ריק גריימס
| ריק בקומיקס (ימין) ובסדרת הטלוויזיה (שמאל) | |||||
| שם ספר | "המתים המהלכים" | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| תוכנית טלוויזיה |
המתים המהלכים (סדרת טלוויזיה) אימת המתים המהלכים המתים המהלכים: אלה שבחיים | ||||
| הופעה ראשונה |
Issue 1 (קומיקס) (2003) "Days Gone Bye" (טלוויזיה) (2010) | ||||
| הופעה אחרונה |
Issue 192 (קומיקס) (2019) "The Last Time" (טלוויזיה) (2024) | ||||
| יוצרים |
רוברט קירקמן טוני מור | ||||
| גילום הדמות | אנדרו לינקולן | ||||
| מידע | |||||
| שם אמיתי |
ריצ'י גריימס (קומיקס) ריצ'רד ד. גריימס (טלוויזיה) | ||||
| גיל |
37 (קומיקס) 50 (טלוויזיה) | ||||
| תאריך לידה |
1971 (קומיקס) 1973 (טלוויזיה) | ||||
| מקום לידה |
קנטקי, ארצות הברית (קומיקס) ג'ורג'יה, ארצות הברית (טלוויזיה) | ||||
| מין | זכר | ||||
| מקצוע | סגן שריף | ||||
| מומחיות |
שימוש בכלי נשק חמים וקרים רכיבה על סוסים להנהיג קבוצה | ||||
| כלי נשק |
קולט פייתון גרזן | ||||
| אזרחות |
| ||||
| תאריך פטירה | 18 בנובמבר 2008[1] (קומיקס) | ||||
| סיבת המוות | יריות לחזה | ||||
| דמויות קשורות | |||||
| משפחה |
| ||||
| חברים | דאריל דיקסון, גלן רי, מגי רי, מורגן ג'ונס | ||||
| אויבים | המושל, ניגן, שיין וולש, אלפא | ||||
ריק גריימס (באנגלית: Rick Grimes) הוא דמות בדיונית והפרוטגוניסט בסדרת הקומיקס "המתים המהלכים", כמו גם בסדרת הטלוויזיה הנושאת את אותו השם ובסדרת הספין-אוף "המתים המהלכים: אלה שבחיים". הוא מופיע גם כדמות אורח בסדרה "אימת המתים המהלכים". הדמות נוצרה על ידי הכותב רוברט קירקמן והאמן טוני מור, והופיעה לראשונה בקומיקס "The Walking Dead #1" שיצא לאור בשנת 2003. בקומיקס, ריק היה נשוי ללורי גריימס עד למותה, ומאוחר יותר התחתן עם אנדריאה. בסדרת הטלוויזיה, ריק היה נשוי ללורי גריימס עד למותה, וכעת הוא נשוי למישון, ולהם שלושה ילדים: קארל גריימס, ג'ודית' גריימס[א] וריק גריימס ג'וניור.[ב][ג]
הדמות מגולמת על ידי השחקן האנגלי אנדרו לינקולן. בזכות תפקידו, לינקולן היה מועמד למספר פרסים, ואף זכה בפרס סאטורן ל"שחקן הטוב ביותר בטלוויזיה" בשנים 2015 ו-2017.[2][3]
ריק היה סגן שריף בעיירה קטנה הנמצאת בג'ורג'יה (טלוויזיה)/קנטקי (קומיקס). במהלך קרב יריות עם פושעים, יחד עם חברו הטוב שיין וולש, הוא נפצע קשה ונכנס לתרדמת ארוכה. כאשר הוא מתעורר, ריק מגלה שהעולם השתנה לחלוטין, וכעת נשלט על ידי "מהלכים" – זומבים מסוכנים הניזונים מבשר אדם. ריק מגיע לאטלנטה בחיפוש אחר אשתו ובנו, לורי וקארל. לבסוף, הוא מוצא אותם במחנה שורדים קטן והופך למנהיג של הקבוצה. לאורך המסע שלו, ריק נאבק לשמור על שפיותו בריאה ועל חיי חבריו, אותם הוא רואה כמשפחתו.
