ראמה תיאו
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
30 באפריל 1978 (בת 45) נואקשוט, מאוריטניה  |
|---|---|
| מדינה |
סנגל |
| השכלה |
|
  | |
ראמה תיאו (בצרפתית: Rama Thiaw; נולדה ב-1978) היא במאית ותסריטאית קולנוע סנגלית. היא ידועה בשל סרט התיעודי משנת 2009, Boul Fallé, la Voie de la lutte וסרטה משנת 2016, The Revolution Won’t be Televised.
תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאו נולדה ב-1978 בנוקשוט, מאוריטניה להורים מאוריטני וסנגלים.[1] בגיל חמש, משפחתה עברה לפיקינה, פרוור של דקר, בירת סנגל. אחרי שהוריה התגרשו, היא חילקה את זמנה בין סנגל וצרפת.[2] תיאו השלימה תואר ראשון בכלכלה בינלאומית באוניברסיטת סורבון בפריז. לאחר מכן היא החלה לפתח עניין בקולנוע, אשר הוביל אותה כדי ללמוד לתעודה בקולנוענות באוניברסיטת פריז 8, ומאוחר יותר, עוד תואר שני בלימודי קולנוע מאוניברסיטת פריז 8.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחר סיום לימודיה, נפגשה תיאו בשנת 2002 עם יוצר הסרטים האלג'יראי מוחמד בומארי (שהיה עוזר במאי בסרט הקרב על אלג'יר), והשתתפה עמו בסדנת הפקה. לאחר מכן, היא שיתפה פעולה עם Zaléa TV, עמם יצרה סדרה של סרטי דיוקן על תושבי הקומונה הצרפתית, אוברבילייר ותנאי הדיור הקשים שלהם. לאחר מכן, עשתה סרט תיעודי קצר בשם Les de jeunes quartier et la religion.[3]
ב-2006, עבדה בהפקת הסרט Burnt Out בכיכובה של מריון קוטיאר בתור עוזרת תקשורת.[2]
עוד בתקופתה בצרפת, פגשה תיאו את המפיק הצרפתי פיליפ לאקוט, שהסכים לעבוד איתה על מה שהיה לסרט התיעודי הראשון של תיאו באורך מלא. הסרט, Boul Fallé, la Voie de la lutte, יצא בשנת 2009. הסרט עוקב אחר "ההתעוררות המחודשת של היאבקות מסורתית[4]" בפרוורי דקר, שם תיאו גדלה, ו"בוחן את השפעת הספורט בהקשר של השינויים החברתיים והפוליטיים שהתרחשו לאחרונה בסנגל"[4] סביב עצמאות המדינה. בנוסף להקבלה בין ההיאבקות והפוליטיקה של סנגל, תיאו משתמשת בסרטה בהתבטאות שהיא חלק מההיפ הופ והרגאיי הסנגלי.
בשנת 2010, החלה תיאו את הפקת סרטה השני, The Revolution Won’t be Televised ("המהפכה לא תשודר בטלוויזיה"), שכותרתו לקוחה מתוך השיר של המוזיקאי גיל סקוט-הרון. גם בסרט זה הנושא הוא השיח הפוליטי-חברתי בסנגל, אך הפעם עם התמקדות בעיקר בעלייתה של הקבוצה הא-פוליטית, "Y'en - Marre" ("נמאס לנו"), בהובלתם של הראפרים תיאט וקיליפאו. הסרט מתעד את ההפגנות של הקבוצה נגד הנשיא Abdoulaye וויד's בריצתו המתמשכת לנשיאות.[5] The Revolution Won’t be Televised הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין בפברואר 2016,[6] ואף זכה בפרס Fipresci מטעם הפדרציה הבינלאומית למבקרי קולנוע.[7][8]
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Boul Fallé, la Voie de la lutte 2009
- The Revolution Won't be Televised 2016
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Africultures - Biographie de Rama Thiaw". www.africultures.com.
- ^ 1 2 "Sénégal : Rama Thiaw, réalisatrice et lutteuse - JeuneAfrique.com". JeuneAfrique.com (בצרפתית).
- ^ 1 2 Jérôme. "Rama THIAW - Festival " Lumières d'Afrique "". www.lumieresdafrique.com.
- ^ 1 2 Pugsley, Bronwen. "CHALLENGING PERSPECTIVES: DOCUMENTARY PRACTICES IN FILMS BY WOMEN FROM FRANCOPHONE AFRICA" (PDF).
- ^ Wenner, Dorothee. "The Revolution Won't be Televised" (PDF). Berlinale Forum 2016.
- ^ "| Berlinale | Programme | Programme - The Revolution Won't Be Televised". www.berlinale.de.
- ^
- ^