מאוריטניה

הרפובליקה האסלאמית של מַאוּרִיטַנְיָה
الجمهورية الإسلامية الموريتانية
République islamique de Mauritanie

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	כבוד, אחווה, צדק
המנון לאומי	המנון מַאוּרִיטַנְיָה
ממשל
משטר	רפובליקה אסלאמית חצי-נשיאותית
ראש המדינה	נשיא מאוריטניה
נשיא מאוריטניה	מוחמד אולד גזורני
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת מאוריטניה
ראש ממשלת מאוריטניה	מוחתאר אולד גאי
שפה רשמית	ערבית שפות נוספות: חסאנייה, צרפתית, וולוף, סונינקה, פולאני
עיר בירה	נואקשוט 18°09′N 15°58′W (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	National Assembly
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
שטח יבשתי	1,030,700 קמ"ר (30 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC
היסטוריה
הקמה
עצמאות מצרפת	28 בנובמבר 1960
ישות קודמת	אפריקה המערבית הצרפתית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באוקטובר 2026)	5,503,251 נפש (123 בעולם)
צפיפות	5.34 נפש לקמ"ר (224 בעולם)
דת	אסלאם סוני
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 80 בגיל 0–14 42.71% בגיל 15–24 19.78% בגיל 25–54 30.07% בגיל 55–64 4.21% בגיל 65 ומעלה 3.23%
כלכלה
תמ"ג (2025)	11.68 מיליארד דולר (156 בעולם)
תמ"ג לנפש	2,122 דולר (174 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2023)	0.563 (163 בעולם)
מדד ג'יני	32.6 (נכון ל־2014)
מטבע	אוגייה‏ (MRO)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של מאוריטניה
שונות
סיומת אינטרנט	mr
קידומת בין־לאומית	222
(למפת מאוריטניה מוגדלת)   נואקשוט נואדיבו קאדי ואדאן שינגטי תישית ולאתה סנגל מאלי סהרה המערבית אלג'יריה האוקיינוס האטלנטי מאוריטניה (למפת מאוריטניה רגילה)   נואקשוט נואדיבו קאדי ואדאן שינגטי תישית ולאתה סנגל מאלי סהרה המערבית אלג'יריה האוקיינוס האטלנטי מאוריטניה

מסגד ואדאן, 1965

הרפובליקה האסלאמית של מאוריטניה (בערבית: الجمهورية الإسلامية الموريتانية, בליטון : al-Jumhūriyyah al-Islāmiyyah al-Mūrītāniyyah; בצרפתית: République islamique de Mauritanie) היא מדינה בצפון-מערב יבשת אפריקה. היא גובלת במאלי מדרום-מזרח, אלג'יריה מצפון, סהרה המערבית מצפון-מערב, סנגל מדרום ובאוקיינוס האטלנטי ממערב. המדינה מוגדרת כרפובליקה אסלאמית בחוקת מאוריטניה והחוקים במדינה מבוססים על השריעה - החוק האסלאמי. מאוריטניה היא מדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

השפה הרשמית של מאוריטניה היא הערבית, הדיאלקט הערבי-מאוריטני הוא החסאנייה, והמדינה חברה בליגה הערבית.

היסטוריה

התיישבות ראשונה באזור מאוריטניה החלה עוד לפני הספירה, כאשר קמה באזור ממלכת אודוגוסט שבנתה מבצרים באי ארגן, עד שחדרה לפנים מאוריטניה והסביבה ושיעבדה את הברברים שהיו שם. לאחר כמה מאות שנים, כאשר הגיעו הערבים לאזור, הם כבשו את האזור ואִסלמו את אוכלוסייתו. באותו הזמן החלה הופעתו של עם חדש במאוריטניה, העם הערבי-ברברי.

במאה ה-15 הגיעו הפורטוגזים למאוריטניה וכבשו אותה. הם סחרו בבדים ובגומי הערבי וכך חיזקו את כלכלתם, שבאותן השנים הייתה גם כך מבוססת מאוד. הפורטוגזים הקימו במאוריטניה ובאיים הקטנים שלידה תחנות מסחר ומבצרים. בסוף המאה ה-15 חדרו למאוריטניה שבטים ערביים והצליחו לכבוש את הארץ (את אזורי הארץ הפנימיים) מידי הפורטוגזים, והיו לשליטי המדינה עד למאה ה-17.