בפרק ה-5 של עונה 9 גריימס פוצץ גשר עמוס בזומבים כדי להגן על הקהילה, ובעקבות זאת הוא נחשב למת בעיני חבריו. בפועל הוא שרד ונלקח במסוק על ידי ארגון ה-CRM (הרפובליקה האזרחית). במישור האישי, השחקן אנדרו לינקולן החליט לעזוב את הסדרה עקב המרחק ממשפחתו באנגליה (צילומי הסדרה נערכו באטלנטה, ג'ורג'יה) ותחושת מיצוי התפקיד לאחר 9 עונות.
בסדרת הספין-אוף "המתים המהלכים: אלה שבחיים" נחשף כי בשנות היעדרותו, ריק הוחזק בפילדלפיה תחת שלטון ה-CRM ונאלץ לעבוד בשירות אזרחי בפינוי זומבים. למרות ניסיונות בריחה נואשים, שכללו אף את כריתת ידו כדי להשתחרר מכבליו, הוא נשאר כלוא במערכת. עם הזמן הוא הפך לקצין בצבא הארגון בדרגת רב-סמל בכיר. תקופה זו אופיינה בטראומה נפשית עמוקה ובאובדן הדרגתי של התקווה לשוב לביתו, ואף הפסיק לחלום על פניו של בנו המנוח קארל. למרות הייאוש, הוא השאיר רמזים לקיומו, עד שפגש שוב במישון והשניים נאבקו להפיל את הארגון ולחזור הביתה.
בקומיקס, ריק הוא הפרוטגוניסט מהגיליון הראשון ועד גיליון #192, שם הוא נורה מספר פעמים בחזה ונהרג על ידי סבסטיאן מילטון. לאחר מכן, הוא הופך לזומבי ונורה בראש על ידי קארל.[4] בסדרת הטלוויזיה, ריק הוא הפרוטגוניסט בתשע העונות הראשונות,[5] ובעונה ה-11 הוא מופיע בתפקיד אורח.[6] בסדרת הספיף אוף, "המתים המהלכים: אלה שבחיים", ריק חוזר להיות הפרוטגוניסט לצד אשתו מישון גריימס.[7] דמותו של ריק גריימס מדורגת במקום ה-26 ברשימת מאה דמויות הקומיקס הגדולות של מגזין IGN.[8]
ביוגרפיה בדיונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריצ'י גריימס נולד בשנת 1971 בעיירה סינת'יאנה שבקנטקי וגדל לצד אחיו הצעיר ג'פרי. בילדותו נטה להגן על אחיו מפני בריונים, ואף שספג הפסדים שערערו לעיתים את ביטחונו העצמי, הוא המשיך במסלול של שירות ציבורי ופנה ללימודי ניהול משטרתי באוניברסיטה. במהלך תקופה זו הכיר דרך אחיו את לורי, עמה שמר על קשר הדוק לאורך שנות לימודיהם, אף שעברה לעיר אחרת, ועד שחזרה לעירם המשותפת.
השניים פיתחו מערכת יחסים זוגית, התחתנו ובשנת 1994 נולד בנם קארל. במישור המקצועי, ריק השתלב כשוטר במשטרת המקומית והוצב לעבוד לצד שיין וולש, שהפך במהרה לחברו הקרוב ביותר.
חייהם השתנו באופן דרמטי במהלך משמרת משותפת, כאשר השניים הוזנקו לטפל באירוע של אסיר נמלט בשם רג'י. במהלך חילופי אש שהתפתחו במקום, נפצע ריק באורח קשה, פציעה שהובילה לאשפוזו במצב של תרדמת ממושכת.
