רוברט לונג
 | |
| לידה |
14 באוקטובר 1953 קנובה, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית |
|---|---|
| הוצאה להורג |
23 במאי 2019 (בגיל 65) בית הסוהר פלורידה, פלורידה, ארצות הברית |
| שם לידה | רוברט ג'וזף לונג |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| השכלה |
קולג' ברוורד  |
| תקופת הפעילות |
27 במרץ 1984 – 11 בנובמבר 1984 (32 שבועות ו־6 ימים) |
| בת זוג | סינתיה ברלט |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
רוברט ג'וזף לונג המוכר גם בשם בובי ג'ו לונג (באנגלית: Robert Joseph Long או Bobby Joe Long; 14 באוקטובר 1953 – 23 במאי 2019) היה רוצח סדרתי ואנס אמריקאי, אשר הוצא להורג בגין הרצח של מישל דניס סימס[1]. לונג חטף, אנס ורצח לפחות עשר נשים נוספות באזור מפרץ טמפה שבפלורידה לאורך תקופה של שמונה חודשים ב-1984. הוא שחרר את אחת מקורבנותיו האחרונות, ליסה מקויי בת ה-17, לאחר שאנס אותה במשך כ-26 שעות. מקויי סיפקה מידע למשטרה אשר הוביל למעצרו של לונג.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לונג נולד ב-14 באוקטובר 1953, בקנובה, וירג'יניה המערבית, לג'ו ולואטה לונג[2]. בלידתו התגלה כי הוא בעל כרומוזום X נוסף ובשל כך לוקה בתסמונת קליינפלטר, אשר גרמה להופעתם של שדיים גבריים במהלך ילדותו, דבר שהיווה מושא ללעג מצד התלמידים האחרים בבית הספר. מאוחר יותר עבר ניתוח להקטנת חזה[3]. כמו כן סבל ממספר פגיעות ראש בילדותו[4], ומאוחר יותר הודה כי ניהל מערכת יחסית לא בריאה עם אמו; השניים ישנו באותה מיטה עד שהגיע לונג לגיל ההתבגרות, והוא גער בה פעמים רבות על מערכות היחסים הקצרות שניהלה עם גברים. ב-1974 התחתן עם חברת ילדותו סינתיה ברלט ולזוג נולדו שני ילדים, לפני שהגישה נגדו תביעת גירושין ב-1980[5].
לפני הרציחות במפרץ טמפה שבפלורידה היה לונג אחראי לכ-50 מקרי אונס באוקלה, מיאמי, דייד ופורט לודרדייל. שיטתו הייתה כרוכה בחיפוש מודעות דרושים שונות בעיתון, עד שהיה מצליח להיקלע למצב בו היה נתון לבד עם מחפשת שירות או עם מעסיקה פוטנציאלית, ואז היה אונס אותה. הוא נשפט והורשע בסעיף אונס ב-1981, אולם לאחר שאושרה בקשתו למשפט חוזר, בוטלו האישומים.
בטרם עבר לפלורידה התגורר בלונג ביץ', קליפורניה, שם שכר חדר בשדרות האקליפטוס מאישה בשם קתי, וניהל מערכת יחסים זוגית עם נערה בת 17 אשר גרה מעבר לביתו. במהלך תקופה זו פיתח את שיטתו, באמצעותה היה מאתר נשים דרך מודעות בעיתון, ולאחר מכן אונס ושודד אותן. הוא מעולם לא נשפט בגין פשעים אלו מאחר שבעת שנתפס כבר חל עליהם חוק ההתיישנות[6][7].
הרציחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורבנו הראשון של לונג התגלה במאי 1984 כאשר אנשי משרד השריף של מחוז הילסבורו זומנו לזירת פשע בה נמצאה גופתה הערומה של אישה[8]. מקרה זה הוביל לפתיחתה של חקירה מקיפה בנושא חטיפתן של עשר נשים נוספות אשר נאנסו ונרצחו באזור מפרץ טמפה. גופותיהן של הקורבנות נמצאו בדרך כלל במצב של ריקבון מתקדם לאחר שנזרקו בסביבת שדות או יערות.
