו מתאימים למצבים החמורים[15] של המחלה ומעוררים תקווה רבה בקרב חוקרי המחלה ובקרב החולים. עם זאת, גם תרופות אלה מטפלות רק בסימפטומים ולא מרפאות את המחלה. הנשירה תחזור לאחר הפסקת הטיפול.
קשיים רגשיים ונפשיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרחת אזורית מעוררת קשיים רגשיים ונפשיים רבים בגלל מספר סיבות:
- הבולטות הגבוהה והחריגות של הקרחת. ברוב המקרים ההתקרחות בקרחת אזורית אינה דומה לקרחת רגילה. קרחת אזורית אינה תופעה שכיחה. התקרחות אצל ילדים ונשים נדירה מאוד, למעט אם זו התקרחות שנובעת מטיפולים כימותרפיים לטיפול בסרטן. נשירה של גבות וריסים אינן תופעות רגילות. הבולטוּת והחריגוּת של הקרחת האזורית עלולות לגרור תגובות חריפות מהסביבה החברתית.
- חוסר שליטה וחוסר וודאות מפני שאין טיפול יעיל מוכח, אין דרך טיפול ברורה או מועדפת, והחולים מתלבטים קשות מהי צורת ההתמודדות הנכונה. בכל דרך שיבחרו, התוצאה לא ידועה ואי הוודאות שולטת.
כתוצאה מכך הדימוי והביטחון העצמי של חולי קרחת אזורית עלולים להיפגע. הם חווים קשיים רגשיים ונפשיים בחיים הפרטיים ובמעגלים החברתיים השונים. קשיים אלה הם בעצם הנזק העקרי של המחלה והחזית החשובה ביותר להתמודדות.
הורים לילדים וילדות עם קרחת אזורית חווים את הקשיים הללו בצורה שונה וזאת מתוקף האחריות שלהם לטיפול בילד ובמחלתו.
בישראל אלופציה אוניברסליס מזכה ב-20% נכות בביטוח לאומי[16].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "קרחת אזורית", באתר ויקירפואה
- בראש מורם - העמותה למען ילדים ומבוגרים חולי אלופציה אראטה
- דיאנה בחור, הקרחת זה אני, באתר nrg, 28 בדצמבר 2001
- אלופציה אראטה, באתר כל זכות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קָרַחַת אֲזוֹרִית במילון רפואה (תשנ"ט), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 Alopecia Areata, National Institute of Arthritis and Musculoskeletal and Skin Diseases, 2024 (באנגלית)
- ^ JAAD, הקשר בין התקרחות אזורית לחרדה ודיכאון, באתר רשת רפואה Mednet
- ^ Comparison of Alopecia areata in Human and Nonhuman Mammalian Species, Pathobiology 28 בדצמבר 2001.
- ^ Pooya Khan Mohammad Beigi, Alopecia Areata: A Clinician's Guide, Springer, 2018-06-05, ISBN 978-3-319-72134-7. (באנגלית)
- ^ McGraw-Hill, Fitzpatrick's Dermatology in General Medicine, כרך 1, Medical Pub. Division, 2003
- ^ Wendy S. Levinbook, Alopecia areata, Merck Manuals Professional Edition, Apr 2024 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ALOPECIA AREATA, המכללה האמריקאית לאוסטאופתיה לדרמטולוגיה
- ^ 1 2 Dan Wasserman, Daniela Araucaria Guzman-Sanchez, Kimberly Scott, Amy McMichael, Alopecia areata, International Journal of Dermatology 46, 2007-02, עמ' 121–131 doi: 10.1111/j.1365-4632.2007.03193.x
- ^ Jessica S. Haber, Manasmon Chairatchaneeboon, Adam I. Rubin, Trachyonychia: Review and Update on Clinical Aspects, Histology, and Therapy, Skin Appendage Disorders 2, 2017-01, עמ' 109–115 doi: 10.1159/000449063
- ^ Strazzulla, et al, Alopecia areata - Disease characteristics, clinical evaluation, and new perspectives on pathogenesis, J Am Acad Dermatol 78(1):1-12. doi: 10.1016/j.jaad.2017.04.1141., 2018
- ^ A.g. Messenger, J. McKillop, P. Farrant, A.j. McDonagh, M. Sladden, British Association of Dermatologists’ guidelines for the management of alopecia areata 2012, British Journal of Dermatology 166, 2012, עמ' 916–926 doi: 10.1111/j.1365-2133.2012.10955.x
- ^ Kerry-Ann L. Dillon, A Comprehensive Literature Review of JAK Inhibitors in Treatment of Alopecia Areata, Clinical, Cosmetic and Investigational Dermatology 14, 2021, עמ' 691–714 doi: 10.2147/CCID.S309215
- ^ עלון לצרכן נרסיטיניב, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, דצמבר 2022
- ^ איך קובעים את רמת החומרה של אלופציה אראטה? - בראש מורם - למען חולי אלופציה אראטה, באתר headsup.org.il, 2024-07-29
- ^ תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.