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הסדרה | עונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המתים המהלכים | ראשי | אורח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אימת המתים המהלכים | אורח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המתים המהלכים: אלה שבחיים | ראשי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ריצ'רד ד. גריימס נולד בשנת 1973 וגדל במדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית, שם עוצבה דמותו בזיקה עמוקה למורשת משפחתית וערכית. בילדותו, קיים קשר קרוב עם אביו, אותו תיאר כאדם בעל עומק אישי שהנחיל לו קוד מוסרי איתן,[9] וכך גם אמו, שנהגה להקריא לו את הסיפור "האבנים שבדרך"[10]. מקור השראה משמעותי נוסף עבורו היה סבו, ששירת כחייל במלחמת העולם השנייה[11]. בצעירותו, חווה ריק טרגדיה משפחתית כאשר איבד את אביו בשריפה; בהמשך התברר כי האב הצית את האש בעצמו כדי להציל את בני משפחתו, פעולה שהובילה למותו.
לאורך שנות התבגרותו, ליווה אותו חברו הקרוב שיין וולש, אליו התייחס כאל אח. בעוד שיין נודע באופי מרדני יותר, ריק הפגין משמעת עצמית גבוהה שהשתקפה גם בחייו החברתיים המצומצמים בתיכון[12]. השניים המשיכו יחד ללימודי תואר ראשון במשפט פלילי באוניברסיטת ג'ורג'יה, אותם סיימו בשנת 1994, ומיד לאחר מכן השתלבו שניהם בשירות המשטרה כסגני שריף[13]. בחייו האישיים, הקים ריק משפחה עם רעייתו לורי, ולשניים נולד בן בשם קארל. על אף רגעים של קרבה משפחתית, דוגמת הביקורים המשותפים בחווה המקומית, מערכת היחסים בין בני הזוג ידעה מורכבויות רבות[14][13]. ריק נטה להסתגר ולהתמקד בעבודתו על חשבון שיתוף רגשי, מצב שהוביל למתחים גלויים ולתחושת ריחוק שהשפיעה על התא המשפחתי כולו.
נקודת המפנה הדרמטית בחייו התרחשה במהלך פעילות מבצעית, כאשר הוא ושיין נענו לדיווח על פושעים נמלטים. בעימות חמוש שהתפתח בזירה, נורה ריק בתחילה באפוד המגן שלו, אולם בהמשך נפגע אנושות מירי של חשוד שלישי במיקום שבו האפוד לא סיפק הגנה. שיין ניטרל את היורה ומיהר להגיש עזרה לחברו, אך פציעתו הקשה של ריק הובילה לכניסתו לתרדמת ממושכת ששינתה את מסלול חייו.
אופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהייתי ילד, שאלתי את סבא שלי אם הוא אי פעם הרג גרמנים במלחמה. הוא לא ענה. הוא אמר שזה עניין של מבוגרים, אז... אז שאלתי אם הגרמנים אי פעם ניסו להרוג אותו. הוא נהיה ממש שקט. הוא אמר שהוא מת ברגע שנכנס לשטח האויב. בכל בוקר הוא התעורר ואמר לעצמו: "נוח על משכבך בשלום, עכשיו קום על הרגליים וצא למלחמה." ואז אחרי כמה שנים בהם הוא העמיד פני מת... הוא יצא בחיים. אני חושב שזו החוכמה. אנחנו עושים מה שעלינו לעשות ואז אנחנו זוכים לחיות. לא משנה מה נמצא בוושינגטון, אני יודע שנהיה בסדר. כי ככה אנחנו נשרוד. נאמר לעצמנו... שאנחנו המתים המהלכים.
— הנאום של ריק לקבוצתו באסם

דמותו של ריק גריימס מעוצבת מתוך תפיסה פסיכולוגית ייחודית של הישרדות, הנשענת על תפיסה שלמד מסבו, אשר נלחם בצבא ארצות הברית בחזית המערבית במלחמת העולם השנייה. לפי גישה זו, כדי לשרוד במציאות אכזרית, על האדם לאמץ תודעה שבה הוא רואה את עצמו כמת מרגע כניסתו לשטח אויב. הניתוק הרגשי משמש ככלי טקטי המאפשר פעולה נחושה ללא פחד משתק. תפיסה זו גורסת כי רק כאשר אדם משלים עם אובדנו העצמי ומתנהג כ"מת מהלך", הוא מסוגל לבצע את המטלות הקשות הנדרשות ממנו, ובסופו של דבר לזכות מחדש בחייו. כפי שמתבטא במנטרה של סבו: "נוח על משכבך בשלום. עכשיו קום וצא למלחמה"[15].
