אזהרת מירנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איש משמר הגבול האמריקאי (CBP) מקריא את אזהרת מירנדה לאזרח מקסיקני החשוד בהברחת סמים

אזהרת מירנדהאנגלית: Miranda warning) היא אזהרה הניתנת בעת מעצר או חקירה על ידי שוטרים בארצות הברית. לפי החוק האמריקאי, חובה להשתמש באזהרה זו כלפי חשודים לפני שהם נשאלים שאלות הקשורות לביצוע מעשה פשע. האזהרה נועדה ליידע את החשוד בדבר זכות השתיקה ולמנוע הפללה עצמית. השמעת הזכויות לחשוד קיבלה מעמד מחייב ב-1966 לאחר החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין מירנדה נגד אריזונה. ההחלטה נועדה לשמור על זכויות החשוד בהתאם לתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית, ומהווה דוגמה קלאסית לחקיקה שיפוטית.

אזהרת מירנדה, שנעשה בה שימוש בארצות הברית בלבד, התפרסמה בעולם עקב השימוש התכוף בה בסדרות טלוויזיה אמריקאיות. במדינות דמוקרטיות אחרות נעשה בדרך כלל שימוש באמצעים אחרים על מנת לאפשר לחשודים את זכות השתיקה.

נוסח האזהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזהרת מירנדה חייבת להינתן לחשודים רק לפני חקירה שבה הם נשאלים שאלות הקשורות לחשד לגבי ביצוע מעשה פשע, ואינה חייבת להישמע בכל מעצר. כלומר, בעת מעצר שאינו מלווה בחקירה שהחשוד עלול להפליל בה את עצמו, אין חובה להקריא את האזהרה.

הנוסח המקובל של אזהרת מירנדה הוא:

Cquote2.svg

You have the right to remain silent. Anything you say can and will be used against you in a court of law. You have the right to have an attorney present during questioning. If you cannot afford an attorney, one will be appointed for you.

Cquote3.svg

בתרגום לעברית:

Cquote2.svg

יש לך זכות לשמור על שתיקה. כל דבר שתאמר עלול לשמש ואף ישמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות לשכור עורך דין שיהיה נוכח בעת החקירה. אם לא תוכל להרשות לעצמך לשכור עורך דין, ימונה עבורך עורך דין.

Cquote3.svg

אין חובה בארצות הברית להקריא את אזהרת מירנדה בנוסח זה בדיוק, אך מוטלת על השוטרים החובה להעביר לחשוד את כל פרטיה ולוודא שהוא הבין את זכויותיו.

הזכויות המוקראות באזהרת מירנדה מכונות "זכויות מירנדה" (Miranda rights). בעגה האנגלית אף נוצר הפועל mirandize שמשמעותו להודיע לחשוד על זכויותיו במסגרת אזהרת מירנדה[1].

ארנסטו מירנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסק דין מירנדה נגד אריזונה

ארנסטו מירנדה, יליד 1941, נעצר במרץ 1963 בעיר פיניקס שבאריזונה בחשד למספר עבירות של חטיפה, שוד ואונס. מירנדה לא ידע על זכותו לשמור על שתיקה, ובכך למנוע הפללה עצמית, וזכויות אלו לא הוקראו בפניו. לאחר חקירה קצרה הוא הודה בעבירות שיוחסו לו. מירנדה הורשע בעבירות של אונס וחטיפה במשפט שנערך באותה שנה. ההרשעה ניתנה בעיקר על סמך הודאתו בעת החקירה. ערעורו לבית המשפט העליון של אריזונה נדחה.

בשנת 1966 ערער מירנדה על ההחלטה בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית. בית המשפט העליון, שבראשו עמד ארל וורן, ניצל את ההזדמנות על מנת להבהיר את הצורך לאפשר לחשודים את זכות השתיקה בהתאם לתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית ואת הזכות למשפט הוגן בהתאם לתיקון השישי לחוקת ארצות הברית. בעקבות ההחלטה בוטל אישום האונס במשפטו של מירנדה. לארנסטו מירנדה נערך משפט חוזר שבו הוא הורשע שוב באשמת האונס, הפעם בעזרת עדויות אחרות, ולא באמצעות הודאתו. מירנדה נידון ל-11 שנות מאסר.

ארנסטו מירנדה שוחרר בסוף שנת 1972. במשך תקופה קצרה הוא עסק במכירת כרטיסים עם חתימתו שעליהם מודפסת "אזהרת מירנדה"[2]. לאחר מכן נעצר מירנדה עקב עבירות תנועה והחזקת כלי נשק ללא רישיון. בכך הוא הפר את תנאי השחרור ונשלח לכלא לשנה נוספת. ב-31 בינואר 1976, לאחר שחרורו, נקלע מירנדה לתגרה אלימה ומת כתוצאה מדקירת סכין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]