בשנת 1826 החל שוב כיבוש הארץ, הפעם על ידי הצרפתים, ובשנת 1929 הפכה מאוריטניה למושבה צרפתית. כמו הפורטוגזים לפניהם, הקימו הצרפתים במאוריטניה ובאיים שלידה תחנות מסחר, סחרו בבדים, בגומי ובשאר המשאבים הטבעיים של מאוריטניה (כגון ברזל, גבס ופוספט), והכניסו כסף רב לצרפת.

ב-1959 ייסד מוח'תאר אולד דאדה את מפלגת האיחוד המאוריטנית (PRM - Parti de Regroupement Mauritanien; حزب التجمع الموريتاني חזב אלתג'מע). המפלגה נבנתה כך שתייצג את כל הקבוצות האתניות במדינה (ערבים "לבנים", ערבים "שחורים" ואפריקאים ממוצא לא-ערבי) וזכתה בניצחון מוחלט בבחירות שנערכו אותה שנה וגרפה את כל המושבים במועצה המחוקקת. תחת הנהגתו של דאדה, שהציג ממשל יציב ומאוזן, קיבלה מאוריטניה את עצמאותה מצרפת בנובמבר 1960 והתקבלה כחברה באו"ם. באוגוסט 1961 אושררה משרתו כנשיא בבחירות שנערכו במדינה. לאחר קבלת העצמאות חתר דאדה לאיחוד כל הכוחות והמפלגות במדינה. בדצמבר איחד את כל ארבע המפלגות למפלגה יחידה - מפלגת העם (PPM - Parti du Peuple Mauritanien ; حزب الشعب الموريتاني חזב אלשעב) וכונן משטר חד-מפלגתי בפועל. החוקה שגובשה ב-1964 הגדירה את מפלגת העם כמפלגה החוקית היחידה וכוננה משטר סמכותני. דאדה הצדיק גישה זו בכך שארצו, הנחשלת ומרובת הקבוצות האתניות, עדיין אינה בשלה לדמוקרטיה רב-מפלגתית, שעלולה להתדרדר לכדי מלחמת אזרחים. המדינה הוכרזה כ"אסלאמית, לאומית, ריכוזית, סוציאליסטית".

בשנות השבעים הכתה באזור בצורת קשה. עובדה זו יחד עם ירידת הביקוש העולמי לברזל, מוצר הייצוא העיקרי של מאוריטניה, גרם למשבר כלכלי עמוק. ב-1975, עם הסתלקות ספרד מסהרה המערבית עקב הסכמי מדריד, תבעו מרוקו ומאוריטניה ריבונות על הטריטוריה וחילקו אותה ביניהן. במקום קמה תנועת מחתרת בשם חזית פוליסריו, בתמיכת אלג'יריה שנלחמה לעצמאות החבל. מלחמות מאוריטניה, החלשה ממילא, באזור החלישו אותה כלכלית ואף שברו את האחדות בין הקבוצות האתניות במדינה, כאשר שבטים אפריקאים סירבו להילחם במה שתפסו כסכסוך פנים-ערבי, ושבטים אחרים העדיפו להצטרף לחזית פוליסריו ולסייע למחתרת נגד הממשלה.

ב-10 ביולי 1978 פרצה הפיכה צבאית. החונטה צבאית שהחליפה את שלטונו של דאדה נסוגה מהתביעה על סהרה המערבית והפסיקה את מצב הלוחמה. באוגוסט 1979, לאחר כשנת מאסר, הורשה דאדה לצאת לגלות בצרפת. שם ארגן דאדה תנועה לכיבוש מחדש של ארצו, Alliance pour une Mauritanie démocratique, AMD. ב-18 במרץ 1981 פיקד ממקום מושבו בצרפת על הפיכת-נגד במאוריטניה. ההפיכה נכשלה וראשיה הוצאו להורג.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של מאוריטניה

חוקת מאוריטניה מה-12 ביולי 1991 מגדירה את המדינה כרפובליקה אסלאמית. ראש המדינה וראש הרשות המבצעת הוא הנשיא, הנבחר בבחירות ישירות על ידי הציבור.

המערכת המשפטית במדינה מבוססת על החוק האסלאמי^{[דרוש מקור]} והחוק הטורקי. הרשות המחוקקת היא בעלת שני בתי מחוקקים, אחד מהם הוא של הסנאט – נקרא גם מג'לס א-שויוח' (יש בו 56 מושבים; 17 מהם עומדים לבחירות כל שנתיים, והשאר לתקופה של שש שנים), והשני הוא של האספה הלאומית, נקרא גם אל-מג'לס אל-וטני (יש בו 79 מושבים; החברים נבחרים בו על ידי הצבעה עממית בקרב העם לתקופה של חמש שנים).