ברמה האישיותית, ריק מצטייר כמנהיג שקול וחכם. הוא גם נוטה לדבוק בקוד מוסרי אישי נוקשה, שלעיתים מוביל לקונפליקטים פנימיים ולקבלת החלטות היוצרות מחלוקות ולחצים בתוך הקבוצה. אחת מנקודות התורפה הבולטות שלו היא הנטייה לקחת אחריות בלעדית על גורלם של אחרים, ולהציב יעדים שאינם תמיד בני השגה. למרות זאת, מיומנותו המקצועית ומסירותו העמוקה לקבוצה הופכת אותו למנהיג נערץ. כאדם אתאיסט, ריק אינו נשען על אמונה דתית, אלא מציב את מבטחו הבלעדי בקשרים האנושיים ובנאמנותם של בני משפחתו וחבריו הקרובים.
מבחינה מבצעית, ניסיונו של ריק במשטרה, לצד היותו אמבידקסטרי, הפכו אותו ללוחם עוצמתי שאינו מהסס לחסל כל איום, חי או מת, כדי להגן על קבוצתו. במידה רבה, הוא אימץ את האידאולוגיה הקיצונית של דמויות מעברו, כמו "המושל", ג'ו, גארת' ואפילו ניגן, המקדשת את ההישרדות בכל מחיר ומגלה חוסר אמון מוחלט כלפי זרים במציאות האפוקליפטית בה הם נמצאים. עם זאת, הייחוד של ריק אל מול הנבלים השונים שפגש לאורך הדרך, נעוץ ביכולתו לשמר את אנושיותו. בעוד שאחרים הקריבו את ערכיהם למען הכוח, ריק נשען על הדרכתם של חבריו כדי לשמור על שפיותו ועל המצפן המוסרי שלו, ובכך הוא נמנע מאובדן מוחלט של צלם אנוש. ריק מצליח לאזן בין האכזריות הנדרשת בעולם הפוסט-אפוקליפטי לבין השמירה על הערכים שמגדירים את קבוצתו כקהילה אנושית.

לריק יש מיומנות ודיוק יוצאי דופן בשימוש ברובים, כאשר הנשק המועדף עליו הוא אקדח תופי מסוג "קולט פייתון". גם בזמן שסבל מדימום כבד, סחרחורת קשה והזיות לאחר ששופד בבטן על ידי מוט פלדה,[16] הוא עדיין הפגין יכולת דיוק יוצאת דופן. בנוסף לאקדח, ריק נראה משתמש בסוגים אחרים של רובים, כגון: רובה M4, רובה Type 56[ד], שוטגאן Mossberg 500 ועוד.
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Client Challenge, walkingdead.fandom.com
- ↑ Carlson, Adam (26 ביוני 2015). "The Walking Dead Wins Big At The 2015 Saturn Awards". Undead Walking.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Iryna, Sonya (29 ביוני 2017). "The Walking Dead wins two Saturn Awards including Best Horror TV show". Undead Walking.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Issue 192, Walking Dead Wiki (באנגלית)
- ↑ What Comes After (TV Series), Walking Dead Wiki (באנגלית)
- ↑ Rest in Peace, Walking Dead Wiki (באנגלית)
- ↑ The Last Time, Walking Dead Wiki (באנגלית)
- ↑ IGN's Top 100 Comic Book Heroes: #26 - Rick Grimes
- ↑ "Better Angels"
- ↑ "Rock in the Road"
- ↑ "Them"
- ↑ "Chupacabra"
- 1 2 Days Gone Bye (TV Series), Walking Dead Wiki (באנגלית)
- ↑ "Wrath"
- ↑ ריק לחברי קבוצתו זמן קצר לאחר שמצאו מחסה באסם קטן | "המתים המהלכים", עונה 5 פרק 10 - Them
- ↑ What Comes After (TV Series), Walking Dead Wiki (באנגלית)