שאילת מילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לעז)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת, מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם, מלקסיקון של שפה אחרת. עקרונית, מילה, שמקורה בשפה אחרת, מכונה "מילה שאולה". אולם מכיוון, ששאילת מילים היא תופעה נפוצה המתרחשת במגע בין קהילות דוברות (או כותבות) שפות שונות, זיהוי כל המילים השאולות בשפה זו או אחרת, דובר השפה לא יכול לזהות את כל המילים השאולות. זיהוי כזה דורש מחקר היסטורי מדוקדק ומעמיק. כבר בעברית המקראית ישנן מילים שאולות, כגון "אחשדרפן" - מילה שאולה מהשפה הפרסית, או "מס" ו"שֹר" - שאולות מהמצרית הקדומה. "מילה שאולה" מכונה לעתים מילה נודדת או ונדרוורטגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.

כמעט כל שפה מכילה בלקסיקון שלה מילים שמקורן בשפה אחרת. אך יש תחומים בלקסיקון בהם נפוץ השימוש במילים שאולות, ויש תחומים בהם נדיר למצוא מילים שאולות. מילים שאולות נפוצות בעיקר בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והמדע, בהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות דומיננטיות בתחומים אלה ודוברים מארצות אחרות. לרוב, נשאלים מושגי יסוד ומונחים מקצועיים (ז'רגון מקצועי), שמות של טכנולוגיות, שמות של מכשירים מתוחכמים, מכונות, המצאות וכדומה.

ישנן תופעות דומות לשאילת מילים - ראו פירוט בהמשך. ישנן גם תופעות מנוגדות לשאילת מילים. דוגמאות לתופעות מנוגדות לשאילת מילים הן: תחדיש (כמו המילה העברית "פרפר"), הפסקת שימוש במילים ארכאיות (כמו המילים העבריות "תולע" ו"אשכר") ושימור השימוש במילים עתיקות, שהתקיימו בשפה האם של השפה בה מדברים (כמו המילה העברית "אב"; דובר השפה המצוי לא יכול לדעת שמילה זו או אחרת הייתה קיימת עוד בשפה האם של שפתו).

הסיבות לשאילת מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי תרגום ציינו את הגורמים דלהלן:

  • מונחים ורעיונות חדשים
  • קירבה גאוגרפית וקשרים הדוקים בין עמים ותרבויות
    • ביטוי מכוון לקרבה תרבותית בין עמים. לדוגמה, במהפכת הטורקים הצעירים, שלטונות טורקיה הורו לעם להפסיק את במילים שאולות רבות מן הערבית והפרסית והציעו להם תחליפים מן הטורקית העתיקה ומשפות אירופה. בו זמנית, השלטונות הורו על אימוץ הכתב הלטיני במקום הערבי ועל קוד לבוש אירופי.
  • השימוש במילים לועזיות נתפס כיוקרתי (משלב גבוה) או ייחודי
  • תקשורת המונים (בפרט האינטרנט) - הרבה ידיעות בעיתונות הן ידיעות, המתורגמות באופן חפוז. למתרגם לא תמיד יש זמן לחפש מילה מתאימה בשפתו עבור מושגים, המופיעים בכתבה.
  • קשרים חברתיים בין דוברי שפות שונות, בני אותה ארץ ובני ארצות רחוקות.

שאילת מילים באה לרוב כדי להתגבר על חסר בלקסיקון הקיים. יש צורך במילה חדשה כדי לציין (במדויק) מושג או רעיון חדש, המצאה טכנולוגית וכדומה, והדרך הנוחה ו/או המהירה ביותר למלא את הצורך היא אימוץ המילה המתייחסת למושג החדש משפה אחרת. דרכים אחרות להשלמת לקסיקון הם באמצעות תחדיש (נאולוגיזם), כלומר המצאת מילה או צירוף מילים, או באמצעות הרחבת משמעות של מילה קיימת בשפה. שאילת מילה נוחה יותר מסיבות נוספות: טכנולוגיות או רעיונות חדשים מועברים בדרך-כלל בתיווך אנשים השולטים הן בשפה המקומית והן בשפת הקהילה בה הומצאו הטכנולוגיה או הרעיון. ציבור החשוף לשפה זרה ומכיר מושג או רעיון בשמו הזר, נוח לו להמשיך להשתמש בו גם בדיבור עליו בשפה המקומית. הרחבת משמעות של מילה קיימת בשפה מקומית מגבירה את עמימות השפה. מילה בעלת מספר משמעויות, מכבידה על דוברי השפה.

סיבה אחרת לשאילת מילים או להפסקת שאילת מילים היא תרבותית. נטייה של עם להידמות לעם אחר מגבירה את שאילת המילים משפתו של השני ואילו נטייה להיבדלות מגבילה אותה. דוגמה להליך שאילת מילים תרבותי הוא שאילת מילים מצרפתית לערבית, בקרב המעמד הערבי הגבוה, בימי הקולוניאליזם. אנשי מעמד זה החלו לקרוא לבעלי מקצוע, כמו: סַפָּר, נהג ושֹר, בשמותיהם הצרפתיים במקום בשמותיהם הערביים.

