רוזה לברוני אי ואלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוזה לברוני אי ואלס
Rosa Leveroni i Valls
Rosa Leveroni.JPG
לידה 1910
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוגוסט 1985 (בגיל 75 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rosa Leveroni i Valls עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, ספרנית, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית, קטלאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה צלב סנט ז'ורדי (1982) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוזה לֵבֵרוֹנִי אי וָאלְס (ברצלונה, 1 באפריל 1910 – קדאקס, 4 באוגוסט 1985)[1] הייתה משוררת וסופרת בשפה הקטלאנית. עבודותיה בתחום השירה והפרוזה היו לאוסף כרכי "שירה" (1981) ו"סיפורים" (1985). בנוסף, כתבה גם מסות וביקורות ספרותיות. בשנת 1982, קיבלה את פרס הצלב של סן ז'ורדי מהז'נרליטט דה קטלוניה.[2]

מבחינה פואטית, הייתה תלמידתו של קרלס ריבה, והייתה אחת ממייסדי כתב העת הספרותי "אריאל (Ariel). בנוסף לשירה, כתבה חיבורים וביקורת ספרותית על המשורר אאוסיאס מארק. שיריה של לברוני פשוטים ועדינים ועוסקים בנושאי אהבה ומוות.[3]

קיים פרס על שמה: פרס קדאקס לשירה ע"ש רוזה לברוני.[4]

 ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברוני סיימה את בית הספר הגבוה לספרנות של ברצלונה, בו היו מורים כגון קרלס ריבה, פרה בוהיגאסרפאל קמפאלנס, לואיס ניקולאו ד'אולבר, מרסל אוליבַר, ז'ואן פטיט אי מונסרט ופראן סולדֶוילה והשלימה תואר בפילוסופיה ואמנות באוניברסיטת ברצלונה. קרלס ריבה כתב את הפרולוג לספרה הראשון "מכתמים ושירים" (1938).

לברוני שייכת לדור של מרסה רודורדה, פֵּרֶה קלדס וסלוודור אספריו, סופרים שחיו בזמן מלחמת האזרחים בספרד כאשר החלו לפרסם את ספריהם. מסיבה זו, כמשוררת, היא כלולה בדור 36'. במהלך התקופה שלאחר המלחמה, הקדישה לברוני את עצמה לחיי תרבות ההתנגדות והמחאה, לצדו של קרלס ריבה. היא זכתה בפרס משחקי הפרחים של השפה הקטלאנית בלונדון (1947) ובפריז (1948). בשנת 1951 היא פרסמה את ספרה השני "נוכחות וזיכרון".

בשנת 1982 זכתה בפרס הצלב של סן ז'ורדי והייתה אחת מהחברים הראשונים ועמיתי הכבוד של איגוד הסופרים בשפה הקטלאנית (AELC).

בשנת 1948 קנה לה אביה בקתת דייגים (כתחליף לנדוניית נישואין) בכפר הדייגים פורט ליגאט, אשר הפך לבֵּיתה של לבורני עד ליום מותה.

 ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתמים ושירים (1938)
  • נוכחות וזיכרון (1952)
  • שירה (1981)
  • סיפורים (1986)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ «Rosa Leveroni i Valls».
  2. ^ «Dones-Poetes».
  3. ^ Exposició sobre Leveroni coordinada per l'Institut Català de les Dones
  4. ^ Pàgina del Premi Rosa Leveroni al web de l'Editorial Proa