לאחר שהשתחרר על תנאי בגין סעיף תקיפה ב-1984, החל לונג להסתובב ברכבו באזורים במפרץ טמפה בהם הזנות הייתה נפוצה. לונג טען כי לאחר שקורבנותיו ניגשו אליו היה מפתה אותן להיכנס לרכבו, משם היה מסיע אותן לדירתו וקושר אותן עם חבלים ורצועות.
לונג הודה שהיה מפיק עונג סדיסטי מפעולת החטיפה והרצח הברוטלי של הנשים, שאת חלקן חנק למוות[9]. קורבנות אחרים מתו לאחר שגרונן נחתך או שהוכו בראשן עם חפץ קהה. לונג נהג לסדר את גופותיהן במעין תצוגה של תנוחות מיוחדות. מרבית קורבנותיו היו זונות או חשפניות.
הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארטיס אן וויק - נאנסה ונרצחה ב-27 במרץ 1984, בגיל 20.
- נגויאן טי לונג - נאנסה ונרצחה ב-13 במאי 1984, בגיל 19.
- מישל דניס סימס - נאנסה ונרצחה ב-27 במאי 1984, בגיל 22.
- לינדה נוטל - נאנסה והותקפה ב-30 במאי 1984.
- אליזבת' לודנבק - נאנסה ונרצחה ב-8 ביוני 1984, בגיל 22.
- ויקי מרי אליוט - נאנסה ונרצחה ב-7 בספטמבר 1984, בגיל 21.
- שנל דבון ויליאמס - נאנסה ונרצחה ב-7 באוקטובר 1984, בגיל 18.
- קרן בת' דינספרינד - נאנסה ונרצחה ב-14 באוקטובר 1984, בגיל 28.
- קימברלי קייל הופס - נאנסה ונרצחה ב-31 באוקטובר 1984, בגיל 22.
- ליסה מקויי - נאנסה והותקפה ב-3 בנובמבר 1984.בגיל 17
- וירג'יניה לי ג'ונסון - נאנסה ונרצחה ב-6 בנובמבר 1984, בגיל 18.
- קים מרי סוואן - נאנסה ונרצחה ב-11 בנובמבר 1984, בגיל 21.
לכידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לונג נעצר ב-16 בנובמבר 1984, מחוץ לבית קולנוע, והואשם בתקיפתה המינית ובחטיפתה של ליסה מקויי. לאחר שחתם על טופס ויתור על אזהרת מירנדה והודה במסגרת חקירתו באישומים נגדו במקרה של מקויי, עברו הבלשים להתרכז בסדרת הרציחות שהתרחשה בחודשים האחרונים באזור מפרץ טמפה. בשלב זה אמר לונג, "הייתי מעדיף שלא לענות על כך"[10][11].
החקירה נמשכה והבלשים הציגו בפני לונג תמונות מזירות הפשע השונות, עליהן הגיב, "המצב בהחלט השתנה מאז שחזרתם לחדר. אני חושב שאני צריך עורך דין". לונג לא קיבל את מבוקשו, ולבסוף הודה בשמונה אישומי רצח במחוז הילסבורו, וברצח נוסף במחוז פסקו. ראיות סיבים אשר נותחו בידי הFBI קישרו אותו למרבית הרציחות.
משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד התובע המחוזי של הילסבורו הגיע להסדר טיעון עם מחלקת ההגנה הציבורית בנוגע למשפט, וב-24 בספטמבר 1985 הודה לונג בשמונה סעיפי אישום בגין רצח ובחטיפה והאונס של ליסה מקויי, והורשע ב-26 מאסרי עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם, וב-7 מאסרי עולם עם אפשרות לשחרור מוקדם לאחר 25 שנים. המדינה ביקשה את עונש המוות עבור מקרה הרצח של מישל סימס, וביולי 1986 הוטל על לונג עונש המוות באמצעות כיסא חשמלי.
