ראמסוואמי אייר
 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1879 Vandavasi, הודו  |
|---|---|
| פטירה |
26 בספטמבר 1966 (בגיל 86) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הודו, הראג' הבריטי, הדומיניון של הודו |
| השכלה |
|
| מעסיק |
Annamalai University |
| מפלגה |
הקונגרס הלאומי ההודי |
| השקפה דתית |
הינדואיזם |
| פרסים והוקרה |
אביר מפקד במסדר האימפריה ההודית |
  | |
צ'טפוט פאטבריהאמאן ראמסוואמי אייר (באנגלית: Sir Chetput Pattabhiraman Ramaswami Iyer; במלאיאלאם: ചെട്പുട് പട്ടാഭിരാമൻ രാമസ്വാമി അയ്യർ; 12 בנובמבר 1879–26 בספטמבר 1966) היה משפטן ופוליטיקאי הודי שכיהן כראש ממשלת טרוונקור.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראמסוואמי אייר נולד למשפחה אצילה מאזור מדרס. סבו עבד בחברת הודו המזרחית הבריטית. אביו היה שופט. ראמסוואמי אייר למד בבית הספר במדרס. בהמשך הוא למד משפטים וסיים את הלימודים בהצטיינות. הוא רצה להמשיך בקריירה אקדמית אך אביו לחץ אליו להיות משפטן. הוא הצטרף למשרד עורכי דין ופעל בבית המשפט העירוני.
בשנת 1917 אייר הצטרף לפעילות של הקונגרס הלאומי ההודי ומונה לתפקיד ניהולי בארגון. בהמשך לאור חילוקי דעות עם מהאטמה גנדי הוא הפסיק את פעילותו בארגון.
בשנת 1920 ראמסוואמי אייר מונה ליועץ המשפטי של הממשל המקומי במדרס. בשנים 1926–1927 הוא היה חבר משלחת הודית לחבר הלאומים. בשנת 1932 הוא השתתף בשיחות על רפורמות בהודו שנערכו בלונדון עם הממשל של הממלכה המאוחדת.
בשנת 1931 לאור גילו הצעיר היה קושי לאשר מינוי של מהרג'ה טרוונקור לבנו של השליט שנפטר. סוכם שראמסוואמי אייר יהיה יועץ ליד השליט הצעיר. הוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת 1936. בשנת 1936 הוא מונה לראש ממשלת טרוונקור. באותה שנה יצאה צו ממשלתי שבכל האזור הודים מכל קאסטות יהיו שווי זכויות. הצהרה זו קיבלה תמיכה נרחבת מגנדי ופעילים הודים נוספים. בשנת 1937 הוא מינה לשופטת את אנה צ'אנדי, לראשונה בהודו. במשך כל הכהונה הוא קידם פיתוח תעשייתי וחקלאי של האזור.
ב-3 ביוני 1947 הודו קיבלה עצמאות. ב-18 ביוני 1947 הממשל המקומי של טרוונקור הכריז על עצמאותו. לאחר שיחות ממושכות סוכם שהאזור יהיה חלק של מדינת הודו החדשה.
בעקבות השינויים הפוליטיים ראמסוואמי אייר התפטר מכל תפקידיו. הוא סייר מספר שנים ברחבי העולם. בשנים 1949–1950 הוא היה פרופסור אורח באקדמיה ללימודי אסיה בקליפורניה.
בשנת 1954 הוא חזר להודו וכיהן במספר משרות ציבוריות.
בספטמבר 1966 אייר נסע ללונדון במטרה לאסוף חומר לספרו "A History of My Times". ב-26 בספטמבר במהלך שיחה עם עיתונאי הוא התמוטט ומת.
במהלך פעילותו אייר קיבל מספר עיטורים. הוא היה חבר פעיל בארגון הבונים החופשיים.
אייר קידם מספר רב של רפורמות בממשל וכלכלה במהלך כהונתו כראש הממשל. בשנת 1946 הוא פעל נחרצות נגד התקוממות קומוניסטית באזור.
חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייר התחתן בשנת 1896 ולזוג נולדו מספר בנים. בנו הבכור היה פעיל בהקונגרס הלאומי ההודי ובשנים 1966–1967 כיהן כשר בממשלה.