זכות ההצבעה היא מגיל 18 ומעלה.

הפיכות צבאיות

ב-3 באוגוסט 2005 ביצעה קבוצת גנרלים הפיכה צבאית והשתלטה על נקודות מפתח בבירה נואקשוט, בזמן שהותו של הנשיא בערב הסעודית לרגל הלווייתו של המלך פהד. החונטה הצבאית, שהייתה מקובלת על העם המאוריטני, יזמה בחירות דמוקרטיות לפרלמנט ב-19 בנובמבר 2006 ובחירות לנשיאות ב-11 במרץ 2007.

ב-6 באוגוסט 2008 פיטר נשיא מאוריטניה את מפקד הצבא, ובתגובה שוב ביצעו מפקדי הצבא הפיכה צבאית ועצרו את הנשיא וראש הממשלה.

חלוקה אדמיניסטרטיבית

מחוזות מאוריטניה

ערך מורחב – מחוזות מאוריטניה

מאוריטניה מחולקת ל-12 מחוזות:

1. אדרה
2. אסבה
3. ברקנה
4. דחלט נואדיבו
5. גורגול
6. גידימיקה
7. הוד המזרחית
8. הוד המערבית
9. אינשירי
10. נואקשוט (עיר בירה)
11. טגנט
12. טיריז זמור
13. טרזה

זכויות אדם במאוריטניה

דו"ח של משרד החוץ האמריקאי לשנת 2023 ציין כי יש מידע אמין על: שחיתות ממשלתית חמורה, אי כיבוד זכויות אדם במאוריטניה ובכלל זה: הרג בלתי חוקי או ללא משפט, מעצרים שרירותיים לרבות של עיתונאים ופעילי זכויות אדם, תנאי כליאה קשים ומסכני חיים, הפרה של הזכות לפרטיות, הגבלות חמורות ושרירותיות על חופש הביטוי וחופש התקשורת בטענות של חילול האסלאם, מניעת הזכות להתאסף ולהתאגד, אלימות נרחבת על בסיס מגדר, לרבות אלימות מינית, השחתת אברי המין של נשים, חוקים המפלילים להט"ב, עבדות ולרבות של קטינים.

דו"ח של משרד החוץ האמריקאי לשנת 2023 ציין כי יש מידע אמין על סחר מתמשך בבני אדם. הממשלה עושה מאמצים לטפל בבעיה אך אינה פועלת באינטנסיביות ולכן הסחר ממשיך.

פעילי זכויות אדם בולטים

• ביראם דאה עביד : פוליטיקאי. מכונה "נלסון מנדלה המאוריטני". פעיל נגד עבדות ומנהיג התנועה הבינלאומית נגד עבדות, נעצר ונכלא מספר פעמים על ידי הרשויות במאוריטניה.
• בראהים עביד (Brahim Abeid): תומך בזכויות אדם, המתמקד במיוחד בזכויות קהילת חראטין.
• בובאכאר מסעוד : אדריכל. מייסד שותף של SOS Esclaves, המוקדש למיגור העבדות במאוריטניה.
• אמיניתו בינת אל-מוח'תאר: פעילת זכויות אדם ובעיקר על רקע מגדרי, מאז 1974. הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום. נשיאת איגוד הנשים של עקרות הבית (AFCF).
• פאטימה מבָּאיֶה : עורכת דין ונשיאת האגודה המאוריטנית לזכויות אדם (AMDH). פעילה נגד עבדות ופגיעה בזכויות נשים.

יחסי חוץ

יחסי מאוריטניה–ישראל

ערך מורחב – יחסי ישראל–מאוריטניה

נכון לשנת 2026 לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים בין מדינת ישראל ומאוריטניה.

שגרירות ישראל בנואקשוט הוקמה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ופעלה עד מרץ 2009.

שגרירי ישראל במדינה היו גבי אזולאי, חיים קורן, פרדי איתן ובועז ביסמוט.

ביולי 2016 התקיימה במאוריטניה פסגת הליגה הערבית. בכינוס, בירך מזכ"ל הארגון על יוזמת השלום הצרפתית לפתרון הסוגיה הפלסטינית ובנוסף הביע התנגדות ליצירת התערבויות חיצוניות בעניינים הפנימיים של מדינות האזור.

כלכלה

אתר של מחצבות ברזל במאוריטניה

דייגים

מאוריטניה היא אחת המדינות העניות בעולם.