דוגמה הפוכה לנטיית היבדלות שמובילה להפסקת שימוש במילים מושאלות, ניתן לראות במהפכת הטורקים הצעירים. כחלק מהשאיפה להפסיק להידמות לעמי המזרח התיכון, הטורקים לא רק אימצו את האותיות הלטיניות וזנחו את האותיות הערביות, הם גם חדלו להשתמש במילים שאולות מערבית ומפרסית ואף שינו את שמות עריהם.

סיבה נוספת לשאילת מילים היא ששימוש במילים לועזיות תורם ביצירת אווירה שבאה יחד עם השפת הזרה. מסתבר, שהקהל נמשך יותר לשחק "באולינג" מאשר "כדורת" או להצביע למועמד עם "אג'נדה" ולא עם "מדיניות".

החיסרון העיקרי בשאילת מילה הוא הקושי להתאים את המילה הזרה לכללי הפונולוגיה והמורפולוגיה של השפה המקומית. לפעמים, המילה הזרה כוללת הגאים, צירופי הגאים או מבנה הברה שאינו חוקי בשפה המקומית. לפעמים, המילה תהיה קצרה או ארוכה מהרגיל, תכלול הטעמה או טונים שלא קיימים בשפה המקומית, או שתהא בנויה בצורה שאינה מאפשרת הוספת מוספיות או שינויים מורפולוגיים אחרים, שהם הכרחיים בשפה המקומית.


שאילת מילים גלובלית משפות שולטות, לפי תחומים:

דרכי העברה בשאילת מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן תופעות דומות לשאילת מילים, כגון שאילת משמעות (תרגום שאילה), שאילת שורשים או שאילת מילה תוך שינוי הגייתה ("אצטדיון" היא מילה שהושאלה לעברית תוך שינוי הגייתה). בשונה מתרגום שאילה, בשאילת מילים המילה עוברת פונטית מהשפה התורמת לשפה המקבלת ללא תרגום המילה. שאילת מילים מחייבת הבנה בסיסית של משמעות המילה ונטייה לדו-לשוניות.

שאילת משמעות מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעה דומה לשאילת מילים היא שאילת משמעות. כלומר, הוספת משמעויות למילה שיותר משמעויות שלה יתאימו לאלו של המילה המקבילה בשפה הזרה. לדוגמה, המושג "הסלמה" הוא השאלת המשמעות "החמרה" עבור השורש ס.ל.מ. זאת בדומה למושג "escalation", באנגלית.

את תופעת שאילת המשמעות ניתן לראות גם בביטויים. הביטוי "לקח חלק" מושאל מאנגלית במשמעות "השתתף". משמעות, שלא הייתה לו בעבר בעברית. הביטויים "מסביב לשעון" ו-"עשרים וארבע על שבע", הושאלו מאנגלית ומשמעותם זהה לביטוי העברי הוותיק "יומם ולילה".

שאילת כתיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילה שאולה נכתבת בשפה החדשה לפעמים לפי כללי כתיב השפה המקבלת ולפעמים, בהתאם לכללי הכתיב בשפת המקור. לדוגמה, המילה השאולה "פנסיה", נכתבת בעברית ב-ס', כי בלשון המקור היא נכתבת ב-S. לעומת זאת, המילה השאולה "פיצה", נכתבת בעברית בהתאם לכללי הכתיב העברי ללא שאילת כתיב המקור. בחיקוי כתיב המקור היינו מאייתים את המילה ב-ז' כפול ולא ב-צ'. האנגלית, שאלה מהאיטלקית הן את המילה "פיצה" והן את הכתיב שלה; באנגלית מאייתים "pizza" עם z כפול ולא עם צירוף האותיות tz, שתואם את כללי הכתיב באנגלית.

שאילת מבנים דקדוקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאילת מבנים דקדוקיים נדירה יותר משאילת מילים. לדוגמה, שם סיפורו של חיים נחמן ביאליק, החצוצרה נתבישה[1], מכיל פועל בבניין "נתפעל". בניין זה, שכיום הוא נדיר, הושאל לעברית מהארמית והיה נפוץ בשפת חז"ל. למעשה, חז"ל גם החזירו לעברית, בעזרת שאילה, את הבניין "נפעל". בלשון המקרא, במקומו של בניין "נפעל", קיים בניין אחר, שדומה ל"פועל".

דוגמה עברית נוספת לשאילת מבנה דקדוקי היא שאילת הקידומת "re", משפות אירופה, שפירושה הוא "מחדש". וריאציה על השאילה הזו היא חיקוי המשמעות שלה בעזרת אימוץ הבניין "שפעל".

