תוכנית קרב למעורבות בחינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קרן קרב)
סמליל התוכנית

תוכנית קָרֵב למעורבות בחינוך היא מסגרת מיוחדת לתוכניות העשרה בבתי ספר ובגני ילדים בישראל. התוכנית מאושרת על ידי משרד החינוך במטרה להרחיב את הידע והמיומנויות בקרב התלמידים בנוסף לתוכניות הלימודים הפורמליות. התוכנית מופעלת על ידי זכיין שזכה במכרז פומבי.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הוקמה ב-1990 על ידי אנדריאה וצ'ארלס ברונפמן במטרה לתת העשרה לתלמידים בישראל ובכך להעניק להם הזדמנות חינוכית-חברתית שוויונית יותר, בעיקר באזורי הפריפריה. קרב הם ראשי התיבות באנגלית של Charles R. Bronfman. התוכנית קרב נרשמה כעמותה ב-17 בספטמבר 2003.

שיעורי ההעשרה של תוכנית קרב משולבים במהלך יום הלימודים בבתי הספר ובגני הילדים. תחומי הדעת של שיעורי ההעשרה נבחרים על ידי ועדות היגוי בית ספריות שהרכבן: הנהלת בית הספר, נציגות מורים, נציגות הורים, נציג מטעם הרשות ונציג מטעם הפיקוח של משרד החינוך והרכז היישובי של תוכנית קרב.

במהלך השנים התרחבה פעולת התוכנית ליישובים נוספים מכל המגזרים בחברה הישראלית ולגני ילדים. התוכנית פועלת בכ-120 רשויות מקומיות, בכ-700 בתי-ספר וכ-2,000 גנים. מועסקים בה כ-3,850 עובדים, מתוכם כ-3,670 מדריכי העשרה בתחומים השונים והשאר רכזים, מנחים מקצועיים ועובדי מינהלה. תוכנית קרב מגיעה לכ-260,000 ילדים ברחבי ישראל, בכל המגזרים.

בשנת 2014 הופסקה תרומתם של בני משפחת ברונפמן, ומשרד החינוך לקח על עצמו את המימון והניהול של התוכנית. בשנת 2015 זכו החברה למתנ"סים ועמותת "תפנית" מיסודה של קרן רש"י במכרז של המשרד לניהול והפעלת התוכנית. הפעלת התוכנית הוסדרה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2011 התוכנית תוקצבה על ידי משרד החינוך (כ-45%), רשויות מקומיות והורים. ב-2009 תרומתה של קרן קרב לתוכנית קרב עמדה על 5% מעלות הפעלת התוכנית. עם זאת, קרן קרב גייסה תרומות נוספות, שיחד עם תרומתה הגיעו לכ-15% מעלות הפעלת התוכנית.

סוגי תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית קָרֵב מפעילה תוכניות ממספר סוגים, בהן:

