מרסה רודורדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרסה רודורדה
Mercè Rodoreda i Gurguí
Rodoreda.jpg
לידה 10 באוקטובר 1908
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באפריל 1983 (בגיל 74)
ז'ירונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mercè Rodoreda i Gurguí עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, מחברת רומנים, משוררת, אספרטנטיסטית, מחברת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Armand Obiols עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Jordi Gurguí i Rodoreda עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Escola Nostra Senyora de Lurdes, Liceu Dalmau עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה קטלאנית, ספרדית, אספרנטו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן, שירה, סיפור קצר עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות כיכר היהלום, Mirall trencat, Aloma, Sóc una dona honrada?, Del que hom no pot fugir, Un dia en la vida d'un home, Crim, Vint-i-dos contes, El carrer de les Camèlies, Jardí vora el mar, La meva Cristina i altres contes, Semblava de seda i altres contes, Tots els contes, Viatges i flors, כמה, כמה מלחמה..., Death in Spring, Isabel i Maria עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ Pere Gurguí, Delfí Dalmau i Gener עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס מפעל חיים לספרות קטלנית (1980)
  • פרס מכתב הזהב (1976)
  • Serra d'Or Critics Award (1967)
  • Joan Crexells award (1937)
  • Mestre en Gai Saber (1949)
  • Flor Natural (1947)
  • Flor Natural (1948)
  • Premi Joan Santamaria (1956)
  • פרס מרסה רודורדה (1957)
  • Premi Sant Jordi de novel·la (1965)
  • פרס ברצלונה (1980)
  • Crítica Serra d'Or Award (1980) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mercerodoreda.cat
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מֶרְסֶה רוּדוּרֵדָה אי גוּרְגִיקטלאנית: Mercè Rodoreda i Gurguí‏; 10 באוקטובר 1908 - 13 באפריל 1983) הייתה סופרת ספרדייה שכתבה בשפה הקטלאנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוּדוּרֵדָה נולדה בברצלונה בחיק משפחה אוהבת ספר. בילדותה השפיע עליה יותר מכול אבי אמה, אשר החדיר בלב נכדתו אהבה עזה ללשון קטלוניה, לספרותה ולתרבותה. כשהייתה בת עשרים, התחתנה רודורדה עם אחי אמה, שהיה מבוגר ממנה בארבע-עשרה שנים, ולגבר זה ילדה את בנה היחיד, ז'וֹרְדִי. נישואיה לא עלו יפה, והכתיבה שימשה לה מבחינה מסוימת מפלט מן האכזבות ומן התסכולים שהיו מנת חלקה בחייה האישיים: היא פרסמה ארבעה רומנים, שבדיעבד פסלה אותם והתכחשה אליהם בטענה כי הם פרי בוסר של כתיבת יוצרת חסרת-ניסיון. מבּין ספריה הראשונים קיבלה בדיעבד אך ורק את הספר "אָלוֹמָה" (1938), אף-על-פי שגם אותו שכתבה כליל בשנת 1969. בפרוץ מלחמת האזרחים התגייסה הסופרת לשירות מחלקת התעמולה של הממשל הרפובליקני של קטלוניה, ובשנת 1937 היא נפרדה מבעלה. כאשר יצאה לגלות בצרפת, בשנת 1939, האמינה כי גלותה לא תימשך זמן רב, ומשום כך הפקידה את בנה בידי אמה. בתחילה התגוררה בקרבת פריז, אך עם כיבוש צרפת, כאשר הגדודים הגרמניים התקרבו לפריז, ברחה הסופרת לבורדו, ומאוחר יותר השתקעה עם חברהּ לחיים, אַרְמַנְד אוּבְּיוֹלְס, שם העט של מבקר הספרות הקטלאני ז'וּאָן פְּרָט, בז'נבה שבשווייץ, ושם חזרה לכתוב, החל בשנת 1958, כשהספר הראשון שפרסמה בגלות הוא "עשרים ושניים סיפורים". לאחר מות בן-זוגה בשנת 1972 חזרה הסופרת לארצה. היא התמקמה – ביחד עם שתיים מחברותיה לעבודה לשעבר, נשים אשר פעלו כמוה בשירות מחלקת התעמולה הרפובליקנית בתקופת מלחמת האזרחים – בבית אחוזה, בכפר רוּמַנְיָה דֶה לָה סֶלְוָה, שם חייתה במשך שמונה שנים. בשנת 1980 עברה הסופרת לגור בבית כפרי סמוך לאחוזה, ובאותה שנה זכתה בפרס ההוקרה המכובד ביותר של הספרות הקטלאנית. שלוש שנים לאחר מכן נפטרה רוּדוּרֵדָה מסרטן בז'ירונה שבקטלוניה.

ביצירת מרסה רודורדה, שחוקרי ספרות אחדים השוו לוירג'יניה וולף בגלל סגנונה, עומק כתיבתה, התייחסותה למצב האישה ויכולת התיאור הייחודית לה, כלולים הספרים "אָלוֹמָה" (1938), "עשרים ושניים סיפורים" (1958), "כיכר היהלום" (1962), שתרגומו העברי ראה אור בשנת 2007,[1] "רחוב הקמליות" (1966), "גן על-יד הים" (1967), "קְרִיסְטִינָה שלי וסיפורים אחרים" (1967), "ראי שבור" (1974), "כמו מִמֶּשִׁי וסיפורים אחרים" (1978), "מסעות ופרחים" (1980) ו"כמה, כמה מלחמה..." (1980). מעיזבונה התפרסמו הספרים "המוות והאביב" (1986), "אִיזָבֵּל ומָרִיָּה" (1991) ו"פלג הפרחים" (1993).

ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כיכר היהלום, תרגם מקטלאנית והוסיף אחרית דבר: רמי סערי, הוצאת כרמל, 2007.
  • ראי שבור, תרגם מקטלאנית: איתי רון, הוסיף אחרית דבר: יורם מלצר, הוצאת כרמל, 2010.
  • גן על יד הים', תרגם מקטלאנית והוסיף אחרית דבר: רמי סערי, הוצאת כרמל, 2016.
  • סצנות מברצלונה, תרגם מקטלאנית: יוסי טל, הוצאת תשע נשמות, 2018.
  • כמה, כמה מלחמה..., תרגם מקטלאנית והוסיף אחרית דבר: אופיר פוירשטיין, הוצאת כרמל, 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרסה רודורדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרסה רודורדה, "כיכר היהלום". תרגום מקטלאנית ואחרית דבר: רמי סערי, הוצאת כרמל, תשס"ז-2007.