רגינה פודן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רגינה פודן
לידה 1922
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מאי 1943 (בגיל 21 בערך)
ורשה, גנרלגוברנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מרד גטו ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רג'ינה פודן (יידיש: רגינע פודעם), לילית (1922מאי 1943) הייתה פעילת התנגדות יהודיה בגטו ורשה, שהשתתפה במרד גטו ורשה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודן נולדה בשנת 1922 בוורשה למשפחה יהודית ענייה. אביה היה חייט במקצועו. היא סיימה את חטיבת הביניים ואז החלה לעבוד[1] . משנת 1937 הייתה חברה בארגון הנוער הציוני השומר הצעיר .

במרד גטו ורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 גורשה לגטו ורשה, שם השתתפה בפעילויות תרבותיות: שיחקה במועדון הדרמה העברי והשתתפה באופן פעיל בפעילות מחתרתית. היא הייתה חברה וחיילת בארגון היהודי הלוחם, שם השתמשה בשם בדוי לילית. היא שמרה על קשר בין הגטו למחתרת הפולנית[2].

במהלך המרד בגטו היא הייתה קשרית של קבוצות לחימה שפעלו בגטו[1]. היא נפצעה במהלך הלחימה, והמשיכה להילחם. היא הכירה היטב את מנהרות הביוב של ורשה. הקבוצה הראשונה של כ-40 לוחמים אשר יצאה מהגטו דרך תעלות הביוב ברחוב אוגרודובה ב-29 באפריל, בהנהגתו של דוד נובודבורסקי, הובלה על ידי הקשרים של אי"ל פודן ושלמה ברצ'ינסקי:[3][4]

השעה הייתה 9 בבוקר, בעוד שעה עתידים היינו להיכנס למנהרה וממנה לתעלת הביוב. המלווים לילית (רגינה פודן) ושלמה (ברצ'ינסקי) קבלו פקודה לרדת לתעלה, לסייר בה ולהודיע לנו האם הדרך פנויה. חילקו אותנו לקבוצות... היינו עייפים ושבורים. מזה כמה יממות לא עצמנו עין ולא טעמנו דבר. התעלה הייתה צרה ונמוכה ומי הביוב הגיעו עד לברכיים. הריחות חנקו והחולדות קפצו מעל לראשנו ומדי פעם הגיעו מי הביוב עד לראש

.

הקבוצה השנייה של כ-34 לוחמים, יחד עם מספר מפקדים מאי"ל שברחו מהבונקר במילא 18 לפני נפילתו - מארק אדלמןצביה לובטקיןטוסיה אלטמן ואחרים, יצאה ב-10 במאי דרך תעלות הביוב ברחוב פרוסטה על ידי קשר אי"ל, שמחה ראטהייזר רותם (קז'יק)[5][6][7].

ההנחה היא שתאריך מותה הוא מאי 1943 (מקורות אחרים מציינים את התאריך 30 באפריל 1943).

שם המשפחה שלה נכתב לעיתים קרובות כשגוי כ- Fuden עקב טעות כתיב ששוחזרה מאוחר יותר פעמים רבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רגינה פודן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Odczytane listy. Opowieści o powstańcach żydowskich. Kraków: Wydawnictwo Literackie. 2003. p. 66. ISBN 83-08-03314-8.
  2. ^ Getto Warszawskie
  3. ^ אהרן כרמי, חיים פרימר, מן הדליקה ההיא, סיפורם של שני לוחמים מגיטו וארשה, בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, תשל"ג-1961, עמ' 156-146
  4. ^ ישראל גוטמן, יהודי ורשה 1939–1943, גיטו, מחתרת, מרד, הוצאת ספרית הפועלים, 1977, עמ' 430-429
  5. ^ שמחה רותם (קז'יק), ובתוכי העבר... בארגון היהודי הלוחם, משרד הביטחון-הוצאה לאור, בית לוחמי הגטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד-1984, עמ' 61-58
  6. ^ ישראל גוטמן, יהודי ורשה 1939–1943, גיטו, מחתרת, מרד, הוצאת ספרית הפועלים, 1977, עמ' 432-430
  7. ^ יצחק צוקרמן, שבע השנים ההן: 1945-1939, הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות, 1990, עמ' 327-324