שיעור האבטלה במאוריטניה עומד על 23%, ושיעור האינפלציה על 9.88%. 57% מתושבי מאוריטניה חיים מתחת לקו העוני. כוח העבודה כולל כ-465,000 איש, רובם עובדים בענף החקלאות. התעשייה היא ברובה עיבוד דגים, חציבה של ברזל וגבס. שיעור צמיחה בייצור התעשייתי: 7.2%.

התקציב של ממשלת מאוריטניה כולל הכנסות בסך של 329 מיליון דולרים, והוצאות בסך של 265 מיליון דולרים.

תחבורה

במאוריטניה 704 קילומטרים של מסילות ברזל, וכ-7700 קילומטרים כבישים, מהם רק 830 ק"מ סלולים. במדינה יש נמלים ומעגנים בערים קאדי, נואקשוט, רוסו, בוגואה ונואדיבואה. יש בה 26 נמלי תעופה (נכון ל-1999), מהם 9 בעלי מסלולי המראה סלולים.

גאוגרפיה

מאוריטניה היא מדינה בצפון אפריקה, הגובלת במערב עם האוקיינוס האטלנטי בין סנגל לסהרה המערבית, מאלי ואלג'יריה.

שטחה של מאוריטניה הוא כ-1,030,700 קילומטרים רבועים, רובו אדמה (1,030,400) ומיעוטו מים (300). כ-90% משטח המדינה נמצא במדבר סהרה. הגבולות במאוריטניה הם כ-5,074 קילומטרים, ואורך קו החוף הוא כ-754 קילומטרים.

מידע סטטיסטי

מפה טופוגרפית של מאוריטניה

שטח:

• כללי: 1,030,700 קילומטרים רבועים
• אדמה: 1,030,400 קילומטרים רבועים
• מים: 300 קילומטרים רבועים
• גבולות אדמה:
  • כללי: 5,074 קילומטרים
  • גבולות המדינות: אלג'יריה (463 קילומטרים), מאלי (2,237 קילומטרים), סנגל (813 קילומטרים), סהרה המערבית (1,561 קילומטרים)
• קו החוף: 754 קילומטרים
• שימוש באדמה:
  • אדמה ראויה לעיבוד: 0%
  • יבול תמידי: 0%
  • שדה מרעה תמידי: 38%
  • יערות: 4%
  • אחר: 58%
• אדמת שלחין: 490 קילומטרים רבועים
• אקלים: מדברי; בדרך כלל חם, יבש ומאובק
• פני הקרקע: בעיקר נוף עקר, מכוסה בערבות ומישורים של הסהרה; כמה גבעות מרכזיות
• קיצוניות גובה:
  • הנקודה הנמוכה ביותר: "סבכה דה נדרמץ'" - 3 מטרים
  • הנקודה הגבוהה ביותר: "קדיאת לייל" 910 מטרים
• סכנות טבעיות: חום, צמא, סופות אבק, סופות חול, רוח שירוקו בעיקר במרץ ובאפריל, בצורת תקופתית

דמוגרפיה

גברים מאוריטנים

האוכלוסייה במאוריטניה הוערכה ביולי 2007 כ-3.27 מיליון נפש. היא מתאפיינת בשיעור ריבוי גבוה של כ-2.86% לשנה, שנובע משיעור פריון גבוה מאוד, העומד על 5.78 תינוקות בממוצע לאישה. האוכלוסייה צעירה: הגיל החציוני הוא 17.1 בלבד.

שיעור האוריינות נמוך - רק כ-51.2% מהתושבים מעל גיל 15 יודעים קרוא וכתוב.

כמעט כל האוכלוסייה היא מוסלמית סונית, ואסלאם הוא הדת הרשמית במדינה. השפה הרשמית היא ערבית. בנוסף, לצד הערבית, שהדיאלקט המקומי בה נקרא ערבית חסאנית, משתמשים גם בצרפתית ובשפות אפריקניות כגון פולאני ווולופית.

מבחינת קבוצות אתניות, מעריכים שכ-40% מהאוכלוסייה הם ממוצא מעורב, ערבי ואפריקני, כ-30% הם ממוצא ערבי בלבד, ועוד כ-30% הם ממוצא אפריקני בלבד. התושבים והאזרחים ממוצא ערבי, נודעים בשם מוּרים.

קישורים חיצוניים

• מאוריטניה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• צור שיזף, מאוריטניה, באתר המחבר
• מאוריטניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• Associated Press, סופות החול מאיימות לבלוע את מעט החיים בלב המדבר של מאוריטניה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2025
• מאורטניה, דף שער בספרייה הלאומית

• Robert E. Handloff, ed. Mauritania: A Country Study, Washington: GPO for the Library of Congress, 1988