  • תוכניות בית: תוכניות העשרה המפותחות על ידי תוכנית קָרֵב באמצעות מומחים לתחומי דעת פנימיים. מתקיימות התוכניות: "סיפורטרון" בתחום האוריינות, "גלריה", "פלסטלינה" ו"אפ"י" בתחום האמנות; שיט"ה - שילוב טכנולוגיות המידע בהוראה; "חקר בעלי חיים"; "חי צומח דומם", "ים-לי" שהן תוכניות בתחום הקיימות ואיכות הסביבה; "סינקופה" ו"לגעת במוזיקה" בתחום המוזיקה; "כנרת משדרת" בתחום הווידאו והתקשורת, "הבעות" "העדשה היהודית" ו"דע מאין באת" בתחום חברה ותרבות. במגזר הערבי פותחו התוכניות: "קשת בענן" בתחום האמנות, "בוסתאן אל אלחאן" בתחום המוזיקה, "תנועה" בתחום המחול ו"שעת סיפור" בתחום האוריינות.
  • "אדם-תוכנית": מושג זה מגדיר מדריך הפועל כיחיד, שלא במסגרת תוכנית מאורגנת הכוללת מדריכים נוספים, לרוב מדובר בתוכנית העשרה שהוא עצמו פיתח.
  • "תחומי הבית": הנהלת התוכנית הגדירה תחומי תוכן מרכזיים לפיתוח ולהעשרה שבהם תתרכז פעילות התוכנית. בראש כל אחד מהתחומים עומד ראש תחום ומנחי תחומים אזוריים המלווים את מדריכי "אדם-תוכנית" בעבודתם בבתי הספר ובגני הילדים ומקיימים מערך השתלמויות לאורך כל השנה. נכון לשנת הלימודים תש"ע היו אלו אומנות, טבע וסביבה, מוזיקה, אומנויות הבמה, מחול ותנועה. לבחירתם של תחומים אלה מספר סיבות:
    • חשיפה של תלמידים לתחומי האמנויות, התרבות והחברה מסייעת להם לגלות ולחזק את כישוריהם האמנותיים.
    • תחומים אלה נלמדים בהיקף שעות מצומצם או אינם נלמדים בכלל בתוכנית הלימודים הרגילה.
    • הקמתם של התחומים יצרה מסגרת לפיתוחם המקצועי ולליווי פדגוגי ודידקטי של מדריכי אדם-תוכנית הן בבתי הספר והן במערך השתלמויות שהוקם.
  • תוכניות חוץ: תוכניות בתחומי דעת שונים המפותחות על ידי חברות ומומחי תוכן חיצוניים לתוכנית. לאחר בחינה של היחידה הפדגוגיה של תוכנית קָרֵב הן מאושרות להפעלה בשיעורי ההעשרה בבתי הספר ובגני הילדים. תוכניות החוץ הפועלות במסגרת תוכנית קָרֵב "קיטו מרום", "מרכז גבים לגישור", "אתגרים הדרכות", "אשכולות חשיבה בישראל", "אופקים חדשים", "רופאים צעירים" "חושים וחומרים", "נוע דע", "המרכז הישראלי לאוריגאמי", "תיאטרון אימג'ינו", "בובימה", אינגליש אדוונטשר, ABC, כיף חיות, החברה להגנת הטבע, רשות העתיקות, מקום - סיורים ויוזמות, "מרכז חי נחליאלי, "מרכז תקשורת רמלה", "קוסמים צעירים" ועוד.

אופן העסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית החלה לפעול בשנת 1990 כשיעורי העשרה שהועברו על ידי מדריכים שאינם עובדי משרד החינוך, אלא עובדי חברת "תיגמן"[דרוש מקור] שהייתה החברה המפעילה באותה תקופה. נכון ל-2015 התוכנית מופעלת באמצעות חברת מרמנת ארגון וניהול פרויקטים, שזכתה במכרז של משרד החינוך והמורים המלמדים בתוכנית נמצאים במעמד העסקה של עובדי קבלן מבחינת משרד החינוך.

החוזה של תוכנית קרב עם הרשויות מתחדש מדי שנה. כשיש משברים ברשויות מבחינה תקציבית, לא ניתן לדעת מה יהיה עתידה של תוכנית קרב באותה רשות מקומית. לפיכך, חוזה ההעסקה של המורים הוא ל-9 חודשים בלבד ובתום שנת הלימודים מפוטרים כל המורים וזאת על מנת למנוע מצב בו יזכו העובדים בקביעות והקרן תהייה מחויבת להעסיקם גם אם לא יהיה לה חוזה מול אותה רשות מקומית.

נכון ל-7 במרץ 2011 הועסקו בתוכנית 3,668 מדריכים:

  • באזור המרכז: 1,058 מדריכים
  • באזור הצפון: 1,248 מדריכים
  • באזור ירושלים: 549 מדריכים
  • באזור הדרום: 813 מדריכים.

תוכנית קרב מוכרת על ידי משרד החינוך כמקום שבו סטודנטים להוראה יכולים לעשות בו התמחות במקצוע הנלמד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוכנית קרב למעורבות בחינוך בשיתוף משרד החינוך חוזר מנכ"ל משרד החינוך, 1 ביוני 2012