קרלוס אלמארז
.png) | |
| לידה |
5 באוקטובר 1941 מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות  |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 1989 (בגיל 48) |
| לאום |
Mexican Americans |
| מקום לימודים |
|
  | |
קרלוס אלמארז. באנגלית: Carlos Almaraz 5 באוקטובר 1941 - 11 בדצמבר 1989) [1] [2] [3] היה אמן מקסיקני-אמריקאי וחלוץ תנועת אמנות צ'יקאנו. הוא היה ממייסדי (1977–1979), ארגון אמנויות של צ'יקאנו בהיילנד פארק, לוס אנג'לס. [4]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלמארז נולד ב-5 באוקטובר 1941 במקסיקו סיטי להורים רו ורודולף אלמארז. [5] משפחתו עברה כשהיה ילד צעיר, והתיישבה בשיקגו, אילינוי, שם היה אביו הבעלים של מסעדה במשך חמש שנים ועבד במפעלי פלדה של עוד ארבע שנים. השכונה שבה גדלו אלמארז ואחיו רודולף וריקי הייתה רב-תרבותית, מה שהוביל אותו להעריך את כור ההיתוך של התרבות האמריקאית. [6] במהלך נעוריו בשיקגו, המשפחה נסעה לעיתים קרובות למקסיקו סיטי, משם אלמארז ציין את "הרושם הראשוני שלו מאמנות" ש"היה מפחיד וגם קסום לחלוטין", במילים אחרות "נשגב".
כשהיה אלמארז בן תשע, עברה משפחתו ללוס אנג'לס [7] בהמלצת רופא שאביו יחפש אקלים חם כדי לשכך את השיגרון שלו, וגם כתוצאה מבעיות משפחתיות. תחילה התיישבה המשפחה בווילמינגטון, ולאחר מכן עברה לאזור כפרי, שם הם גרו בדיור משותף עם מקסיקנים אחרים. לאחר מכן עברה המשפחה לבוורלי הילס, ומאוחר יותר לבאריו במזרח לוס אנג'לס. התעניינותו של אלמארז באמנויות, שהתפתחה בשיקגו, פרחה לאחר שמשפחתו עברה לקליפורניה, ותחושת הניידות התפתחה לאחר שכל כך הרבה מעברים אפשרו לו להתחבר למהגרים וילדיהם.
הוא סיים את לימודיו בתיכון גארפילד ב-1959 [8] ולמד בקולג' העירוני של לוס אנג'לס, אצל דייוויד רמירז, ולקח שיעורי קיץ באוניברסיטת לויולה מרימאונט. לויולה הציעה לו מלגה מלאה, אך הוא דחה אותה במחאה על תמיכת האוניברסיטה במלחמת וייטנאם והפסיק להאמין באמונה הקתולית. הוא למד באוניברסיטת קליפורניה סטייט, שם התיידד עם פרנק רומרו. [9]
הוא התייאש מהמבנה של המחלקת לאמנות באוניברסיטה. אלמארז החל להשתתף בקורסי לילה במכללת אוטיס לאמנות ועיצוב ולמד אצל ג'ו מוגנייני.[8] בשנת 1974, הוא קיבל תואר MFA מהמכללה לאמנות ועיצוב אוטיס. [10]
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1965 עבר אלמארז לניו יורק, עם דן גררו, בנו של לאלו גררו. הוא עזב לאחר שישה חודשים כדי לנצל מלגה שהציע לו מכון אוטיס לאמנות. הוא חזר לניו יורק והתגורר שם מ-1966 עד 1969, שם נאבק כצייר באמצע תנועות הגל החדש של התקופה.
בזמן שהותו בניו יורק, הוא גם כתב שירה ופילוסופיה. שיריו והשקפותיו הפילוסופיות של אלמארז התפרסמו בחמישים ספרים.
בשנת 1973, הוא היה אחד מארבעה אמנים שהקימו את קולקטיב האמנים הידוע בשם Los Four. בשנת 1974, ג'ודית הרננדס, שהייתה חברה לכיתה מבית הספר לתארים מתקדמים במכון לאמנות אוטיס הפכה לחברה החמישית ולאישה היחידה בלוס פור. [11] עם הצטרפותו של הרננדס, הקולקטיב הציג ויצר יחד אמנות ציבורית בעשור הבא וזכה להבאת אמנות צ'יקאנו לתשומת לבם של מוסדות אמנות אמריקאים מוסדיים. הוא גם צייר עבור תיאטרון קמפסינו של לואיס ואלדז.
סדרת הציורים שלו "הד פארק", הנקראת על שם פארק באותו שם בלוס אנג'לס, התפרסמה ברחבי העולם והוצגה במוזיאונים רבים בעולם. הציור ה-Echo Park שלו תואר כ"סינתזה של מונה, ואן גוך והשפעות שונות מקליפורניה... הציורים האלה... מראים מגוון דינמי של צבע ואפקטים של תאורה, מחושך בעיקר מצד שמאל ועד בהיר בעיקר בצד ימין. הפאנל השמאלי ביותר מדגים עד כמה הביצוע מרגש מבחינה ויזואלית לחדור לשדות כהים באור בהיר... צורות יכולות להיות מומסות או מצטברות על ידי משיכות מכחול גסות ומרופטות. [12]
ב-12 בנובמבר 1978, אלמארז כתב "מכיוון שלא מוצאים אהבה בהד פארק, אני אלך לאן שהיא נמצאת". אמנם אלמארז אולי לא מצא אהבה בהד פארק, אבל הוא בהחלט מצא השראה להפיק שם ציורים: הוא גר קרוב לפארק, עם נוף ברור של הפארק מחלון דירתו. [13]
שש יצירות של אלמארז נמצאות באוסף הקבוע של מוזיאון האמנות האמריקאית של סמיתסוניאן, כמה מהן נמצאות במרכז צ'יץ' מרין לאמנויות ותרבות בריברסייד, קליפורניה, ואחת נמצאת במוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית.
הצבע והסגנון הרופף של אלמארז השפיעו על אמנים רבים מקליפורניה, כמו גם על ציירים במדינות אחרות, כמו האמן אדן הרננדז, מסן אנטוניו. הרננדז, למעשה, ניצל את מה שלמד מיצירותיו של אלמארז.[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Carlos Almaraz"
- ^ "Carlos Almaraz Biography"
- ^ Who's who Among Hispanic Americans
- ^ "Centro De Arte Publico, Where a Chicana Creative Agenda Thrived"
- ^ "Oral history interview with Carlos Almaraz, 1986 February 6-1987 January 29 – Transcript"
- ^ "Oral history interview with Carlos Almaraz, 1986 Feb. 6-1987 Jan. 29, Archives of American Art, Smithsonian Institution"
- ^ "New Carlos Almaraz Documentary Is an Eye-Opening Portrait of an Artist Lost Too Soon"
- ^ "The Troubled Gift of Carlos Almaraz : Art: LACMA is showing the work of the late Chicano artist who was torn between social activism and the urge for individual artistic freedom"
- ^ "Chicano art pioneer Frank Romero is still painting, still loves cars and still defends ugly palm trees"
- ^ "Carlos Almaraz"
- ^ "Oral history interview with Judithe Hernández, 1998 Mar. 28, Archives of American Art, Smithsonian Institution"
- ^ Cordova, Ruben (November 13, 2021). "Adan Hernandez Paints the Black of Night, Part I: The Birth of Chicano Noir". Glasstire.
- ^ "Carlos Almarez"
- ^ "Texas in Riverside: 'Cheech Collects' at the Cheech Marin Center for Chicano Art and Culture, Riverside, California"