דוגמה קיצונית לשאילת מבנים דקדוקיים, ניתן למצוא בשפה הארמית החדשה הצפון-מזרחית (המכונה גם "כורדית יהודית"). בניבי שפה זו, אבד חלק נכבד ממערכת הטיית הפעלים של השפות השמיות ובמקומו רובו הושאלה דרך ההטייה של השפות ההודו-אירופיות, הנעזרת בפועל הקיום ("להיות", to be) ובפועל השייכות (to have) כפעלי עזר.

שאילת מילים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאילת מילים קיימת בשפה העברית לרבדיה השונים, החל מהעברית המקראית ועד ימינו. מילים שאולות קרויות בדרך כלל מילים לועזיות. מקור המונח "לועזית" או "לעז" נגזר מהשורש לע"ז, שמשמעותו ככל הנראה: "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה). בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות בדיעבד: "לשון עם זר".

שפות עיקריות מהן ינקה העברית מילים לועזיות:

מילה לועזית מוגדרת כמילה שמקורה בשפה זרה המתפקדת לצד מילה עברית מקבילה מבחינה סמנטית (לדוגמה: מודל-דגם). חלק מהמילים הלועזיות נטמעו בעברית בתקופות קדומות שלה, ובפי דובר עברית בת זמננו אינן נחשבות ללועזיות. מילים לועזיות שהצטרפו לעברית במאה השנים האחרונות מוצגות ב"מילון לועזי-עברי". גם המילונים העבריים הכלליים כוללים מילים לועזיות רבות, כמו: טלפון, אינדוקטרינציה, ועוד.

האקדמיה ללשון העברית מנסה לתת תחליפים למילים לועזיות. לעתים התחליף המוצע נקלט בקרב דוברי העברית, ולעתים הם מעדיפים להמשיך ולהשתמש במונח הלועזי.

יצחק אבינרי תיאר את הגישות השונות ביחס לשימוש במילים לועזיות:

מראשית תחיית הדיבור העברי היה היחס למילה הבינלאומית שנוי במחלוקת נמרצת: בן-יהודה והנוהים אחריו דרשו להכרית מלשוננו את כל המילים הזרות, בלא שריד ופליט; לעומתו היו רבים מן הסופרים מהדרים ומחזרים אחר המילה הזרה וטועמים בה טעם מיוחד. ... למזלה הטוב מהלכת לשוננו בשביל הזהב מבחינה זו. רק אחינו העבריים באמריקה עודם מוסיפים להחזיק בשיטת בן-יהודה, והם כותבים "דעחיות" במקום ביולוגיה, "דעחליות" - במקום פאתולוגיה, "דעחידקות" - במקום בקטריולוגיה... יש בזה משום שכרון אהבה לעברית, ושכרון זה נובע, אולי, מרוחק המקום שבין אוהב לאהובתו. אין ספק שבבוא רופאינו העבריים מאמריקה לארץ-ישראל יתפכחו משכרונם זה וילכו בדרך הטבעית והנכוחה המקובלת בארצנו. הן סוף-סוף מרובות מאוד המילים הזרות בתלמוד ובמדרשים (באופן יחסי - יותר מאשר בעברית החדשה), וקצת מילים זרות (פתגם, פרבר, פסנתר ועוד) נמצאות אף במקרא.

יצחק אבינרי, יד הלשון, הוצאת יזרעאל, 1964, עמ' 339

מעבר מלועזית לעברית מקובל מאוד בישראל בשמות משפחה ושמות פרטיים, תהליך הקרוי עברות (במקור: שיעבור, שהוא חידוש שלא נקלט בשפה).

שאילת מילים מעברית לשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות פרטיים רבים, תנכ"יים, הושאלו מעברית לשפות הרבות אליהן תורגם התנ"ך. לרבים מהשמות האלו יש פירוש רק בעברית. למשל, השמות באנגלית Jerome או John, הם שאילה של השמות העבריים "יהורם" ו"יהוחנן", שפירושיהם העבריים הם "אלוהים גדול" ו"אלוהים חנן", בהתאמה. ישנם גם מילים אחרות, שהושאלו דרך תרגום התנ"ך לשפות אחרות. המילה האנגלית news, לטענתו של אבשלום קור[2], מקורה בפסוק " שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם" (ישעיה פרק מח' פסוק 6). כי המורפולוגיה של המילה news זרה לאנגלית, שהרי אין בה מילים דומות כמו olds.

יידיש, שאלה מן העברית מילים רבות בתחומים לקסיקליים מגוונים. בכך השתנתה היידיש מניבים ושפות אחרות שהתפתחו מגרמנית. מהיידיש, הושאלו חלק מהמילים האלו לאנגלית. כך, למשל, המילה "חוצפה" טיילה מעברית ליידיש ומשם הגיעה לאנגלית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]