לונג הגיש מספר ערעורים שנדחו, אולם הצליח לבסוף לבטל את הרשעתו ולפתוח במשפט חוזר. תיקו הושב לבית המשפט עם הנחיית זיכוי בגין מקרה הרצח של וירג'יניה ג'ונסון וקיום משפט חדש בגין שאר סעיפי האישום[12][13], אשר הסתיים בעונשי מאסר חוזרים ובעונש מוות באמצעות זריקת רעל[14].
הוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 באפריל 2019 חתם מושל פלורידה רון דה-סנטיס על צו הוצאתו להורג של לונג, אשר התקיימה ב-23 במאי לאחר שכל ערעוריו נדחו[15]. בשעה 09:30 בבוקר אכל את ארוחתו האחרונה אשר כללה צלי בקר, רצועות בייקון, צ'יפס וסודה[16]. הוא הוצא להורג בבית הסוהר המאוחד של פלורידה באמצעות זריקת רעל לאחר שלא ביקש לומר מילים אחרונות והוכרז כמת בשעה 18:55, יותר משלושים שנה לאחר הרשעתו[17].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Inmate Population Information Detail – Inmate 494041", Florida Department Of Corrections; Archived From The Original On November 11, 2018.
- ^ "Bobby Joe Long – The Classified Ad Rapist", Department Of Psychology, Radford University; Archived From The Original On August 21, 2008.
- ^ "Shame and the Serial Killer", Psychology Today, Katherine Ramsland, September 6, 2019; Archived From The Original On January 10, 2021.
- ^ "The Psychopathology Of Serial Murder: A Theory Of Violence", Book, Stephen J. Giannangelo, Greenwood Publishing Group, Page 22, ISBN 978-0-275-95434-5, 1996; Archived From The Original On January 27, 2021.
- ^ "Married to a Monster: Ex-wife discusses serial killer who raped, killed 10 women", True Crime Daily, February 23, 2016; Archived From The Original On July 8, 2018.
- ^ "Serial Killers", Book, Joel Norris, New York Doubleday, Pages 137-149, ISBN 0-385-26328-7, 1988.
- ^ "Bobby Joe Long: The Classified Ad Rapist", Frances Farmers Revenge; Archived From The Original On January 5, 2008.
- ^ "The "Bobby Joe" Long Serial Murder Case: A Study in Cooperation", Omicidiseriali, Gary Terry; Archived From The Original On August 7, 2007.
- ^ "Serial Murderers and Their Victims", Book, Eric W. Hickey, Pacific Grove California, Brooks And Cole, Pages 135-136, ISBN 0-534-15414-X
- ^ "Robert Joe Long Versus State Of Florida 30/06/1988", Oranous, June 30, 1988; Archived From The Original On October 10, 2007.
- ^ "Bobby Joe Long", Katherine Ramsland, Crime Library; Archived From The Original On July 14, 2012.
- ^ "Robert Joe Long Versus State Of Florida 12/11/1987", Oranous, November 12, 1987; Archived From The Original On October 10, 2007.
- ^ "Robert Joe Long Versus State Of Florida 06/03/1997", Oranous, March, 1997; Archived From The Original On October 10, 2007.
- ^ "Inmate Population Information Detail – Inmate 494041", Florida Department of Corrections; Archived From The Original On November 11, 2018.
- ^ "Robert Joseph Long - Death Warrant - May 2019", Florida Supreme Court, April 23, 2019; Archived From The Original On April 24, 2019.
- ^ "Serial killer Bobby Joe Long requests special final meal ahead of execution", Mirror, Tom Davidson, May 23, 2019; Archived From The Original On May 26, 2019.
- ^ "Bobby Joe Long, Convicted Killer Who Terrorized Bay In Mid 80s, Executed", Bay News Nine, Jason Lanning, May 23, 2019; Archived From The Original On May 23, 2019.